מבעד לאוויר הלוהט והלחות הכבדה נפתחו לכמה רגעים שערי גן

RIDE TO LIVE

New member
מבעד לאוויר הלוהט והלחות הכבדה נפתחו לכמה רגעים שערי גן

עדן.
זה היה כשתום שר את Lucky

 

tzvika321

New member
היו כמה דקות כאלו. 2.5*60 בערך

מסוג ההופעות שנכנסות לפנתיאון לא רק בגלל המוזיקה אלא בזכות הרובד הנוסף, החמקמק לעתים שמגדיר את ההופעה החיה במיוחד כאשר מדובר בהופעת פארק או אצטדיון - האנרגיות והאינטראקציה בין הלהקה לקהל. התחושה הברורה לעין שלא מדובר רק בחבורה שבאה לעבוד, אלא להנות מכל רגע.
רדיוהד היא לא להקת אצטדיונים טבעית. אם ברוס (אולי גדול הפרפורמרים כיום) והאי סטריט בנד עולים לבמה עם צליל גדול מהחיים שהאצטדיון הוא ביתו הטבעי, יורק וחביריו פותחים עם DAYDREAMING, קטע ארוך ומהפנט מהאלבום החדש שלהם, וגם בהמשך נעים בין כל הסגנונות המאפיינים את יצירתם לאורך השנים. ולאורך כל הדרך, התמיכה של התאורה והוידאו ארט והמחוות של יורק משמרות את ההופעה ומונעות נפילות מתח.
ובסוף, הייתה קצת התייחסות לפוליטיקה. בהתחשב בעובדה שמדובר בלהקה שהביאה לחימום באמריקה הטראמפית להקה ששרה בערבית מוזיקה עירקית, ולאירופה שלחה הרכב שמתבסס על מסורות מוזיקליות סופיות מוסלמיות מקברי הצדיקים ברג'סטאן ופקיסטן, דווקא בתקופה שראש הממשלה האיסלמופוב, מודי, מתקבל בברכה, האמירה של יורק שבסופו של דבר, באנו לנגן מוזיקה, מקבלת משמעות נוספת. הפוליטיקה של רדיוהד באה לידי ביטוי במוזיקה שלה ולא בהחלטה למנוע אותה.

ולרגע קצר בסוף, כשכבר היה נדמה שהכל נגמר, יורק החל לנצח על השירה בציבור, הקסם התחיל מחדש והרגשתי שוב שאני מאבד את עצמי (מדקה 5 בערך):
https://www.youtube.com/watch?v=LTkoGvoDXD4

 

RIDE TO LIVE

New member
ללא ספק !

הם נתנו את הופעה הכי טובה בטור, 27 שירים, שעתים וחצי של הופעה מהסרטים, אבל השיא שלי היה Lucky

ראיתי אותם ב95 מחממים את REM וב2000 בסינרמה, אבל ברבעי בפארק היתה באמת הופעה נדירה. תום יורק אומן נדיר. היכולת שלו להתחבר לשירים באופן טוטאלי במהלך הופעה, זה לא דבר שרואים בהופעות, זה באמת יוצא דופן.

היו כאלה שכבר הגדירו את OK הטוב בהסטוריה, אני חושב שאחד הטובים, ללא ספק !
https://www.setlist.fm/setlist/radiohead/2017/park-hayarkon-tel-aviv-israel-23e5b437.html

 
שמחה שנהניתם


 

arieltr

New member
LUCKY זה זהב טהור

יש באוקי קומפיוטר כל כך הרבה רגעים של זהב טהור ו-LUCKY אולי האהוב עלי מכולם.
מן הרגשה כאילו הוא רותח מזעם שבמקביל החבל הדוק סביב הצוואר והוא מתאפק כמה שהוא יכול להחזיק בפנים, ואז מאחוריו הגיטרה באה ומתפרצת כל פעם בפזמון באופן אלגנטי אבל כל כך שורף וחורט בלב שאי אפשר לא להרגיש את זה. ואז הם מביאים את הגשר הפנטסטי הזה לקראת הסוף שהגיטרה מתפרצת פעם אחרונה וזה שורף אש. מיד עם התער לכיוון הורידים. איזה שיר סופני וואו. כבר כמעט אין דברים כאלה. זהב טהור.

אני אגב מאוד מאוד אוהב את השיר שבא מיד אחר כך וסוגר את האלבום THE TOURIST.
Hey man slow down, slow down
Idiot slow down, slow down
כאילו אחרי LUCKY הוא בא להרים אותי, האידיוט, מהריצפה ולהחזיר קצת פרופורציה ורגיעה מסוימת למחשבות שמשתוללות בראש פול ספיד נון סטופ.
סיומת מדהימה לאלבום.

ואם בזהב טהור עסקינן, ויש לרדיוהד יותר מאחד או שניים, רק רגע מופתי נוסף אחד חוצה הלאה מעבר ל-LUCKY, מבחינתי.
מסוג הרגעים שמסוגלים לבטל הכל, לפניהם ואחריהם.
STREET SPIRIT כמובן.



 

RIDE TO LIVE

New member
שניהם יושבים על צד אחד - D

יצא באלבום כפול
LUCKY ומיד אחרי THE TOURIST
 
למעלה