מאמר חדש ב-'חדשות הרכבת'

מצב
הנושא נעול.
מאמר חדש ב-'חדשות הרכבת'

מאמר חדש ב-'חדשות הרכבת'
בשעה טובה, ולאחר הריון ארוך, הועלה לאתר 'חדשות הרכבת' מאמר חדש שעוסק במשמעות המושג 'רכבת הפרברים' ובהשוואה בין התיאוריה לבין המציאות הישראלית. את המאמר ניתן למצוא בפרק ה-'מאמרים' באתר. אשמח לשמוע הערותיכם/ן והארותיכם/ן לגבי המאמר ולתוכנו, כמו גם תיקונים, אפילו כאלו קטנים של כתיב וסגנון. (ותיקי הפורום אולי זוכרים את שורשיו של המאמר, לפני כמעט שנה, בתשובה שעניתי למישהו בפורום)
 

david80

New member
מסכים עם כל מילה +כמה הערות...

מאמר חדש ב-'חדשות הרכבת'
בשעה טובה, ולאחר הריון ארוך, הועלה לאתר 'חדשות הרכבת' מאמר חדש שעוסק במשמעות המושג 'רכבת הפרברים' ובהשוואה בין התיאוריה לבין המציאות הישראלית. את המאמר ניתן למצוא בפרק ה-'מאמרים' באתר. אשמח לשמוע הערותיכם/ן והארותיכם/ן לגבי המאמר ולתוכנו, כמו גם תיקונים, אפילו כאלו קטנים של כתיב וסגנון. (ותיקי הפורום אולי זוכרים את שורשיו של המאמר, לפני כמעט שנה, בתשובה שעניתי למישהו בפורום)
מסכים עם כל מילה +כמה הערות...
ראשית יישר כח לחן על ההשקעה והעבודה הרבה! וכמה הוספות משלי: -קרונות הקומתיים נקנו ללא בלמים מגנטיים (בניגוד ל-IC3 ולמודו הספרדי), מה שגורע מיעילות הבלימות הרבות (שנעשים ממושכים וגם צורמים לאוזני הנוסעים) שהם נאלצות לבצע בעיקר בשירות הפרברי. -רכבות פרבריות 'קלאסיות' (עם רכבות בעלי תאוצה גבוהה, מרחקים קצרים בין התחנות וכו') מופעלות בערים גדולות, לא כתחליף, אלא בנוסף לשירות הפרברי הדומה לזו של רכבת ישראל. למשל, בקופנהגן ובפרבריה (שמתגוררים בהם כמיליון וחצי תושבים בלבד) מופעל שירות רכבת פרברים 'קלאסית' שמכונה S-tog ובנוסף מופעל שירות פרברי למרחקים גדולים יותר (הדומה לזו של רכבת ישראל) שמכונה Regional-tog שפירושו 'רכבת אזורית'. כשהדנים רכשו את הקומתיים הכמעט זהים לשלנו מבחינה טכנית, הם שובצו לשירות האזורי (ולעיתים הם מופעלים בשירות הבין עירוני) וכמובן לא בשירות ה-S-tog. בנוסף לעובדות, בתחתית קרונות הקומתיים של ישראל רשום IR שפירושו (אם אני לא טועה) בין אזורי=IR=Inter Regional. -אם תופעל בגוש דן שירות נוסח ה-S-Bahn זה גם יקצר את זמני נסיעות של הקווים הקיימים (הם לא יצטרכו לעצור בכל התחנות בת"א, ה-S-Bahn יעשה זאת במקומן) וגם יאפשר להקים המון תחנות חדשות כמו: בית דגן, גנות, אזור, תל ברוך, כ.שמריהו, רישפון ועוד... ההערות הנ"ל הן תיאוריות שלי בלבד ואני מצפה לתגובות!
 
