לשתף או לא לשתף

fannyd

New member
לשתף או לא לשתף

אמש הגעתי הביתה במצב רוח קודר למדי: בהגיעי לעבודה קידמה את פני מודעת אבל על פטירתו של אדם שהכרתי שנים ומאד חיבבתי. כשנכנסנו הביתה סיפרתי על כך לאסי ואז הגברת התיישבה מולי, מהפנטת במבט והשמיעה נאום, להלן הציטוט: -הקשיבי, את כבר אמא וצריכה לדעת להתאפק. כשאני שומעת סיפורים כאלה אני מאד עצובה ובלילה חולמת חלומות עצובים. ואז אני מתעוררת בבוקר במצב רוח עצוב ורוצה מייד להרדם שוב לחלום חלום שמח כדי לקום שמחה אבל אז את אומרת שאת מאחרת לעבודה... אז אל תספרי לי סיפורים עצובים או מפחידים. מה תגידו?
 

sivanori

New member
הייתי אומרת שיש לך ילדה מדהימה !

כמה כנות, ישירות וכושר התנסחות ! אולי הגיע הזמן לשיחה על נושא של שיתוף רגשות, צער כרגש לגיטימי ומעגל החיים בכלל ? בטח לשתף. לצערנו זה חלק מהחיים, גם אנשים שאנחנו אוהבים מתים. וגם לאמא יש רגשות ומותר לה להיות עצובה.
 

English

New member
אפשר גם שיתוף חלקי, ברגש בלי הפרטים

קודם כל מצטרפת להתפעלות מאסי. לדעתי אפשר וכדאי לספר שאמא עצובה היום אחרת במקרים רבים הילדים מפרשים זאת בטעות ככעס עליהם. אבל אפשר להסתפק באמירה כמו "קרה היום משהו שהעציב אותי ושאינו קשור אליכן, ולכן אני לא שמחה כמו תמיד". כאן היא תוכל לבחור אם לשמוע את הסיפור האמיתי או להסתפק באישור שהיא לא הגורם לצער. הבן שלי ביקש השבוע שלא נראה חדשות כשהוא נוכח כי זה מפחיד אותו. נכון שזה פחות אישי אבל זה מראה שהם יודעים את המינון הנכון של מציאות קשה שהם מוכנים לספוג ומרגישים מספיק נוח איתנו כדי להגביל אותנו.
 

משתפרת

New member
ילדה מיוחדת במינה

כשאת חושבת שכבר שמעת ממנה הפתעות, היא תביא לך יציאה מדהימה חדשה מכיוון שלא העלית על דעתך. היא חושבת כל כך הגיוני וכל כך מיוחד. מותר לך להיות עצובה. מותר לך לומר לה שאת עצובה. אולי באמת לא צריך לספר לה את הפרטים. היא עצמה ביקשה זאת. ואיך היא מסבירה את עצמה! ויש עוד דבר נפלא אחד שמתברר מהמקרה הזה: התקשורת המצויינת בינה לבינך. זה נכס. שמרי עליו.
 

יסמין@

New member
מה הדילמה בכלל?

היא ביקשה ממך במפורש שלא לשתף אותה בסיפורים עצובים והיא הסבירה גם למה. לדעתי כדאי לך לכבד את בקשתה.
 

דיאנה*

New member
קסם של קשר../images/Emo24.gif

מה אגיד? הגדולה שלך מותירה אותי הרבה פעמים ללא מילים. מצטרפת לכל מי שהוקסם מן התקשורת שביניכן. חושבת שלא נגרם שום עוול מכך ששיתפת אותה. להיפך. הראית לה שניתן לשתף, והיא בתורה, כמי שלמדה שמותר להביע רגשות ביקשה שלא לספר לה סיפורים קשים שכאלו. הייתי סוגרת את השיחה הזו באמירה שמכירה בקושי שלה להכיל את העצב הזה, משהו כמו: "לפעמים זה באמת נורא קשה לשמוע סיפורים עצובים". הקושי הזה של אסי, מעיד על הלב הרחב והרגיש שלה ועל יכולת אמפטית ענקית. היכולת שלה, להסביר לך בדיוק את שעל ליבה, היא תוצר של הקשר שביניכן שנבנה במלאכת אומן במהלך שש השנים האחרונות.
 

אמאמצת

New member
ותשובתי...

באחור נוראי
גם לדעתי, אסי מאד ברורה לגבי הסף שלה להתמודדות עם מציאות עגומה. לדעתי יש לכבד את בקשתה ולהתקדם לאט לאט. הפתיחות שביניכן מדהימה אותי כל פעם מחדש ונותר לי רק לקוות שגם ביני לבין מישמיש תשרור כזו נינוחות זורמת
 
למעלה