נס המהפכה. חזרת שומאכר תעורר את הפורמולה
נס המהפכה. חזרת שומאכר תעורר את הפורמולה
שובו של אלוף העולם לשעבר לזירה עשוי לשנות את העונה המוזרה שהענף עובר
תאריך עדכון: 01/08/09 00:16
עונת הפורמולה 1 הנוכחית היא מהמוזרות שהענף ידע, ולמרות שבעקבות השינויים הרבים שהוכנסו לסבב בניסיון להתמודד עם המשבר הכלכלי היה ברור שהיא תהיה שונה מקודמותיה, אף אחד לא יכול היה להעריך עד כמה. כשלאחר יותר מחצי עונה קבוצות בראון GP ורד בול שולטות, בזמן שפרארי ומקלארן מדשדשות בחלקים האחוריים של הגריד – ברור שמישהו ניסה יותר מדי. התקנות החדשות, שהיו אמורות להגדיל את התחרותיות ומכאן גם את העניין וההכנסות, בפועל רק גירשו את השמות והפרצופים הכי מוכרים של הענף, אלו שמייצרים את העניין וההכנסות. התאונה המחרידה של פליפה מאסה בהונגריה, שאילצה את מיכאל שומאכר לחזור להתחרות, קבעה כי למרות המהפכה הכושלת, החצי השני של העונה לא ייראה כמו הראשון.
היו לכך סימנים כבר בשבועות האחרונים. רד בול, שזינבה בבראון מתחילת העונה, ניצחה שני מרוצים ברציפות; פרננדו אלונסו הצליח לקבוע עם הרנו שלו את ההקפה המהירה ביותר בגרמניה, שם השיג מאסה את המקום השלישי – הטוב ביותר שלו העונה; בהונגריה, שם נפצע הברזילאי, אלונסו זכה בפול פוזישן, לואיס המילטון וקימי רייקונן סיימו 1-2. אבל גם כל הניצחונות הקטנים הללו לא מצליחים לטשטש את המציאות העצובה: נכון להיום, וזה כולל את אלונסו שעם הרנו מסוגל רק להבלחות נדירות, אף נהג לא מצליח להתעלות על מגבלות הרכב שלו. אף נהג לא הפגין העונה רגעים של גאונות למשך יותר מכמה הקפות. משום ההגבלות על כמות האימונים והמבחנים, אף נהג גם לא הצליח להכניס שיפור משמעותי בכלי. במלים אחרות – אף נהג לא הצליח לגרום לנהיגה שלו להיות מוקד משיכה. מזל שאלה בדיוק הדברים שהפכו את שומאכר לנהג הגדול אי פעם.
לחזרה של שומאכר יש שני יתרונות ברורים ומאוד משמעותיים. הראשון קשור לכוח המשיכה שלו. העונה הנוכחית אמנם המשיכה את הגידול בצפייה מהשנים האחרונות, אבל זה קרה רק בבריטניה ורק הודות להצלחה של ג´נסן באטן. ביתר העולם הצמיחה נבלמה השנה, בייחוד במדינות ניטראליות. מנהלי גראנד פרי אירופה, שייערך בוולנסיה, כינסו ישיבות חירום בשל השעיית רנו ואלונסו מהמרוץ – כעונש על תאונה בהונגריה – מחשש שהיציעים יישארו ריקים ללא נהג מקומי להריע לו. החשיבות של נהג מקומי עבור הרייטינג ומכירת הכרטיסים אפילו גרמה לפרארי לשקול לשלב במקומו של מאסה את נהג המבחן הספרדי של הקבוצה האיטלקית, האלמוני מארק ז´נה. חזרתו של שומאכר כמובן פתרה את כל הדילמות. עד היום בו שומאכר יחליט שהוא חוזר אל חיק התחביבים והפנאי, כל היציעים יהיו מלאים ומיליונים ישובו אל מסכי הטלוויזיה.
היתרון השני קשור לגדולתו המקצועית של שומאכר. שומאכר לא שימש כיועץ מקצועי לפרארי עבור התואר או המשכורת; מעבר לאינסטינקטים של טייס קרב, אומץ לב הגובל בפראות, ביטחון עצמי של גנרל וחוש שישי לעקיפות, אחד הדברים שייחדו את שומאכר היה האופן בו הוא תיקשר עם הרכב, הבין את המגבלות שלו, והורה למהנדסים בדיוק מה, איך וכמה יש לשפר. בעונה כמו הנוכחית, בה המגבלות על שעות המבחנים והאימונים פגעו מאוד ביכולתם של הנהגים והמהנדסים לשפר את המכוניות, יכולת כזו עושה הבדל עצום. והעיתוי של חזרתו – בשלב בו הקבוצות מתחילות להדביק את בראון, כולל כאמור הצלחות ראשונות העונה לפרארי, מקלארן ואלונסו (לא לרנו. כל מה שהוא עושה זה על אף רנו, ולא בזכות) – עשוי לשנות לגמרי את המציאות.
המחשבה של שומאכר על הגריד תמיד מלווה בציפיות לניצחון, כמו במקרה של לאנס ארמסטרונג והטור דה פראנס. אך תסריט בו שומאכר אפילו מתקרב לבאטן הוא פנטסטי מדי. הזמן שחלף מאז פרישתו, הגיל (40) והעובדה שעד ימים ספורים לפני המרוץ בוולנסיה הוא לא יוכל להיכנס למכונית בגלל אותן תקנות, יגבילו מאוד את האפשרות של שומאכר להתמודד בוולנסיה ובהמשך העונה. לכן את הציפיות מהחזרה הזו צריך להשאיר בגבולות פרופורציונאליים, ולקוות שבד בבד עם הגדלת אחוזי הרייטינג והתפוסה ביציעים, שומאכר יצליח למשוך אחריו את פרארי, ומתוך כך גם את שאר השדה, לתוצאות טובות יותר מאשר השיגו כל מי שאינן בראון ורד בול עד כה. מה שיעניק גם סיום צמוד לעונה, גם יותר הצלחות של הכוכבים הגדולים (שזה, בשורה התחתונה, מה שהרוב מעדיף לראות), וגם יאפשר ליהנות שוב מאחד הספורטאים הגדולים אי פעם. בהתחשב בצורה בה העונה הזו נפתחה, זה לא פחות מנס.
לכתבות נוספות >