רכבות פרברים

מסכים עם כל מילה +כמה הערות...
ראשית יישר כח לחן על ההשקעה והעבודה הרבה! וכמה הוספות משלי: -קרונות הקומתיים נקנו ללא בלמים מגנטיים (בניגוד ל-IC3 ולמודו הספרדי), מה שגורע מיעילות הבלימות הרבות (שנעשים ממושכים וגם צורמים לאוזני הנוסעים) שהם נאלצות לבצע בעיקר בשירות הפרברי. -רכבות פרבריות 'קלאסיות' (עם רכבות בעלי תאוצה גבוהה, מרחקים קצרים בין התחנות וכו') מופעלות בערים גדולות, לא כתחליף, אלא בנוסף לשירות הפרברי הדומה לזו של רכבת ישראל. למשל, בקופנהגן ובפרבריה (שמתגוררים בהם כמיליון וחצי תושבים בלבד) מופעל שירות רכבת פרברים 'קלאסית' שמכונה S-tog ובנוסף מופעל שירות פרברי למרחקים גדולים יותר (הדומה לזו של רכבת ישראל) שמכונה Regional-tog שפירושו 'רכבת אזורית'. כשהדנים רכשו את הקומתיים הכמעט זהים לשלנו מבחינה טכנית, הם שובצו לשירות האזורי (ולעיתים הם מופעלים בשירות הבין עירוני) וכמובן לא בשירות ה-S-tog. בנוסף לעובדות, בתחתית קרונות הקומתיים של ישראל רשום IR שפירושו (אם אני לא טועה) בין אזורי=IR=Inter Regional. -אם תופעל בגוש דן שירות נוסח ה-S-Bahn זה גם יקצר את זמני נסיעות של הקווים הקיימים (הם לא יצטרכו לעצור בכל התחנות בת"א, ה-S-Bahn יעשה זאת במקומן) וגם יאפשר להקים המון תחנות חדשות כמו: בית דגן, גנות, אזור, תל ברוך, כ.שמריהו, רישפון ועוד... ההערות הנ"ל הן תיאוריות שלי בלבד ואני מצפה לתגובות!
רכבות פרברים
תודה רבה על המחמאות. אני כמובן מסכים עם ההערות לגבי השילוב בין רכבות פרבריות קלאסיות לרכבות איזוריות, ואני מקווה גם שמה שכתבתי במאמר משקף זאת. שני תיקונים טכניים קטנים, ברשותך: 1. לקרונות ה-'מו-דו' הספרדיים אין בלמים מגנטיים אלא בלמי דיסק רגילים (בדומה לאלו של הקומותיים). למערכי הקרונועים מדגם IC3 יש בלמים מגנטיים אבל הם מיועדים לבלימות חירום בעיקר, ולא מופעלים בשגרה, למיטב הבנתי. 2. הסימולים על שלדות קרונות הקומותיים מבוססים על תקני איגוד הרכבות הבינלאומי (UIC). אלו לא דורשים פירוט של שימוש הקרון על קרון הנוסעים (חוץ מקרונות שינה וקרונות בינלאומיים), אבל כן דורשים פירוט של הבעלות שלו. על סמך זה ועל סמך כך שאני לא מכיר סימול דומה במקומות אחרים באירופה וגם העובדה שמבחינת רכבת ישראל אין כזה דבר 'רכבת איזורית', אני נאלץ להסיק שהאותיות IR מייצגות דווקא את המלים Israel Railways (שקיבלה את המספר 95 ברשימת חברות הארגון, מספר שאמור להופיע כחלק ממספרי הקרונות אם פעם יהיה לנו קישור מסילתי לאירופה...).
 

david80

New member
../images/Emo12.gifמתי קבלה רכבת ישראל את המספר 95?

רכבות פרברים
תודה רבה על המחמאות. אני כמובן מסכים עם ההערות לגבי השילוב בין רכבות פרבריות קלאסיות לרכבות איזוריות, ואני מקווה גם שמה שכתבתי במאמר משקף זאת. שני תיקונים טכניים קטנים, ברשותך: 1. לקרונות ה-'מו-דו' הספרדיים אין בלמים מגנטיים אלא בלמי דיסק רגילים (בדומה לאלו של הקומותיים). למערכי הקרונועים מדגם IC3 יש בלמים מגנטיים אבל הם מיועדים לבלימות חירום בעיקר, ולא מופעלים בשגרה, למיטב הבנתי. 2. הסימולים על שלדות קרונות הקומותיים מבוססים על תקני איגוד הרכבות הבינלאומי (UIC). אלו לא דורשים פירוט של שימוש הקרון על קרון הנוסעים (חוץ מקרונות שינה וקרונות בינלאומיים), אבל כן דורשים פירוט של הבעלות שלו. על סמך זה ועל סמך כך שאני לא מכיר סימול דומה במקומות אחרים באירופה וגם העובדה שמבחינת רכבת ישראל אין כזה דבר 'רכבת איזורית', אני נאלץ להסיק שהאותיות IR מייצגות דווקא את המלים Israel Railways (שקיבלה את המספר 95 ברשימת חברות הארגון, מספר שאמור להופיע כחלק ממספרי הקרונות אם פעם יהיה לנו קישור מסילתי לאירופה...).
מתי קבלה רכבת ישראל את המספר 95?
האם אוכל לקבל מידע מפורטת יותר לגבי חברות רכבות ומספריהן? האם יש אתר?
 
