הבלתי נואשת
New member
מאבק ממושך בביטוח הלאומי
ראשית, סליחה על המכתב הארוך . שנית, תודה על האוזן הקשבת (או העין הקוראת, תלוי). שלישית, אודה על כל עצה. מזה כ-6 שנים שאני מאובחנת כפיברו' ועברתי נפילות קשות עם התרסקויות קשות לא פחות .נאלצתי לעזוב עבודה שמאוד אהבתי עם משכורת מכובדת בהחלט בעקבות המחלה ומה שקיבלתי בתמורה היו השפלות חוזרות ןנשנות מצד המקורבים אליי אשר לא ידעו איך ל"אכול" את השינויים שחלו בי, החל משיתוקים זמניים ברגליים וכלה במצבי הרוח קיצוניים בגלל הכאבים (עליי לציין כי בעלי, שיהיה בריא, היה היחיד שהאמין ותמך ועדיין תומך לכל אורך הדרך). כמובן שכמו אחרים במצבי לא אובחנתי בתחילה כפיברו' אלא טענו רופאיי כי זה פריצת דיסק (למרות שבצילומי רנטגן לא נמצאו הוכחות לכך)ולכן קיבלתי 3 זריקות קורטיזון לגב , אך כפי שבוודאי כבר הבנתם לא עזרו. בסוף תהליך ארוך ומייגע של סדרת בדיקות (כולל בדיקה ע"י זרמים חשמליים ברגליים) שחזרו כמובן תקינות נקבע : פיברומיאלגיה!! כמובן שהלכתי ליעוץ ראומטולוגי ופסיכיאטרי שבסופם קיבלתי סטוק של תרופות שלא ממש עזרו (כל התרופות שמצויינות ע"י חולים אחרים באתר כבר נוסו על ידי לפני שנים ולא ממש הועילו, לצערי). כמובן שבמקביל הגשתי תביעה לנכות בביטו לאומי אשר מסוף 99' ועד היום לא מוכנים היו להכיר בי . נשלחתי לאין סוף ועדות (חלקן ועדות כפולות ,כלומר מס' פעמים מול אותו רופא דבר שאסור ע"פ חוק) אבל הם רק מחכים שיגידו להם שלא מופיעים לועדה כזו או אחרת , ולכן הגעתי לכל ועדה ואף לקחתי הלוואות והשגתי חוו"ד מפרופ' בוסקילה ודר' בן ציון(פסיכיאטר) כאשר אושפזתי ע"י פרופ' בוסקילה למשך שבוע בסורוקה לשם בדיקות מקיפות וחוו"ד מקיפה. וגם מזה הביטוח הלאומי התעלם , הגענו למשפט וכיום נאמר לי כי הסיכויים שלי נמוכים כי לא הסכמתי לאחר פסיקת בי"המ (שהורה לבי"לא להתייחס לחוו"ד ללא נוכחותי ולפסוק לי נכות בהתאם) להופיע בפני רופאים נוספים של המוסד (עליי לציין כי שוב רופאים אלו כבר בדקו אותי בעבר ולכן לא הסכמתי להבדק שוב) ולכן הסיכוי הוא לא לרטרואקטיב ולא לעתיד . אנא עיזרו לי ותנו לי עצה אמיתית : מה עוד אוכל לעשות כדי לקבל את זכויותיי ללא צורך להיות מושפלת שוב ושוב ע"י המוסד שלוקח את כספנו כשאנו בריאים אך מתעקש לשמור אותו קרוב לכיסו כשאנו זקוקים לו באמת (לצערי)??? אני מנסה להיות אופטימית למען ילדיי אך האופטימיות בורחת לי מבין האצבעות בכל יום לאט ,לאט.
ראשית, סליחה על המכתב הארוך . שנית, תודה על האוזן הקשבת (או העין הקוראת, תלוי). שלישית, אודה על כל עצה. מזה כ-6 שנים שאני מאובחנת כפיברו' ועברתי נפילות קשות עם התרסקויות קשות לא פחות .נאלצתי לעזוב עבודה שמאוד אהבתי עם משכורת מכובדת בהחלט בעקבות המחלה ומה שקיבלתי בתמורה היו השפלות חוזרות ןנשנות מצד המקורבים אליי אשר לא ידעו איך ל"אכול" את השינויים שחלו בי, החל משיתוקים זמניים ברגליים וכלה במצבי הרוח קיצוניים בגלל הכאבים (עליי לציין כי בעלי, שיהיה בריא, היה היחיד שהאמין ותמך ועדיין תומך לכל אורך הדרך). כמובן שכמו אחרים במצבי לא אובחנתי בתחילה כפיברו' אלא טענו רופאיי כי זה פריצת דיסק (למרות שבצילומי רנטגן לא נמצאו הוכחות לכך)ולכן קיבלתי 3 זריקות קורטיזון לגב , אך כפי שבוודאי כבר הבנתם לא עזרו. בסוף תהליך ארוך ומייגע של סדרת בדיקות (כולל בדיקה ע"י זרמים חשמליים ברגליים) שחזרו כמובן תקינות נקבע : פיברומיאלגיה!! כמובן שהלכתי ליעוץ ראומטולוגי ופסיכיאטרי שבסופם קיבלתי סטוק של תרופות שלא ממש עזרו (כל התרופות שמצויינות ע"י חולים אחרים באתר כבר נוסו על ידי לפני שנים ולא ממש הועילו, לצערי). כמובן שבמקביל הגשתי תביעה לנכות בביטו לאומי אשר מסוף 99' ועד היום לא מוכנים היו להכיר בי . נשלחתי לאין סוף ועדות (חלקן ועדות כפולות ,כלומר מס' פעמים מול אותו רופא דבר שאסור ע"פ חוק) אבל הם רק מחכים שיגידו להם שלא מופיעים לועדה כזו או אחרת , ולכן הגעתי לכל ועדה ואף לקחתי הלוואות והשגתי חוו"ד מפרופ' בוסקילה ודר' בן ציון(פסיכיאטר) כאשר אושפזתי ע"י פרופ' בוסקילה למשך שבוע בסורוקה לשם בדיקות מקיפות וחוו"ד מקיפה. וגם מזה הביטוח הלאומי התעלם , הגענו למשפט וכיום נאמר לי כי הסיכויים שלי נמוכים כי לא הסכמתי לאחר פסיקת בי"המ (שהורה לבי"לא להתייחס לחוו"ד ללא נוכחותי ולפסוק לי נכות בהתאם) להופיע בפני רופאים נוספים של המוסד (עליי לציין כי שוב רופאים אלו כבר בדקו אותי בעבר ולכן לא הסכמתי להבדק שוב) ולכן הסיכוי הוא לא לרטרואקטיב ולא לעתיד . אנא עיזרו לי ותנו לי עצה אמיתית : מה עוד אוכל לעשות כדי לקבל את זכויותיי ללא צורך להיות מושפלת שוב ושוב ע"י המוסד שלוקח את כספנו כשאנו בריאים אך מתעקש לשמור אותו קרוב לכיסו כשאנו זקוקים לו באמת (לצערי)??? אני מנסה להיות אופטימית למען ילדיי אך האופטימיות בורחת לי מבין האצבעות בכל יום לאט ,לאט.