מבחר שדות התעופה בישראל
מבחר שדות התעופה בישראל
חיכינו לבואו בשנת 2000. כמובן שנאלצנו לחכות עוד כמה שנים. בסוף הוא נפתח- נמל התעופה בן גוריון. כיום, רשות שדות התעופה מפנה את כל הטיסות הנכנסות לישראל לנתב"ג, במקום להגדיל את חופש הבחירה שלנו בעניין בזמן מלחמת העצמאות, ובמסגרת הקרבות על הערים רמלה ולוד, כבשנו גם את שדה התעופה הצבאי הוותיק הסמוך ללוד. מאז ועד היום, שימש שדה זה כנמל התעופה לטיסות בין-לאומיות. למעשה, מלבד שדה התעופה הצבאי "עובדה" בדרום, אשר מפעיל מסוף אזרחי לטיסות עונתיות לכיוון אילת וכן טיסות פרטיות (או טיסות של חברות תעופה קטנות) היוצאות משדות תעופה וממנחתים במרכז הארץ, אין שני לנמל התעופה "בן גוריון". זו התפיסה המקובלת וכדאי לבדוק האם הדבר נכון וראוי. עקב גודלו של שדה התעופה "בן גוריון" ושטחיו המסחריים הענקיים, התנועה בו מסורבלת ונסחבת זמן רב. כך, חברות תעופה שונות מעידות כי הן עושות חלק גדול מן הרווחים שלהן על ידי נחיתה בשדות תעופה קטנים ולא מרכזיים, ולכן הן מסרבות להגיע לשדה תעופה, דוגמת "בן גוריון". גם חברות תיירות רבות מחו"ל לא מעוניינות להגיע למרכז הארץ אלא להתמקד באזורי התיירות בצפון הארץ ובדרומה. בנוסף לכך, כאשר שורר מזג אוויר בעייתי בנתב"ג, אין אפשרויות אחרות לנחיתה בישראל. זכור לי, למשל, כי מטוסים נשלחו בעבר לנחות בקפריסין בשל מזג אוויר סוער, ובפעם אחרת, הם הונחו לנחות ב"עובדה", עקב אובך בנתב"ג. הבעיות של נתב"ג קיימות לא רק ביחס לטיסות בין-לאומיות. גם הפעילות של טיסות פנים מנתב"ג לוקה בחסר ונמצאת בירידה מתמדת. אומנם משרד התחבורה כבר השכיל לתכנן נמל תעופה בין-לאומי ופנימי חדש באילת, אך לדעתי אין בכך די. צריך להכשיר את שדה התעופה בחיפה לשמש כנמל משני לנתב"ג, עבור טיסות פנים וחוץ, במיוחד לאור תוכנית הפינוי לשדה דוב לצרכי נדל"ן. בנוסף לכך, יש לתכנן נמל תעופה בין-לאומי ופנים-מדינתי ברמת הגולן, שישמש את תעשיית התיירות בצפון ויאחד את פעילויות המנחתים בראש פינה וקריית שמונה. כך גם יעשה את קווי התעופה מהמרכז אליהם לאטרקטיביים יותר. פריסה כזו תהייה יעילה יותר, שכן תאפשר לחברות תעופה רבות יותר להגיע לארץ ואלה תוכלנה לבחור באיזה שדה לנחות. כמו כן, הפרדת פעילות הטיסות בעונות התיירות, עשויה למנוע לחץ ועיקובים מיותרים בנתב"ג. אני חושב שצריך לתת לנוסע לבחור האם הוא מעדיף לטוס לניו-יורק בטיסת עסקים לילית של "אל על" מלוד או בטיסת נופש ב"ישראייר" לבנגקוק מחיפה. שיתנו לתיירים מחו"ל לבחור אם הם רוצים להגיע בטיסה ישירה לעיר הנופש הישראלית אילת או לביקור בגליל וברמת הגולן. אני חושב שצריך לחלק את פעילות התעופה הבין-לאומית בישראל ולא להעביר את כולה דרך נמל תעופה אחד. בנוסף לכך, הרעיון בדבר הקמת שדה תעופה חליפי בתל אביב על אי במקום נמל התעופה שדה-דב, אינו רעיון טוב לפי דעתי. חבל להשקיע בפרוייקט זה מכיוון שדי בנמל התעופה בן גוריון לטיסות פנים וחוץ. לחלופין ניתן להסיט טיסות לשדה תעופה פנימי ובין לאומי בחיפה, הנחוצים הרבה יותר. בנוסף, עיריית ירושלים מתכננת לשפץ את שדה התעופה עטרות ולהופכו לבין לאומי. בעיני, זו שפיכת כסף לריק- שדה התעופה עטרות ממוקם במיקום בעייתי, גם ברמה הביטחונית וגם ברמה האסטרטגית- פשוט אין בו צורך. פריסה יעילה של שדות התעופה הקיימים בישראל תאפשר נחיתות והמראות פשוטות ונוחות לתייר בארץ הקודש.