UIC

מתי קבלה רכבת ישראל את המספר 95?
האם אוכל לקבל מידע מפורטת יותר לגבי חברות רכבות ומספריהן? האם יש אתר?
UIC
קישור לאתר הרשמי של הארגון מופיע בהודעה המקורית, אבל באתר שלהם אין כמעט מידע נגיש ללא תשלום (כלומר לחברים בלבד). הסבר לגבי שיטת המספור ניתן למצוא בקישור הזה מתוך 'שרת הרכבת האירופאי', אתר המכיל הרבה מידע (מאוד מבולגן) על רכבות. אינני יודע מתי קיבלה רכבת ישראל את המספר, אבל היא חברה בארגון כבר עשרות של שנים.
 

alantan

New member
מאמר מרתק

מאמר חדש ב-'חדשות הרכבת'
בשעה טובה, ולאחר הריון ארוך, הועלה לאתר 'חדשות הרכבת' מאמר חדש שעוסק במשמעות המושג 'רכבת הפרברים' ובהשוואה בין התיאוריה לבין המציאות הישראלית. את המאמר ניתן למצוא בפרק ה-'מאמרים' באתר. אשמח לשמוע הערותיכם/ן והארותיכם/ן לגבי המאמר ולתוכנו, כמו גם תיקונים, אפילו כאלו קטנים של כתיב וסגנון. (ותיקי הפורום אולי זוכרים את שורשיו של המאמר, לפני כמעט שנה, בתשובה שעניתי למישהו בפורום)
מאמר מרתק
חן שוב מוכיח יכולות השקעה והתמדה בלתי נדלות (ואני לא מתכוון להשמע כמו תעודת בית ספר). אני מחכה כל שבוע לחדשות הרכבת, וכשיש חומר קריאה ההנאה כפולה ומכופלת. ברצוני להוסיף רק שבלונדון חלק מקווי ה-UNDERGROUND אינם אלא רכבות פרבריות (קווי ה-DISTRICT, ה-METROPOLITAN וה-CIRCLE) בדומה ל-S-TOG בדנמרק או S-BAHN בגרמניה ואוסטריה. יש גם מספר רב של קווי רכבת ארצית שמשמשים גם לרכבות פרבריות. ברובם השירות (תדירות, מרחק בין תחנות, אורך הקו) די מזכיר את תצורת השירות של רכבת ישראל. למרות זאת, עובדת היות רוב הקווים חשמליים זה שנים מאפשר שירות עם תאוצה גבוהה יותר. אם כבר מדברים על רכבת פרברים, שאלה שאולי רצוי לשאול (ונשאל כאן בצורות שונות בפורום בעבר) היא האם אפיק נחל האיילון הוא המסלול האופטימלי לשירות הפרברי דרך ת"א? אולי במקום להכפיל את המסילות לארבע באיילון, היה רצוי לשקול כריית מנהרה מערבה משם בתוך ת"א, נאמר מתחת לקריה, דרום הקריה, כרליבך, רח' המסילה, תחנה מרכזית החדשה וחזרה לאיילון (או אולי אפילו להמשיך דרומה לוולפסון)? אז ניתן היה להשאיר את האיילון לשירות בינעירוני עם עצירות בתחנות שכבר נבנו, ולתת שירות פרברי לתוך לב ת"א. אומנם פתרון יקר יותר, אבל לא בטוח שבהרבה - הסטת האיילון למסילה הרביעית היא גם פרויקט מאוד יקר. סתם חומר למחשבה, דיון בפורום וויכוחים בין משרדי ממשלה.
 

