מבולבלת - חוק ה60

[buckeyes]

מבולבלת - חוק ה60

שלום לכולם,

חבר שלי, בעל אזרחות אמריקאית (לא ישראלי), סטודנט בארץ, מסיים את הלימודים פה בקרוב ומתחיל התמחות בארה"ב בקיץ לתקופה של 6-3 שנים לפחות. לי אין אזרחות אמריקאית.
לפני כמה חודשים התחלנו לחשוב איך אוכל לבוא איתו לארה"ב ואחרי קריאת מאמרים ושרשורים בפורום, תכננו לנסוע לשם ביחד בקיץ (יש לי ויזת תייר), להתחתן שם חתונה אזרחית ולהגיש בקשה לגרין קארד אחרי 60 יום.
הסיבה שלא התחתנו עד כה היא שאנחנו יחסית צעירים וכל אחד מאיתנו היה עסוק בלימודים עמוסים, אבל אנחנו רוצים להתחתן ורואים את החיים שלנו ביחד.
כדי להיות בטוחים, התייעצנו טלפונית עם עו"ד להגירה מארה"ב שאמר לנו חד משמעית שזו הונאה (להגיע עם ויזת תייר בידיעה שנתחתן) ושגם אם נתחתן עכשיו ונגיש בקשה לגרין קארד מבוסס נישואים או בקשה לגרין קארד על בסיס אירוסין, יש סיכוי טוב שלא אוכל להיכנס לארה"ב בגלל שיראו שהגשתי בקשה לגרין קארד.
אשמח לייעוץ מניסיונכם - עד כה חשבתי שהעובדה שאנחנו חברים תקופה דווקא תסייע לנו כי הנישואים הם אמיתיים ולא רק לצורך גרין קארד, לעומת זוג שמצהיר שהוא נפגש פתאום והתאהב והחליט להתחתן ולהגיש תוך 60 יום בקשה לגרין קארד.
תודה רבה רבה מראש.

 

[ilanvag]

מכירה את גישת "זאב זאב" ?

זה בדיוק מה שעשה העו"ד הזה - ניסה (והצליח) להפחיד אתכם בכל דרך שהיא.

הרי אם תעשו את מה שתכננתם (שזה מה שעשו רבים וטובים פה בפורום, בלי בעיה), ממה הוא יתפרנס? הרי את לא תשכרי את שירותיו, נכון?

הוא צודק בדבר אחד - אם תתחילו בתהליך גרין קארד מהארץ, אתם עלולים להיתקע. מאוד לא מומלץ לעשות זאת. תסעו לארה"ב, תיכנסי בתור תיירת, תתחתנו, תחכו לפחות 60 יום ממועד הכניסה שלך לארה"ב, ותגישו את הניירות לגרין קארד. זה עד כדי כך פשוט, ומתואר במאמרים. מותר לך לומר *בדיעבד*, כלומר בתהליך הגרין קארד עצמו, שהגעת במקור במטרה לטייל עם בן-זוגך, ושינית את דעתך והחלטתם להתחתן ולהגיש את הניירות. בשביל זה בדיוק מחכים 60 יום - בשביל ששינוי הדעה יתקבל בצורה סבירה. הנה, קראי פה:
https://immigrationworkvisa.wordpress.com/2011/12/27/green-card-adjustment-san-diego-after-b2-entry/

(תתעלמי מכך שמדובר על סאן דייגו, מדובר בחוק ונהלים פדראליים, אז זה זהה בכל רחבי ארה"ב).

שתי הערות חשובות:

1. כאשר את תיכנסי לארה"ב, את תעמדי בתור של התיירים, כלומר את תהיי לבד, בלי בן-הזוג שלך, אשר יעמוד בתור של האזרחים. כל מה שאת צריכה לומר זה שהגעת לטיול ולפגוש חברים. לא צריך לספר סיפורים מיותרים, כדי שלא תכשילי את עצמך. אם שואלים אותך שאלות ישירות אז בשום פנים ואופן לא לשקר, אבל אין צורך לנדב פרטים שלא שואלים אותך לגביהם.

2. תדאגי שבכניסה שלך לארה"ב עם ויזת תייר, זה ייראה כאילו את באמת מגיעה לטיול, ולא להשתקעות. כלומר, שאם יפתחו ויבדקו לך את המזוודות, אז לא ימצאו כל מיני מסמכים שמעידים על כוונות הגירה (שישלחו לך את כל המסמכים מישראל עם פדקס, לאחר שתהיי בארה"ב - זה עולה כ-30 דולר כששולחים מהארץ, ומגיע תוך יומיים ישירות לבית שלך), שלא תבואי עם מזכרות ו/או המון מזוודות וחפצים שמעידים על כוונת הגירה. פשוט לנסוע כמו באמת לטיול, עם מזוודה אחת, מכסימום שתיים, ובהן בגדים וקצת חפצים אישיים ליומיום. את שאר הציוד תביאי בהמשך.

בהצלחה!

