מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ

שמים1

New member
מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ

כִּתְבִי הוּא אָמַר לִי כִּתְבִי
אֶת מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ כְּשֶׁיִּדֹּמּוּ הַמִּלִּים ,
אַתְּ שֶׁעָרַךְ הַבֹּהַק קַרְנַיִם וּמַבַּט אִישׁוֹנִים .

כִּתְבִי אֶת הַיָּם וְהַחוֹל,
טְבִיעוֹת רַגְלַיִם שֶׁהוֹתַרְנוּ
לְצַד חֲלוֹמוֹת כְּבוּשִׁים נִכְבָּשִׁים ,
שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת וּצְדָפִים .

כִּתְבִי אוֹתִי עוֹרֵג אֵלַיִךְ ,
תְּנִי לְרוּחִי לָרוּץ פִּרְאִית אֶל זְרוֹעוֹתַיִךְ
לָשִׁיר אוֹתִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
כָּל נִים וְרִיס כָּל מִלָּה שֶׁבָּךְ .
 

renana ron

New member
שמים יקרה,

שמים יקירה,
כולנו כותבים כעת את מה שיוותר מאיתנו [מלבד תמונות]לאחר לכתנו.
הנושא הזה מעסיק גם אותי לפרקים ומעניין לקרוא עליו
מזוית הראיה שלך ומהם הדברים שחשוב לך, כי יוותרו לאחר 120.

שלך }{
 

שמים1

New member
רננה יקרה

אני בחרתי במילה ישאר מאתנו ולא יוותר מאתנו כי הדגש היה בשארית , בשאר הגוף והנפש .
כתבתי מזוית אישית מעט שונה מהרגיל , ומודה לך למילים המפכות .
 

aiziq

New member
שיר געגוע למפרע כמו צידה לדרך ארוכה

אני מאד אוהב את הנימה האוהבת מאד של הגבר לאשה בשיר
אני זוכר שהיו בי מחשבות כאלה כלפי ילדיי כשהיו קטנים, התענגתי על כל ליטוף שלהם ועל כל הזמנה שלהם להתפנקות ולעוד "על הידיים" ולעוד קצת להישאר לשכב לצידם בטרם ירדמו... ידעתי שדברים ישתנו בעוד שנים מספר והתגעגעתי גם אני למפרע

&nbsp
ניסיתי לכתוב את זה ( כמו שמציע הגבר בשיר) ויצא לא משהו
 

שמים1

New member
קראתי שירים משלך על ילדך

אתה תמיד מצליח לצקת לשירים את המילים שנוגעות בי עד מאוד .
אינני רוצה ממש לפרש את השיר אבל יש סיטואציות בחיים שאנשים שאהבנו מציידים אותנו לדרך מלוא הטנא אהבה שתשמש אותנו בימים חשוכים .
תודה איציק למילים המפכות .
 

jwin

New member
...שמרחף לתמיד!

אני מאוד אמביוולנטי. השיר מאוד מוצא חן אבל הוא כן והוא לא (בבחינת עשה ואל תעשה...) -
בבית הראשון - עשה. כתבי.
בבית בשני - אל תעשה : אין יותר זמני ונמחק (!) משתי השורות הפותחות. כתבי את הים והחול. הים שהוא משתנה, נע, גועש ורגוע, שהוא כחול או תכלת או אפור עם מעט או יותר לבן...לכתוב את הים היא כמעט כמו לכתוב את הקרח...הוא יש והוא אין. והחול? כותבת כותבת והופס...גל משתבר והנה הכל הבל למים...מחוק. וטביעות הרגליים שטובעות במים...מה נשאר מזה?
..................................................
אהבתי את הבית השלישי מאוד.
אני קורא אותו טוב יותר בלי הפסיק בשורה הראשונה. אני רואה ככה יותר טוב את התפרצות הרוח, את המרוץ הפראי שלה, ללא עצירה עם אותו פסיק.
אני רואה פה אהבה שהיא כמעט מיסטית. שהיא מעבר למה שיכול להשאר ״בכתוב״ץ הוא מאיץ לכתוב את הכל על מנת שישאר...בוחר אופנים שברור שלא ישארו לאורך זמן ובכך מעלה את הרגש הזה, את כל מה שהיה בניהם למשהו שהוא בחזקת מיסטיקה, מעל לזמן מעל לאיזה שהוא מקום.
שבוע טוב
יהודה
 

שמים1

New member
jwin

קראתי את תגובתך בשקיקה , תגובה שכזו היא תענוג אמיתי ואני מודה לך על כך .
התמקדתי דווקא באל תעשה ומה שכתבת זו בדיוק הסיטואציה .
לכתוב את הים זה כמו לכתוב את הקרח , כך זה הניסיון לכתוב חיים ביחד שהיו ואינם .
לנסות לדחוס בזמן נתון קצר מאוד מטען זוגי של שנים שיספיק לשנים חשוכות .
האהבה הזו אכן כבר בחזקת מיסטיקה , חזקה ואיתנה , בסיסית ועוטפת מעל לזמן ומעל למקום כל שהוא .

קוראת שוב , מילותיך כל כך נגעו בי
תודה .
 

moonlihgt

New member
מקסים ונוגה

באמת כתבת כל כך מקסים ונוגע ללב
תְּנִי לְרוּחִי לָרוּץ פִּרְאִית אֶל זְרוֹעוֹתַיִךְ
לָשִׁיר אוֹתִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
כָּל נִים וְרִיס כָּל מִלָּה שֶׁבָּךְ .
בסוף נותר רק זיכרון אבל תני לעצמך להתמסר לרוח הפראית לחיים שרצים כי דווקא שם תמצאי אותי את אהבתי של כל פרט ופרט נים וריס
&nbsp
&nbsp
 

שמים1

New member
אור ירח , מאוד אהבתי את תגובתך

תני לעצמך להתמסר לחיים , שם תמצאי את אהבתי - זו ממש צוואתו
תודה .
 
למעלה