alexUK

New member
Circle & District lines

מאמר מרתק
חן שוב מוכיח יכולות השקעה והתמדה בלתי נדלות (ואני לא מתכוון להשמע כמו תעודת בית ספר). אני מחכה כל שבוע לחדשות הרכבת, וכשיש חומר קריאה ההנאה כפולה ומכופלת. ברצוני להוסיף רק שבלונדון חלק מקווי ה-UNDERGROUND אינם אלא רכבות פרבריות (קווי ה-DISTRICT, ה-METROPOLITAN וה-CIRCLE) בדומה ל-S-TOG בדנמרק או S-BAHN בגרמניה ואוסטריה. יש גם מספר רב של קווי רכבת ארצית שמשמשים גם לרכבות פרבריות. ברובם השירות (תדירות, מרחק בין תחנות, אורך הקו) די מזכיר את תצורת השירות של רכבת ישראל. למרות זאת, עובדת היות רוב הקווים חשמליים זה שנים מאפשר שירות עם תאוצה גבוהה יותר. אם כבר מדברים על רכבת פרברים, שאלה שאולי רצוי לשאול (ונשאל כאן בצורות שונות בפורום בעבר) היא האם אפיק נחל האיילון הוא המסלול האופטימלי לשירות הפרברי דרך ת"א? אולי במקום להכפיל את המסילות לארבע באיילון, היה רצוי לשקול כריית מנהרה מערבה משם בתוך ת"א, נאמר מתחת לקריה, דרום הקריה, כרליבך, רח' המסילה, תחנה מרכזית החדשה וחזרה לאיילון (או אולי אפילו להמשיך דרומה לוולפסון)? אז ניתן היה להשאיר את האיילון לשירות בינעירוני עם עצירות בתחנות שכבר נבנו, ולתת שירות פרברי לתוך לב ת"א. אומנם פתרון יקר יותר, אבל לא בטוח שבהרבה - הסטת האיילון למסילה הרביעית היא גם פרויקט מאוד יקר. סתם חומר למחשבה, דיון בפורום וויכוחים בין משרדי ממשלה.
Circle & District lines
אני לא חושב שניתן כל כך בקלות להעביר קו חוצה בין רכבת פרברית למטרו בלונדון. הרכבות הן אותן רכבות, חלק קטן מקו הטבעת עובר מתחת לאדמה, אם אני זוכר נכון. הקו עובר מסביב למרכז העיר ולא בחוצותיה, ועבר בכבישים מרכזיים כמו Euston Road . רכבת פרברית זה מערכת נפרדת בלונדון ויש לה באמת רכבות כבדות כמו לרכבת ישראל.
 

alantan

New member
ת"א - לונדון

Circle & District lines
אני לא חושב שניתן כל כך בקלות להעביר קו חוצה בין רכבת פרברית למטרו בלונדון. הרכבות הן אותן רכבות, חלק קטן מקו הטבעת עובר מתחת לאדמה, אם אני זוכר נכון. הקו עובר מסביב למרכז העיר ולא בחוצותיה, ועבר בכבישים מרכזיים כמו Euston Road . רכבת פרברית זה מערכת נפרדת בלונדון ויש לה באמת רכבות כבדות כמו לרכבת ישראל.
ת"א - לונדון
לגבי העברת רכבת פרברים במרכז ת"א - למה לא? מדובר בק"מ ספורים, ורכבות חשמליות בהחלט ניתן להעביר במנהרות בלי שום בעיה (גם דיזל, אבל זה בהחלט פחות פרקטי). לדעתי ניתן לסווג קווים לונדונים אלה כקווים פרבריים, וזו גם ייעודם העיקרי - התנועה של יוממים מהפרברים בצפון מערב, בדרום ובמזרח לתוך מרכז לונדון, כאשר ה-CIRCLE הוא בסך הכל חיבור של חלקים מקווי ה-METROPOLITAN וה-DISTRICT. הם פירוש אינם משתמשים באותן רכבות, במיוחד ב-MET. רכבות אלה אינן ה-TUBE שמימדיו הקטנים מתאימים למנהרות ה-DEEP BORE של התחתית. אומנם התמסורת החשמלית היא מסילתית (מסילה חיה ומסילת "PICKUP" בדומה לשאר ה-UNDERGROUND), מימדיהן גדולים יותר, והן מאוד דומות לקרונועים. גם תדירות השירות בקווים אלה נמוכה יותר מתחתית (כל 5-15 ד' במקום 2-5 ד'). ולבסוף, אפילו התנועה שלהן בתוך לונדון אינה ממש חוצה את לב העיר, אלא נוסעת בהיקף של מרכז העיר (למרות שזה לא ממש מוסיף או גורע מההגדרה של רכבת פרברית). במקור, כשנבנה ה-MET ב-1869, הוא יועד לתחתית (הוא פעל מ-PADDINGTON לאיזור KINGS CROSS בלבד בראשיתו), אבל במרוצת השנים הקו התארך, והשירות הפרברי קיבל חשיבות גדולה יותר מהשירות הפנים לונדוני.
 

