ל"שוטפי הידיים"

ל"שוטפי הידיים"

זה רק אני או שגם אצלכם התחילה עונת הפיצוצים בכף היד והשימוש התכוף בפולידין?
 

מומי123

New member
כנראה זה תלוי

בחיסון שהצליחו כפות הידים לרכוש במשך שנות הסבל. תודה לאל זה לא התחיל אצלי ומקווה שאצליח "לעקוף" את הצרה הזו. וסליחה שאני שואל, אבל מה זה בדיוק "פולידין"? אגב, כמה שנים אתה עם זה? וגם, כתבתי על כך מאמר חדש בבלוג ואתה מוזמן לקרוא.
 
מומי

לא יודע מה לגביך, אבל הידיים שלי לא מגלות סימני התחסנות. למען האמת, קשה לי לדמיין ידיים שחסינות להרבה מים וסבון. פולידין זה פשוט הגרסה המודרנית (יחסית) ליוד. אני כבר ניגש לבלוג שלך לקרוא את המאמר.
 

מומי123

New member
תרשה לי "לחקור" אותך קצת

האם אתה יכול להגיד לי מה הסיבה "הישירה" שגורמת לך את הדחף להתרחץ? חשש מחידקים, טומאה, סתם אי נוחות בידים וכו'? ודבר שני כמה שנים אתה עם הדבר הזה? ואגב, שם המאמר בבלוג הוא "תחושות דומיננטיות בOCD"
 

מומי123

New member
השתמשתי בלשון "הרגילה"

המקובלת אצל בני האדם "ההדיוטות" כולל אותנו האוסידיסטים בעצמנו. הייתי צריך להתבטא אחרת ובמקום לומר: חשש מחידקים, טומאה, סתם אי נוחות בידים וכו' הייתי צריך לומר: תחושת חשש מחידקים, תחושה של כעין טומאה, תחושת אטי נוחות בידים וכו' לדעתי חשוב שנשנה את הטרימינולוגיה כדי להפנים לנו שמדובר בדבר שאיננו חלק מהאישיות שלנו אלא דבר חיצוני וזר לנו.
 

noah000

New member
התאור מאוד מדויק.

אני זוכרת שקראתי באיזה מקום על מישהו שתחושת הלכלוך אצלו נגעה לדביקות. כל דבר שעלול היה להתפס כדביק הטריף אותו. וגם זה בא מאיזו סלידה טבעית שיש לכל האנשים (אולי פרט לתינוקות) ויוצאת מפרופורציה בהפרעה. רוב האנשים מתעבים תחושה של דביקות ממש באופן פיזי. אגב, אני לא חושבת שיש דבר כזה שהעור מפתח חסינות לרחצת יתר. בניגוד לדברים כמו חשיפה לחיידקים וכו', שיכולים לבנות עמידות, פה מדובר במשהו מכאני, שחיקה פיזית מתמשכת של העור על ידי הדטרגנטים והשפשוף (גם של הידיים זו בזו וגם במידה רבה יותר החיכוך במגבת). העור יכול לעמוד בכמות די מדהימה של נקיונות אגרסיביים לפני שהוא מתחיל להתפרק (לכן אנשים שעובדים במקצועות שדורשים רחיצת ידיים תכופה או מגע מתמשך עם מים לא נמצאים במצב מתמיד של פצעים בידיים), אבל מרמה מסויימת, השחיקה פשוט גבוהה מיכולת ההתחדשות שלו והוא לא מדביק את הקצב. לצערי, דווקא אחרי שנים שרחיצת הידיים שלי מאוד מתונה, פיתחתי בשנה האחרונה דלקת עור שלטענת הרופאה שלי היא תגובה לרחצה המוגזמת. איך זה קרה דווקא עכשיו כשהרחצה הרבה יותר מתונה מבעבר - לא ברור (אני גם לא בטוחה שהיא צודקת), אבל אני חווה מחדש עכשיו את הקטע המרגיז הזה וזה מעצבן ברמות מטורפות. כבר התרגלתי להסתובב בלי קרם בתיק, עכשיו אני צריכה באופן קבוע לקחת אותו לכל מקום וכל פעם שאני לוחצת ידיים עם מישהו הוא מקבל הבעה כזאת:
ואני מקבלת הבעה כזאת
 

מומי123

New member
לאיזה תיאור את מתכוונת?

