מבולבלת

[אמא אמא1]

מבולבלת

הילדה שלי בכיתה ג' ומאובחנת משנה שעברה עם ADHD
התחלנו בשנה שעברה טיפול עם ריטלין אבל לדעתי עדיין לא הגענו למינון הנכון
הילדה מתנהגת כמו ילדה עם דיכאון עמוק (תחת השפעת הריטלין) קשה לי לראות אותה ככה וגם לה מאוד קשה לסבול את ההרגשה הזאת
האם לזה קוראים התנהגות "זומבי" וזה מעיד על תת מינון?
רופאת הילדים טוענת שהיא לא יכולה להעלות לה מינון כי היא לא מתמודדת טוב עם מה שלוקחת ולכן דווקא הורידה את המינון

היא לקחה 20LA
ואז הורידו אותה ל 10LA
בשני המקרים היה רע באופן כללי
אבל גם מדווחת שממש קשה לה להיות בלי הכדור כי היא מרגישה מבולבלת מאוד
גם עם הכדור מרגישה מבולבלת.

אפשר להגיד שגם אני מאוד מבולבלת. בשיחה עם הנוירולוג שמטפל הוא הציע להוריד בכלל לכדור ריטלין רגיל 5 מיליגרם (אותו מינון התחלתי שאיתו בדקנו את התגובה הראשונה שלה לטיפול)

האם כל ההרגשות הרעות שהילדה מדווחת עליהן, הן הרגשות של תת מינון? או שאולי הכדור בכלל לא מתאים?

יש עצות?

 

[דוריתקליין1]

מנסיוני דכאון עמוק מרטלין

הייתי פונה לפסיכיאטר דחוף
לא הייתי סומכת על רופאת המשפחה ולא על הנוירולוג
מי שיכול לתת מענה הכי טוב זה פסיכיאטר אל תבהלי מהשם

בעקרון רטלין לא טוב למי שיש לו דיכאון לכן
רק פסיכיאטר שמיומן בהפרעות קשב יכול לתת מענה
תרופתי מתאים אחר והרגשות האלה בפירוש הכדור לא מתאים שוב מנסיוני
וחשוב להוציא את הילדה מהזומבי והדיכי
בהצלחה

 

[אמא אמא1]

ללא ריטלין אין סימני דיכאון לילדה

מדובר בילדה שמחה וחיונית
מאוד אוהבת לרקוד ולהתעמל
רק תחת השפעת ריטלין היא הופכת לדכאונית

 

[zivadina]

תשובה של אמא

צריך לעשות הבחנה בין דכאון לבין 'זומבי'. זה ממש לא אותו הדבר, ונוירולוג לא מוסמך להבחין ביניהם.
כמו כן, הרבה פעמים מה שנראה לנו 'זומבי' איננו מרגיש כך לילד.

לבסוף, יש ילדים מעטים, שה-LA לא טוב להם (למשל הילד שלי).
אפשר לעבור לריטלין רגיל, SR או קונצרטה.

אם הנוירולוג לא מתמצא, כדאי ללכת ליעוץ אצל רופא מומחה להפרעות קשב שמעודכן בטיפול התרופתי.

 

[אמא אמא1]

הנוירולוג שלנו הוא מומחה להפרעות קשב

ואכן אנחנו מנסים שוב את הריטלין הרגיל
ואם זה לא יעזור ננסה קונצרטה
אבל שמעתי דברים לא טובים על קונצרטה ולכן קצת מפחדת ללכת לכיוון

 

[zivadina]

במקום להקשיב לשמועות, כדאי לנסות בפיקוח הרופא

כל ילד (וכל מבוגר) מגיב אחרת לכל סוג של ריטלין.
אפילו בין אחים, כל אחד מגיב אחרת לכל סוג.
למשל, LA נחשב כדור מאוד עדין, ולבן שלי הוא לא היה טוב.
לעומת זאת, SR נחשב כדור מאוד לא יציב, ולילד אחר שלי הוא היה טוב מאוד.

כך, שאם את סומכת על הרופא, צריך לנסות במשך חודש ולראות איך הגוף של הילד מגיב לו.

 

[hallo kitti]

זו גם הדיעה שלי!

לפעמים הורים מסתכלים על הילד מהצד ומפרשים את ההתנהגות שלו או ההרגשה שלו בצורה לא נכונה. אם את חושדת בדיכאון (שיכול להיופיע בהשפעת הכדור ולא משנה שבלעדיו אין תחושה כזו) צריך לפנות למומחה כפי שהציעו לך. דיכאון הוא אבחנה קלינית ספציפית מאד ולא סתם דיכדוך כמו שהרבה חשים כי לא הצליחו במשהו או כי היה להם יום רע...
נסי לדבר עם הילדה, לשאול אותה מה בדיוק היא מרגישה- במילים שלה! תחושת "זומבי" היא לאו דווקא שלילית, זוהי תחושת ריכוז גבוהה מאד שמנתקת אותך מהעולם ומאפשרת לך לבצע את המטלה שלשמה נטלת את הריטלין ללא היסחי דעת, לי אפילו קשה לחייך בהשפעת ריטלין, אבל כמבוגרת אני מקבלת את זה בשמחה כי יש לי מטרה מוגדרת. אצל ילדים זה עשוי להיראות כדיכאון כי אנו רגילים לראות אותם שמחים, עליזים, מתרוצצים ומלאי שמחת חיים ובהשפעת הריטלין הם נראים לנו מסכנים ומדוכאים, לכן צריך לוודא טוב טוב במה מדובר לפני הסקת מסקנות, יכול להיות שמדובר בכלל בריכוז גבוה מאד ולא בדיכאון.

 

[אמא אמא1]

ברור לי שזה לא דכאון במובן הקליני של המילה

אני רואה את הילדה מאוד מדוכדכת
היא עצמה אומרת לי שלא טוב לה. מבולבלת
אין לה את המילים הנכונות לתאר את ההרגשה אבל ממה שהיא מתארת, זאת הרגשה ממש מחורבנת
הרבה בלבול בראש...זה מה שאני שומעת הכי הרבה ממנה
כנראה בלבול מסוג שונה מזה שהיא מצוייה בו בטבעי
היא באה אלי ואומרת שממש רע לה ולא נעים לה והיא לא רוצה את הכדור

 

[דוריתקליין1]

ילד מרגיש מה טוב לו ומה לא

אם היא טוענת שזה לא עושה לה טוב
הנה חצי מהפתרון ילד שזה טוב לו יבקש את הכדור
באמת מנסיון רב הייתי פונה לפסיכיאטר
ולא לנוירולוג או רופא מומחה אחר
אני בתור אמא לא הייתי לוקחת סיכון להמשיך כך