אדיה

New member
תחתית בלונדון

ת"א - לונדון
לגבי העברת רכבת פרברים במרכז ת"א - למה לא? מדובר בק"מ ספורים, ורכבות חשמליות בהחלט ניתן להעביר במנהרות בלי שום בעיה (גם דיזל, אבל זה בהחלט פחות פרקטי). לדעתי ניתן לסווג קווים לונדונים אלה כקווים פרבריים, וזו גם ייעודם העיקרי - התנועה של יוממים מהפרברים בצפון מערב, בדרום ובמזרח לתוך מרכז לונדון, כאשר ה-CIRCLE הוא בסך הכל חיבור של חלקים מקווי ה-METROPOLITAN וה-DISTRICT. הם פירוש אינם משתמשים באותן רכבות, במיוחד ב-MET. רכבות אלה אינן ה-TUBE שמימדיו הקטנים מתאימים למנהרות ה-DEEP BORE של התחתית. אומנם התמסורת החשמלית היא מסילתית (מסילה חיה ומסילת "PICKUP" בדומה לשאר ה-UNDERGROUND), מימדיהן גדולים יותר, והן מאוד דומות לקרונועים. גם תדירות השירות בקווים אלה נמוכה יותר מתחתית (כל 5-15 ד' במקום 2-5 ד'). ולבסוף, אפילו התנועה שלהן בתוך לונדון אינה ממש חוצה את לב העיר, אלא נוסעת בהיקף של מרכז העיר (למרות שזה לא ממש מוסיף או גורע מההגדרה של רכבת פרברית). במקור, כשנבנה ה-MET ב-1869, הוא יועד לתחתית (הוא פעל מ-PADDINGTON לאיזור KINGS CROSS בלבד בראשיתו), אבל במרוצת השנים הקו התארך, והשירות הפרברי קיבל חשיבות גדולה יותר מהשירות הפנים לונדוני.
תחתית בלונדון
אני חולק מעט על הסיווג שלך של חלק מקווי התחתית של לונדון כ"פרבריים". אם אתה שופט על פי היעוד הרי שמרבית הקווים (פרט לאלו שציינת) משמשים אף הם לתנועת יוממים מפרברים שחלקם מרוחק עד מאוד ממרכז העיר ורוב תנועתם נעשית מעל פני השטח. אכן, כמו שהראה חן במאמרו, סיווג השירות אינו תמיד פשוט: כך למשל בקטע בין Wembley Park ל Baker Street קו Jubilee הוא שירות מאסף לקו Metropolitan המגיע ממרחקים ובאופן דומה בין Acton Town ו Earl's Court קו פיקאדילי משמש כרכבת מהירה לעומת ה District Line. כלומר קו יכול לנהוג כרכבת פרברית (מבחינת תדירות, מרחק בין תחנות, תחנת המוצא) בחלקים מסוימים וכרכבת תחתית מובהקת בקטעים אחרים. המייחד את הקווים העתיקים יותר (Metropolitan, District, Circle, City&Hammersmith) הוא שנחפרו בטכנולוגיית Cut & Cover (אשר קדמה להמצאת המחפר עם הראש העגול) ועל כן הם ממש מתחת לפני הכביש שמכסה עליהם וצורתם אינה צורת "טיוב" - מלבנית במקום עגולה. עם זאת בקטעים המרכזיים הם מגיעים לתדירות של פעם ב 5 דקות שהיא סבירה בהחלט. כמו כן חלק משימושם הוא בהחלט איסוף נוסעים בין עירוניים ופרברייים מתחנות הרכבת הגדולות (Victoria, Kings' Cross, Paddington ועוד) לכיוון הסיטי של לונדון - תפקיד קלאסי של "מטרו". יובל
 

alantan

New member
מקבל את ההערות שלך,

תחתית בלונדון
אני חולק מעט על הסיווג שלך של חלק מקווי התחתית של לונדון כ"פרבריים". אם אתה שופט על פי היעוד הרי שמרבית הקווים (פרט לאלו שציינת) משמשים אף הם לתנועת יוממים מפרברים שחלקם מרוחק עד מאוד ממרכז העיר ורוב תנועתם נעשית מעל פני השטח. אכן, כמו שהראה חן במאמרו, סיווג השירות אינו תמיד פשוט: כך למשל בקטע בין Wembley Park ל Baker Street קו Jubilee הוא שירות מאסף לקו Metropolitan המגיע ממרחקים ובאופן דומה בין Acton Town ו Earl's Court קו פיקאדילי משמש כרכבת מהירה לעומת ה District Line. כלומר קו יכול לנהוג כרכבת פרברית (מבחינת תדירות, מרחק בין תחנות, תחנת המוצא) בחלקים מסוימים וכרכבת תחתית מובהקת בקטעים אחרים. המייחד את הקווים העתיקים יותר (Metropolitan, District, Circle, City&Hammersmith) הוא שנחפרו בטכנולוגיית Cut & Cover (אשר קדמה להמצאת המחפר עם הראש העגול) ועל כן הם ממש מתחת לפני הכביש שמכסה עליהם וצורתם אינה צורת "טיוב" - מלבנית במקום עגולה. עם זאת בקטעים המרכזיים הם מגיעים לתדירות של פעם ב 5 דקות שהיא סבירה בהחלט. כמו כן חלק משימושם הוא בהחלט איסוף נוסעים בין עירוניים ופרברייים מתחנות הרכבת הגדולות (Victoria, Kings' Cross, Paddington ועוד) לכיוון הסיטי של לונדון - תפקיד קלאסי של "מטרו". יובל
מקבל את ההערות שלך,
ובאמת האבחנה היא לא שחור-לבן. אבל אני עומד על כך בתור בן-אדם שחיכה לא פעם 15 דקות באמצע היום בקוים אלה. באירופה שירות כזה מוגדר כ-S-Bahn, RER, וכדומה. לעומת זאת, כל קווי ה-Tube (העמוקים) פועלים בתדירות גבוה כל היום. אגב, גם התחתית של ניו יורק נבנה ב-Cut & Cover אבל לא הייתי מכנה אותה פרברית בגלל מאפייני השירות שלה.
 

