מבקשת ייעוץ

jDaNiELLE

New member
מבקשת ייעוץ

בני בן שבע עשרה וחצי החליט להפסיק את לימודיו בעקבות כשלונות ותיסכולים רבים ץ בני ילד ADHD אובחן כבר בכיתה א, למרות המודעות והטיפול וההבנה שקיבל מאיתנו (ההורים) לצערנו מערכת החינוך בארץ עדיין לא התאימה עצמה לטיפול בילדים כגון בני חווינו אטימות ובורות הן ביסודי חטיבה והתיכון. לתיכון רשמנו את בנינו בבית ספר הטוען שהוא מומחה לטיפול בילדי ADHD אבל לצערי הם רחוקים מאוד מזה והיום בני הפסיק את לימודיו ואני מודאגת מאוד מאחר והוא לא נמצא במסגרת וזה מטריד אותי מאוד, אני מנסה לא להציק לו יותר מדי אך יחד עם זאת לא מקובל עלי בכלל שהוא יושב באפס מעשה כל היום למרות שאני חייבת לציין שהרבה יותר שקט לי היום אין לי את הטלפונים כל יום מהמורים והילד ניראה יותר מאושר יש לי המון מה לספר על הילד שלי אבל השעה מאוחרת ואני לא רוצה גם לעייף אתכם רק אבקש עיצה מה לעשות עם העובדה שהוא בבית האם כדאי להקדים את גיוסו האם לא לוותר וללחוץ עליו לחפש עבודה (על לימודים אין מה לדבר) מה אתם מציעים לעשות תודה ולילה טוב
 

zivadina

New member
נער בן 17.5 שהחליט להפסיק ללמוד

אני חושבת שזאת שאלה טובה ליועצים החינוכיים שלנו, שמייעצים באמצע השבוע. באופן אישי, אני חושבת שאת צריכה לשקול מה יקרה אם הוא יהיה בבית עד הגיוס. האם הוא יתחבר לנערים מפוקפקים? האם הוא ימצא עבודה? האם הוא יודע להעסיק את עצמו באופן חיובי? בבית הוריי הייתה גישה כזאת, שמי שלא לומד, צריך לעבוד, כי לכולנו יש תפקידים שצריך למלא. מה את חושבת?
 

jDaNiELLE

New member
zivadina היקרה

קודם כל תודה על תשובתך והתייחסותך, אכן גם אני בדעתך שצריך שהוא ייכנס למסגרת ובמקרה שלו זה למצוא עבודה , זה לא פשוט הוא אכן מחפש השאלה היא האם ללחוץ עליו שיתאמץ יותר האם לזרום איתו ועם הרעיונות שלו למשל הוא החליט לנסוע לגור עם סבו וסבתו במושב בצפון ולמצוא שם תעסוקה בינתיים אנחנו לא כל כך מאשרים לו (שוב מהפחד שהוא יהיה לבד ללא הורים ללא גבולות) מה עושים ? שאלה נוספת איך מגיעים ליועצים החינוכיים שלכם. ושוב תודה.
 

zivadina

New member
תשובה

את צריכה לברר עם עצמך אם ניתן לסמוך על הנער שלך גם כאשר הוא איננו על ידך. תשאלי את עצמך מהו סוג החברים ומהו סוג הפעילויות שהוא בוחר לעצמו בדרך כלל. אני בעד לסמוך על הילדים שלנו ולהיות עם "עין צופייה" מרחוק. זה תורם המון לבטחון העצמי שלהם, אם הם יודעים שאנחנו סומכים עליהם. אבל... ברגע שיש חשד שהילד נמשך לגבולות שהגדרתם כ"אדומים", כמובן שצריך "לקצר את החבל" שנתת לו, ולהפעיל יותר פיקוח. השאלה היא גם, כמה הסבא והסבתא יכולים להיות ערניים למה שקורה אתו ולספק לו מסגרת ברורה. אני תמיד שואלת את עצמי אם הגבולות שאני שמה לילד שלי נובעים מתוך הגיון או מתוך החרדות האישיות שלי. "לשחרר חבל" זה לא להפסיק את האחריות ההורית, אלא לנהל אותה בצורה מתוחכמת יותר. מה את אומרת?
 

zivadina

New member
ועכשיו שאלה לא נחמדה

האם גם אתם דאגתם לטיפול לילד, או שביקשתם שמערכת החינוך תישא בעול לבדה? בקריאה שנייה, לא ברור לי האם הוא קיבל טיפול תרופתי, למשל.
 
יעוץ

jDaNINELE שלום ! תחליה עלי להודות שהמצב לא פשוט. מבלי להכנס ייתר המידה לעבר כרגע צריכה להיות השאלה מה מידת הרצון של בנך לשינויי. ישנם גם פרטים לא ידועים.באילו מערכות הוא היה? למשל האם לצה"ל הוא מסר את כל הפרטים הרלוונטים ביחס לקשייו? מה צה"ל הציע לא אם בכלל? מה מידת הרצון שלו לסייע 12 שנות לימוד או זה בכלל לא על הפרק? בכל מקרה הגרוע ביותר בעיני שישאר בבית בחוסר מעש. נראה לי שאו שתמצא מערכת חינוך (שאולי תדרוש ממנו לחזור על י"א) או על פי גילו להקדים את גיוסו וגם זאת אחרי הכנה ראוייה כי נראה מתוך דברייך שמידת היאוש שלו גבוהה וזה גם יכול לחבל בסיכויי בצהל" מקווה שבמשהו הועלייתי, אשמח לעזור בהמשך בהצלחה שמר
 

rachel044

New member
יש עוד אופציה

האחיין שלי שמאובחן ADHD קבל קורס קדם צבאי - נהג משאית.בשירות הוא עבר עוד קורס והוא כרגע נהג אמבולנס ומאד מרוצה ומרוצים ממנו.העניין שהוא היה צריך לסיים 12 שנות לימוד -הקורס נהיגה נתן לא את הפוש לא לוותר על הלימודים בתיכון.הצבא מתחשב אבל דורש איבחון מסודר עד 3 שנים לפני.הרבה כוח!קבלי חיבוק ממני.
 

ronenscha

New member
חינוך

יש כאן כמה שאלות שלדעתי צריכות בירור מקצועי: א. האם הילד לא ספג מכם את הסלידה מבית הספר? ב. האם הילד היה בעצמו מודע ל"מודעות טיפול והבנה" שלכם? אולי הוא פירש זאת אחרת? אולי הוא חש אשם בגלל חוסר ההצלחה למרות ההשקעה? ג. איזה סוג של סיוע מקצועי הוא קיבל? לא רק תרופתי אלא גם הוראה מתקנת למשל... כל אלה הם נושאים שצריכים בירור עם אנשי מקצוע מנוסים ולא בהכרח באינטרנט. מצטער אם אני קצת גס רוח, אבל נראה לי שהמצב דורש טיפול. רונן
 
למעלה