אינני יודע, אבל זה מה שחשבתי לעצמי בנוגע להתחסנות. לאדם ולגופו יש יכולת סתגלנות מעבר למה שאפשר לתאר, ונראה לי שזה גם בעניין הזה הן של השפשוף והן של החומרים. אצלי גב כפות הידים קיבל צורה חריגה מהנורמלי, צבע אדום כזה השונה מהצבע של עור נורמלי. לפני כמה זמן מישהו מכר לי תכשיר טבעי שהוא ייצר מצמחי מרפא, ואותו חורף הייתי פטור לגמרי מסדקים ופיצוצים. אנסה לקנות את זה שוב השנה אם אמצא את זה.
 

noah000

New member
החורף ועונות המעבר

הן הכי בעייתיות.
החמסינים של הימים האחרונים החמירו את המצב אצלי משמעותית. מעבר לשימוש בקרמים טובים (ניוטרוג'ינה למשל - הכי טוב למרוח כמות גדולה בלילה כשיש "מנוחה" מהרחיצות ויש לעור הזדמנות לספוג) אני רוחצת ידיים אך ורק עם סבון דאב מוצק. יש הרבה סבונים עם 25% לחות, אבל משום מה הוא היחיד שבאמת מקטין את הנזק. אם קורה שנגמר הסבון הזה ואני משתמשת במשהו אחר, תוך פחות מיום כל העור שלי מתחיל להסדק, אז אני כבר שנים נצמדת אליו. אתה שם פולידין על הפצעים? שימוש קבוע בפולידין לאורך זמן הוא בעייתי לגוף, ורופא אחד אמר לי פעם שהוא גם איטי יחסית בריפוי (אני לא יודעת אם זה נכון לפצעי יובש). אם אני זוכרת נכון הוא גם די מייבש. אני אישית מוצאת שבקרב החומרים הרפואים השונים, קרמים שומניים למיניהם יותר יעילים, כי יחד עם הפעולה הרפואית הם משקמים את היובש (או לפחות מונעים החמרה שלו).
 
נועה

אני שם פולידין מכיוון שזה חומר מחטא ומונע זיהום וזה מה ששמים על פצעים/חתכים. נכון שזה מייבש, אבל אני לא יודע מה אפשר לשים במקום. משחת פולידין (שהיא שמנונית) לא מתייבשת ולכן נוטה ללכלך. לא נראה לי שקרם ידיים רגיל טוב לפצע פתוח. מה שכן, כמה עולה, בערך, קרם הידיים שאת משתמשת בו (ניוטרוג'ינה)? אני משתמש בדאב והוא עושה עבודה טובה, אבל אשמח לנסות דברים אחרים אם זה הגיוני מבחינה כלכלית.
 

noah000

New member
אני מכירה את הפולידין

ומכירה גם את הקטע המלכלך והריח שבא איתו כבונוס.
מכה. אמנם הוא מאוד פופולרי, אבל לדעתי אם תשאל רופא יש סיכוי סביר שהוא יגיד לך שיש טובים ממנו, ויותר חשוב - מהירים ממנו בריפוי (מה שמאוד חשוב במקרה של אזור שכל הזמן נשטף). חשוב לוודא שאתה משתמש בחומר הנכון שלא רק מונע (מחטא) אלא גם משקם, ועושה את זה טוב, כי הרבה חומרים מחטאים שטובים לעור רגיל מחמירים את המצב של עור יבש, מה שמכניס אותך עוד יותר למעגל קסמים. אם לא היתה אופציה אחרת להגנה באמת לא היה מה לעשות, אבל מאוד יתכן שיש חומרים יותר טובים. רופאת העור שלי נתנה לי קרם רפואי כלשהו (אני לא זוכרת את השם, בכל מקרה זה דורש מרשם) לזמנים שיש ממש פצעים, ובשאר הזמן אני "מתחזקת" עם קרמים רגילים. הבעיה היא כמובן במקרים שבהם לא מצליחים לצאת מהסטטוס קוו של פצעים כל הזמן, כי משחות רפואיות אי אפשר למרוח דרך קבע, בעיקר כאלה שיש בהן למשל קורטיזון. אבל - אם אתה מצליח להגיע לריפוי של הפצעים (ומשחות רפואיות חזקות עובדות במהירות מפתיעה), "עבודת תחזוקה" בלתי פוסקת לאחר מכן יכולה לשמור אותך במצב סביר. כלומר, ידי כובסת יש ויש, אבל לפחות העור שלם. ניוטרוגי'נה לא זול. אבל מכיוון שממילא כדאי לך ללכת לרופא עור, תשאל לגבי קרמים מומלצים לשימוש יומיומי. הרופאה שלי המליצה לי כמה פעמים על דברים שהיו לא רעים בכלל (דרמקול, אקווה קרם) אבל זה היה בתקופה שלא היו לי פצעים ממש - כך שאני לא יודעת אם זה מה שמתאים לך. אין ברירה, הכי יעיל זה ללכת לרופא עור, בתקווה שתיפול על אחד שיתייחס אליך בצורה סבירה.
 

noah000

New member
כמובן חשוב לציין

שכל מה שאני אומרת בשרשור הזה הוא רק דיעה אישית, אין לי ידע מקצועי, אז הכל בעירבון מאוד מוגבל... (לפעמים יש לי צורך לציין את המובן מאליו).
 
למעלה