אדיה

New member
אני מנחש שחיכית 15 דקות ל Circle...

מקבל את ההערות שלך,
ובאמת האבחנה היא לא שחור-לבן. אבל אני עומד על כך בתור בן-אדם שחיכה לא פעם 15 דקות באמצע היום בקוים אלה. באירופה שירות כזה מוגדר כ-S-Bahn, RER, וכדומה. לעומת זאת, כל קווי ה-Tube (העמוקים) פועלים בתדירות גבוה כל היום. אגב, גם התחתית של ניו יורק נבנה ב-Cut & Cover אבל לא הייתי מכנה אותה פרברית בגלל מאפייני השירות שלה.
אני מנחש שחיכית 15 דקות ל Circle...
 

alexUK

New member
ההמתנה הארוכה בקו Circle נובעת מ...

אני מנחש שחיכית 15 דקות ל Circle...
ההמתנה הארוכה בקו Circle נובעת מ...
מהסיבה הפשוטה שזהו קו מאד ישן, בחלקים שלו הישן ביותר בלונדון. מטרו של לונדון לא שופץ באופן יסודי מזה יובלות. הרכבות בקו Circle נתקעות כל הזמן בין התחנות, ובשל סיבה זו אפילו פספסתי פעם אחת רכבת להולנד מתחנת רכבת ליברפול. אבל למעשה, בקו הזה נוסעות רכבות גם כל חמש דקות , לפחות בזמנים העמוסים, ולא ראיתי כל הבדל מבחינה זאת בין הקו לשאר הקווים. אם כבר, אז למה שלא תגדיר את הקו ויקטוריה כקו פרברי - זה באמת קו מהיר במיוחד שחוצה את העיר צ'יק צ'ק.
 

alantan

New member
היסטוריה עתיקה

ההמתנה הארוכה בקו Circle נובעת מ...
מהסיבה הפשוטה שזהו קו מאד ישן, בחלקים שלו הישן ביותר בלונדון. מטרו של לונדון לא שופץ באופן יסודי מזה יובלות. הרכבות בקו Circle נתקעות כל הזמן בין התחנות, ובשל סיבה זו אפילו פספסתי פעם אחת רכבת להולנד מתחנת רכבת ליברפול. אבל למעשה, בקו הזה נוסעות רכבות גם כל חמש דקות , לפחות בזמנים העמוסים, ולא ראיתי כל הבדל מבחינה זאת בין הקו לשאר הקווים. אם כבר, אז למה שלא תגדיר את הקו ויקטוריה כקו פרברי - זה באמת קו מהיר במיוחד שחוצה את העיר צ'יק צ'ק.
היסטוריה עתיקה
יכול להיות שאני שבוי בקונספציות מופרכות מכיוון שקראתי ספרים רבים על התפתחות ה-UNDERGROUND, אבל לפחות מבחינה היסטורית, ראוי לציין שה-CIRCLE לא נבנה בתור קו בפני עצמו, אלא נוצר מחלקים של חברות ה-METROPOLITAN RAILWAY וה-DISTRICT RAILWAY. לגבי השתיים האחרונות, לאחר תקופה קצרה מאוד שבה הן שימשו כרכבות עירוניות, כבר בתחילת המאה ה-20, הן השתרעו רחוק הרבה יותר מכל קו תחתית של היום. ה-METROPOLITAN הגיע ל-VERNEY JUNCTION, כ-50 מייל (80 ק"מ) ממרכז לונדון עד לשנת 1936. תחנת הקצה של קו ה-DISTRICT היה SOUTHEND (בחוץ המזרחי על שפת הים הצפוני!) עד שנת 1939. השירות שלהם תמיד היה מוטה יותר לנוסעים מהפרברים, ופחות מאמצים הושקעו בתוך לונדון עצמה. עם כל הכבוד שיש לי לקווי ויקטוריה ופיקדילי, קווים אלה דומים הרבה יותר לתחתית מאשר לרכבת פרברים (אני לא מתכוון למהירות נסיעה או לצורה של הרכבת עצמה, למרות שגם זה פקטור, אלא בעיקר לתדירות). אבל אתם צודקים שלפחות לפי האתר www.thetube.com, כיום השירות בקווים שהזכרתי אמור להיות שירות METRO, כלומר ללא לו"ז קבוע (לפחות לא כלפי הציבור הרחב - כמובן שיש לו"ז תפעולי). לפני מספר שנים לא רב (לפחות בשנת 1996) המצב לא היה כזה.
 

