מבקש הסבר לגבי רמקול

[knappertsbusch]

אתם פשוט צמד חמד ../images/Emo108.gif../images/Emo107.gif

 

[MartinHSabag]

אתה יכול לקרוא עוד כאן

כאן

 

[MartinHSabag]

קבלו ביטול ../images/Emo128.gif

 

[אריאל אריאלי]

לא כל כך מדוייק

איזה נוסחאות למדת בבית הספר האומרות כי יש הבדלים במהירות בין תדרים גבוהים לנמוכים? מהירות הקול באויר תלויה בטמפרטורה ולא בתדירות. וענין ה-DELAY, מאחר והמיקרופון הקולט ומתרגם לאות חשמלי את מקורות הקול השונים באותו רגע נתון, הרי שכאשר רוצים לשחזר את המידע המוסיקאלי מצורתו החשמלית לצורתו האקוסטית, חשוב כי לא יהיה הפרש זמנים בין המקור ממנו יוצאים התדרים הנמוכים (woofer) לבין המקור ממנו יוצאים הצלילים בתדר הגבוה (tweeter) מאחר ובדרך כלל, ה-woofer הוא אלמנט גדול יותר מאשר הtweeter והוא עמוק יותר, נוצר הפרש זמנים קטן בין הרגע שהצלילים הגבוהים מגיעים לאוזן לבין הזמן שהצלילים הנמוכים מגיעים (הטוויטר קרוב יותר, ולכן הצלילים הגבוהים מקדימים את הנמוכים). ע"מ למנוע תופעה זו, ישנן מספר שיטות: שיטה אחת היא מיקום האלמנטים של הרמקול במדורג, כאשר הwoofer קדמי יותר, אחריו, במדרגה השנייה ממוקם הmid ובמדרגה הרחוקה יותר, ממוקם הtweeter. בסידור זה של האלמנטים המרכיבים את הרמקול מתקבל מצב שבו כל שלושת סלילי האלמנטים נמצאים במרחק אחיד מהמאזין. שיטה שניה, אומצה, בזמנו ע"י חברת B&O אשר ייצרה ארגז רמקולים הנראה מהצד כ"בננה". באופן זה, שוב, סלילי האלמנטים נמצאים במרחק שווה מהמאזין. בכך נפתרה בעיית הפרש הזמנים והצלילים בכל התדירויות מגיעים באותו זמן לאוזן. אריאל אריאלי

 

[מולי שרל]

קיבלתי../images/Emo45.gif

 

[robo7]

../images/Emo45.gif נכון ובשילוב עם מה ../images/Emo132.gif

שכתב רון מציג את הנוסחה הנכונה. כלומר: 1. מידרוג היחידות ומיקומן במרחק שווה מאוזנו של המאזין. 2. פיצוי על הפרשי מופע כתוצאה מפעולת ה-מסננת. אבל, חישוב וביצוע מדוייק גם יוצר (רק)נקודה מתוקה אחת שבה התכנית משתלבת עם המציאות ויוצרת יחידה מושלמת לפי הספר. (זה אומר גם כיוון "טוי אין") כל סטיה או תזוזה מנקודה זו למעשה מפריך את המאמצים שנעשו קודם. נקודה למחשבה.

 

[J.B]

../images/Emo3.gifכולכם התנפלתם על מולי, אבל

אין מה לעשות...הוא צודק!

וחוץ מזה, מרוב התפלספויות על מהירות הקול...שכחתם לענות על השאלה המקורית: מה תפקידן של הלוחיות? מולי אמנם קצת הסתבך כשניסה להגן על התשובה שלו (מהירות הקול אכן אינה תלויית תדר), אבל בעקרון התשובה שהוא ענה ל-macro נכונה לחלוטין : תפקידן של הלוחיות הוא אכן ליצור עיכוב (DELAY) בתדרים הגבוהים, ולפזר באופן אופטימלי את האלומה הצרה שבה התדרים הללו יוצאים מן הדרייבר. מהירות הקול כאמור זהה בכל התדרים, ותלויה אך ורק בתווך ובטמפרטורה, אבל אם נשים "מכשול" (שמתוכנן נכון) לפני גלי הקול, גלי הקול יתעכבו בעת שהם עוברים דרך ה"מכשול" הזה, ויחזרו למהירותם המקורית לאחר שיעברו אותו. זהו בדיוק העקרון המדעי שעומד מאחורי התכנון הזה, שנקרא "עדשה אקוסטית", והוצג לראשונה בדגם ה-Hartsfield של J.B.L ב-1954 : הערך המוסף של התכנון הזה על פני הזזה אחורה של הדרייבר הינו שהתכנן יכול לשלוט על כיווניות ורוחב האלומה של גלי הקול הנפלטים מה"מבוך" : דרייבר לתדרים גבוהים מוציא את התפוקה שלו באלומה צרה מאד, ולכן מי שנמצא OFF AXIS מפסיד חלק ניכר מהתפוקה הזו : טוויטרי DOME הם נסיון לפתור את הבעיה הזו, אבל יש להם את הבעיות שלהם . שימוש בדרייבר קוני(או עדיף COMPRESSIN DRIVER ) + עדשה אקוסטית הינו פתרון מעולה אבל יקר ליישום, ולכן לא נפוץ היום. למי שמתעניין, הנה קישורים למאמר מתוך Electronics World מ-1957 , שמסביר לעומק על העדשה האקוסטית . יוסי

 

[845]

../images/Emo47.gif../images/Emo88.gif../images/Emo140.gif