מבחר שדות התעופה בישראל
חיכינו לבואו בשנת 2000. כמובן שנאלצנו לחכות עוד כמה שנים. בסוף הוא נפתח- נמל התעופה בן גוריון. כיום, רשות שדות התעופה מפנה את כל הטיסות הנכנסות לישראל לנתב"ג, במקום להגדיל את חופש הבחירה שלנו בעניין בזמן מלחמת העצמאות, ובמסגרת הקרבות על הערים רמלה ולוד, כבשנו גם את שדה התעופה הצבאי הוותיק הסמוך ללוד. מאז ועד היום, שימש שדה זה כנמל התעופה לטיסות בין-לאומיות. למעשה, מלבד שדה התעופה הצבאי "עובדה" בדרום, אשר מפעיל מסוף אזרחי לטיסות עונתיות לכיוון אילת וכן טיסות פרטיות (או טיסות של חברות תעופה קטנות) היוצאות משדות תעופה וממנחתים במרכז הארץ, אין שני לנמל התעופה "בן גוריון". זו התפיסה המקובלת וכדאי לבדוק האם הדבר נכון וראוי. עקב גודלו של שדה התעופה "בן גוריון" ושטחיו המסחריים הענקיים, התנועה בו מסורבלת ונסחבת זמן רב. כך, חברות תעופה שונות מעידות כי הן עושות חלק גדול מן הרווחים שלהן על ידי נחיתה בשדות תעופה קטנים ולא מרכזיים, ולכן הן מסרבות להגיע לשדה תעופה, דוגמת "בן גוריון". גם חברות תיירות רבות מחו"ל לא מעוניינות להגיע למרכז הארץ אלא להתמקד באזורי התיירות בצפון הארץ ובדרומה. בנוסף לכך, כאשר שורר מזג אוויר בעייתי בנתב"ג, אין אפשרויות אחרות לנחיתה בישראל. זכור לי, למשל, כי מטוסים נשלחו בעבר לנחות בקפריסין בשל מזג אוויר סוער, ובפעם אחרת, הם הונחו לנחות ב"עובדה", עקב אובך בנתב"ג. הבעיות של נתב"ג קיימות לא רק ביחס לטיסות בין-לאומיות. גם הפעילות של טיסות פנים מנתב"ג לוקה בחסר ונמצאת בירידה מתמדת. אומנם משרד התחבורה כבר השכיל לתכנן נמל תעופה בין-לאומי ופנימי חדש באילת, אך לדעתי אין בכך די. צריך להכשיר את שדה התעופה בחיפה לשמש כנמל משני לנתב"ג, עבור טיסות פנים וחוץ, במיוחד לאור תוכנית הפינוי לשדה דוב לצרכי נדל"ן. בנוסף לכך, יש לתכנן נמל תעופה בין-לאומי ופנים-מדינתי ברמת הגולן, שישמש את תעשיית התיירות בצפון ויאחד את פעילויות המנחתים בראש פינה וקריית שמונה. כך גם יעשה את קווי התעופה מהמרכז אליהם לאטרקטיביים יותר. פריסה כזו תהייה יעילה יותר, שכן תאפשר לחברות תעופה רבות יותר להגיע לארץ ואלה תוכלנה לבחור באיזה שדה לנחות. כמו כן, הפרדת פעילות הטיסות בעונות התיירות, עשויה למנוע לחץ ועיקובים מיותרים בנתב"ג. אני חושב שצריך לתת לנוסע לבחור האם הוא מעדיף לטוס לניו-יורק בטיסת עסקים לילית של "אל על" מלוד או בטיסת נופש ב"ישראייר" לבנגקוק מחיפה. שיתנו לתיירים מחו"ל לבחור אם הם רוצים להגיע בטיסה ישירה לעיר הנופש הישראלית אילת או לביקור בגליל וברמת הגולן. אני חושב שצריך לחלק את פעילות התעופה הבין-לאומית בישראל ולא להעביר את כולה דרך נמל תעופה אחד. בנוסף לכך, הרעיון בדבר הקמת שדה תעופה חליפי בתל אביב על אי במקום נמל התעופה שדה-דב, אינו רעיון טוב לפי דעתי. חבל להשקיע בפרוייקט זה מכיוון שדי בנמל התעופה בן גוריון לטיסות פנים וחוץ. לחלופין ניתן להסיט טיסות לשדה תעופה פנימי ובין לאומי בחיפה, הנחוצים הרבה יותר. בנוסף, עיריית ירושלים מתכננת לשפץ את שדה התעופה עטרות ולהופכו לבין לאומי. בעיני, זו שפיכת כסף לריק- שדה התעופה עטרות ממוקם במיקום בעייתי, גם ברמה הביטחונית וגם ברמה האסטרטגית- פשוט אין בו צורך. פריסה יעילה של שדות התעופה הקיימים בישראל תאפשר נחיתות והמראות פשוטות ונוחות לתייר בארץ הקודש.