אדיה

New member
דווקא כיום הקו הארוך ביותר

היסטוריה עתיקה
יכול להיות שאני שבוי בקונספציות מופרכות מכיוון שקראתי ספרים רבים על התפתחות ה-UNDERGROUND, אבל לפחות מבחינה היסטורית, ראוי לציין שה-CIRCLE לא נבנה בתור קו בפני עצמו, אלא נוצר מחלקים של חברות ה-METROPOLITAN RAILWAY וה-DISTRICT RAILWAY. לגבי השתיים האחרונות, לאחר תקופה קצרה מאוד שבה הן שימשו כרכבות עירוניות, כבר בתחילת המאה ה-20, הן השתרעו רחוק הרבה יותר מכל קו תחתית של היום. ה-METROPOLITAN הגיע ל-VERNEY JUNCTION, כ-50 מייל (80 ק"מ) ממרכז לונדון עד לשנת 1936. תחנת הקצה של קו ה-DISTRICT היה SOUTHEND (בחוץ המזרחי על שפת הים הצפוני!) עד שנת 1939. השירות שלהם תמיד היה מוטה יותר לנוסעים מהפרברים, ופחות מאמצים הושקעו בתוך לונדון עצמה. עם כל הכבוד שיש לי לקווי ויקטוריה ופיקדילי, קווים אלה דומים הרבה יותר לתחתית מאשר לרכבת פרברים (אני לא מתכוון למהירות נסיעה או לצורה של הרכבת עצמה, למרות שגם זה פקטור, אלא בעיקר לתדירות). אבל אתם צודקים שלפחות לפי האתר www.thetube.com, כיום השירות בקווים שהזכרתי אמור להיות שירות METRO, כלומר ללא לו"ז קבוע (לפחות לא כלפי הציבור הרחב - כמובן שיש לו"ז תפעולי). לפני מספר שנים לא רב (לפחות בשנת 1996) המצב לא היה כזה.
דווקא כיום הקו הארוך ביותר
הוא ה Central line. עפ"י www.thetube.com אורכו 74 ק"מ.
 

alexUK

New member
מסכים בהחלט בזאת ש...

היסטוריה עתיקה
יכול להיות שאני שבוי בקונספציות מופרכות מכיוון שקראתי ספרים רבים על התפתחות ה-UNDERGROUND, אבל לפחות מבחינה היסטורית, ראוי לציין שה-CIRCLE לא נבנה בתור קו בפני עצמו, אלא נוצר מחלקים של חברות ה-METROPOLITAN RAILWAY וה-DISTRICT RAILWAY. לגבי השתיים האחרונות, לאחר תקופה קצרה מאוד שבה הן שימשו כרכבות עירוניות, כבר בתחילת המאה ה-20, הן השתרעו רחוק הרבה יותר מכל קו תחתית של היום. ה-METROPOLITAN הגיע ל-VERNEY JUNCTION, כ-50 מייל (80 ק"מ) ממרכז לונדון עד לשנת 1936. תחנת הקצה של קו ה-DISTRICT היה SOUTHEND (בחוץ המזרחי על שפת הים הצפוני!) עד שנת 1939. השירות שלהם תמיד היה מוטה יותר לנוסעים מהפרברים, ופחות מאמצים הושקעו בתוך לונדון עצמה. עם כל הכבוד שיש לי לקווי ויקטוריה ופיקדילי, קווים אלה דומים הרבה יותר לתחתית מאשר לרכבת פרברים (אני לא מתכוון למהירות נסיעה או לצורה של הרכבת עצמה, למרות שגם זה פקטור, אלא בעיקר לתדירות). אבל אתם צודקים שלפחות לפי האתר www.thetube.com, כיום השירות בקווים שהזכרתי אמור להיות שירות METRO, כלומר ללא לו"ז קבוע (לפחות לא כלפי הציבור הרחב - כמובן שיש לו"ז תפעולי). לפני מספר שנים לא רב (לפחות בשנת 1996) המצב לא היה כזה.
מסכים בהחלט בזאת ש...
מטרו של לונדון היא למעשה רכבת פרברית שהמציאה את עצמה והפכה את עצמה לתחתית במהלכה של אבולוציה הדרגתית, שאת עקבותיה אנחנו רואים ברחבי המערכת - מסילות תחתיות/עיליות, איטיות הרכבות והאבסורדיות בעובדה שהקו Circle הוא עילי, כאשר הוא עובר באיזור עירוני צפוף ממש מסביב למרכז העיר. לדוגמא, במוסקווה הקו המעגלי הינו תחתי.
 