 

[doronf65]

הנה מה שהחוק אומר

אם כשנכנסתם לארה"ב ידעתם שתתחתנו, זה לגמרי בסדר! מותר להתחתן בכל סטטוס (תייר, ויזה אחרת) וזה לא קשור לבקשת ההגירה.
מה שאסור זה ל-ת-כ-נ-ן להישאר (כלומר להגיש בקשת הגירה). כי אז זה לא תואם את הצהרת הכוונות של ויזת תייר. כלומר, אם הגעתם ולא ידעתם שפתאום ייפתחו לפניכם אפשרויות (לימודים, עבודה, לא משנה מה) ואז קרו דברים (בשביל זה יש 60 יום שזה זמן לגיטימי לשנות תוכניות) - במצב הזה מותר לכם לשנות תוכניות.
&nbsp
זה החוק. והגבול בין חוקי ולא חוקי הוא הוכחת הכוונה ברגע הכניסה. אם את יכולה להראות כוונת חזרה לארץ (לימודים פתוחים, עבודה פתוחה, בית בארץ שלא הפסקת את חוזה השכירות שלו באמצע לצורך הנסיעה, אימיילים שכתבת ובהם תכננת לחזור, ואז אימיילים של התייעצויות מארה"ב בתקופת ה- 60 יום "מה לעשות עם כל הקצוות הפתוחים...", או אימיילים שפתחו לכם אופציות חדשות) סימן שלא ניסית להונות כשנכנסת, והדברים האלה יעזרו לכם להוכיח שאין פה הונאה.

 

[John the Savage]

כוונות ומעשים

על פי החוק, אם את נכנסת לארה"ב על ויזת תייר, אסור שתהיה לך כוונה קונקרטית של הגירה. כן מותר לך להגיע לארה"ב כתיירת בכדי לבקר את בן הזוג שלך, ומותר לך גם לשנות את דעתך ולהחליט להשאר בארה"ב. אם עברו 60 יום מאז שנכנסת לארה"ב, אף אחד לא ישאל אותך למה שינית את דעתך ולא יבדוק לעומק אם היתה לך כוונה מראש או לא. זה מה שאומר כלל ה-60 יום.

בנוסף, כוונות נמדדות מבחינת החוק על פי המעשים שאת עושה. פקידי ההגירה הם לא בוחני כליות ולב. את יכולה לחשוב על האפשרות להישאר, אבל אסור לך לבצע פעולות קונקרטיות על מנת להישאר (לדוגמה, קניית בית בייחד, העברת תכולת הבית שלך מהארץ וכדומה). כל עוד לא ביצעת אף פעולה שנועדה לממש את המעבר לפני שעברו 60 יום, לא עברת על החוק.

את יכולה כמובן להתחתן עם החבר שלך ולהגיש טפסים לאיחוד משפחות מהארץ. הבעיה היא שזה תהליך ארוך שיכול לקחת בקלות שנה. בזמן שהגשת את טפסים לגרין קארד, את יכולה עקרונית לנסוע לארה"ב לביקור עם ויזת תייר ולחזור. יש כאן לא מעט אנשים שעשו זאת. מה שכן, אם את מגישה טפסים בארץ ומגיעה לארה"ב על ויזת תייר, לא תוכלי להשתמש בכלל ה-60 יום בכדי להישאר משום שהצהרת כבר על כוונת הגירה.

אז לשיקולך ...

 

[B2014]

רק אל תגידי בראיון לויזה/ כניסה לארה"ב שבאת להתחתן

שמעו ספור נחמד:
בחור גוי ונחמד, אך קנדי למד באחת מאוניבסיטאות העילית בארה"ב (סטנפורד).
הבחור הנחמד הכיר בחורה גויה ונחמדה (אמריקאית למהדרין) שלמדה בברקלי.
מהון להון החליטו השניים להקים לעצמם בית גויי נחמד ואקדמי.

אבל מה? למרות ה-J1 שהיה בתוקף וה-DS-2019 שהיה עם יתרה של עוד שנתיים, נחשו מה?
אחרי שחזרו הזוג המאורס מבית הוריו של הבחור בקנדה, שאל פקיד ההגירה את הבחור הנעבעך "ולשם מה אתה נכנס לארה"ב?"
הנעבעך, שמרוב התרגשות לקראת החתונה, כנראה ששכח שהוא גוי מסוקס, החליט להתנהג כאחרון הגליציאנרים השלומיאלים - וענה לפקיד ההגירה:
"כדי להתחתן, אדוני!".

הופ! נדלק הפיוז- והבחור הנבוך מצא את עצמו מסובב אחורנית לבית הוריו על ידי פקיד ההגירה, נאלץ להיפרד מארוסתו ואם ילדיו לעתיד למספר שבועות.
כמובן שהחתונה לא התקיימה מספר שבועות אחר כך, ונחשו מה עוד? גם הסמסטר הלך לאיבוד...
למזלו, הורי ארוסתו היו מספיק "מכובדים בקהילה" שהמשרד הבנלאומי של סטנפורד הצליח להתחנן על חיי הויזה של הבחור שכעבור מספר שבועות אושר לו לחזור ללימודיו וארוסתו.
(והכל טרו סטורי- ונכון ללפני שלוש שנים הזוג חי באושר ואושר).

לכן, אנא ממך- מזל טוב ורוב הצלחה בחייך החדשים- אך בלי שטויות בדרך- את טסה לטייל, ולפגוש משפחה, אך לא להתחתן ולהגר, רק כעבור שישים יום תגלי את סגולותיו של יקירך ותראי אם מתחשק לך להשתקע ליד השוויעגער.

 

[Gidi Shemer]

ויש כמובן את הסיפור שדוסקס בפורום לא פעם

די דומה, אלא שהיה זה ישראלי שלאחר ביקור בארה״ב (ולפני תום 60 היום) יצא לבקר בקנדה עם משפחתו ופלט לקצין ההגירה שכתובת המגורים הקבועה שלו היא בארה״ב. משם והלאה, וכנראה גם בעזרת פיוז קצר במיוחד של אותו ישראלי, הבחור התנתק ממשפחתו לחודשים ארוכים.

 

[buckeyes]

תודה רבה לכל המגיבים המעודדים עזרתם לי מאד