alexUK

New member
קו פיקאדילי

תחתית בלונדון
אני חולק מעט על הסיווג שלך של חלק מקווי התחתית של לונדון כ"פרבריים". אם אתה שופט על פי היעוד הרי שמרבית הקווים (פרט לאלו שציינת) משמשים אף הם לתנועת יוממים מפרברים שחלקם מרוחק עד מאוד ממרכז העיר ורוב תנועתם נעשית מעל פני השטח. אכן, כמו שהראה חן במאמרו, סיווג השירות אינו תמיד פשוט: כך למשל בקטע בין Wembley Park ל Baker Street קו Jubilee הוא שירות מאסף לקו Metropolitan המגיע ממרחקים ובאופן דומה בין Acton Town ו Earl's Court קו פיקאדילי משמש כרכבת מהירה לעומת ה District Line. כלומר קו יכול לנהוג כרכבת פרברית (מבחינת תדירות, מרחק בין תחנות, תחנת המוצא) בחלקים מסוימים וכרכבת תחתית מובהקת בקטעים אחרים. המייחד את הקווים העתיקים יותר (Metropolitan, District, Circle, City&Hammersmith) הוא שנחפרו בטכנולוגיית Cut & Cover (אשר קדמה להמצאת המחפר עם הראש העגול) ועל כן הם ממש מתחת לפני הכביש שמכסה עליהם וצורתם אינה צורת "טיוב" - מלבנית במקום עגולה. עם זאת בקטעים המרכזיים הם מגיעים לתדירות של פעם ב 5 דקות שהיא סבירה בהחלט. כמו כן חלק משימושם הוא בהחלט איסוף נוסעים בין עירוניים ופרברייים מתחנות הרכבת הגדולות (Victoria, Kings' Cross, Paddington ועוד) לכיוון הסיטי של לונדון - תפקיד קלאסי של "מטרו". יובל
קו פיקאדילי
קו פיקאדילי בהחלט לא קו מהיר, אלא איטי באופן מזעז, ישן ומרובה תחנות, אחד מהארוכים בתחתית של לונדון ונמשך משדה תעופה הית'רו ועד Cockfosters/ Arnos Grove . לעומתו, קו ויקטוריה, שדי מקביל לפיקאדילי, אכן נחשב למהיר, אקספרס ממש ועף כמו טיל.
 

אדיה

New member
קו פיקאדילי

קו פיקאדילי
קו פיקאדילי בהחלט לא קו מהיר, אלא איטי באופן מזעז, ישן ומרובה תחנות, אחד מהארוכים בתחתית של לונדון ונמשך משדה תעופה הית'רו ועד Cockfosters/ Arnos Grove . לעומתו, קו ויקטוריה, שדי מקביל לפיקאדילי, אכן נחשב למהיר, אקספרס ממש ועף כמו טיל.
קו פיקאדילי
התייחסתי לקטע מסוים של קו פיקאדילי בו הוא מהיר ביחס ל District line. אכן, נסיעה ממרכז לונדון עד הית'רו היא חוויה ממושכת... מדוע אתה טוען שויקטוריה מקביל לפיקאדילי? זה נכון רק לקטע המרכזי ובודאי לא לדרומי!
 

alexUK

New member
פיקאדילי-ויקטוריה

קו פיקאדילי
התייחסתי לקטע מסוים של קו פיקאדילי בו הוא מהיר ביחס ל District line. אכן, נסיעה ממרכז לונדון עד הית'רו היא חוויה ממושכת... מדוע אתה טוען שויקטוריה מקביל לפיקאדילי? זה נכון רק לקטע המרכזי ובודאי לא לדרומי!
פיקאדילי-ויקטוריה
הם מקבילים אכן מקו טבעת עד פינסברי פארק, ואני במקום לנסוע נסיעה מייגעת הית'רו-פינסברי פארק בפיקאדילי, מחליף לויקטוריה בהזדמנות ראשונה ומגיע בחצי מהזמן.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה