תחקירנית מחפשת עזרה
New member
לשכב עם בעלי כי זה ה"דיל"
לכל הנשים שלום (אני מקווה) כשגברים אומרים "כל הנשים זונות", אנחנו בדרך כלל אפילו לא טורחות להגיב, לא בגלל שזאת טענה שלא מעניין לבדוק, אלא פשוט בגלל שלא מעניין לבדוק את זה איתם. אבל ביננו - בין הנשים. נראה לי ששווה לדבר על זה. ברור שלא כולנו זונות, לא כעיסוק מפרנס או מקצוע. ישנן נשים שעוסקות בזנות חלקן מבחירה חלקן מכורח המציאות ויש שיגידו שהזנות לעולם אינה בחירה חופשית של אישה ותמיד תהיה תולדה והנצחה של יחסי הכוח בין גברים לנשים (לא ניכנס לזה כאן). בכל אופן אני מניחה שכולנו מסכימות שזנות עומדת בקצה הסקאלה, כשבקצה השני עומדת הבחירה המודעת לסרב לעשות כל שימוש במיניות שלנו עבור טובות הנאה. אבל מה קורה באמצע? האם לא כולנו ממוקמות איפשהו בין שני הקצוות? האם לא כל אחת מאיתנו מוכנה במידה מסויימת, בנסיבות מסויימות לסחור במיניותה? להשתמש בה כדי להרוויח משהו? אם זה בעבודה, אם זה במערכות יחסים שלנו, כמעט כולנו עושות את זה, חלקנו לא במודע, חלקנו במודע, יש שרואות בזה השפלה ויש שרואות בכך שימוש לגיטימי בכוח הנשי. אשמח לשמוע מכן על מצבים בהם השתמשתן במיניותכן לצורך קידום מטרה. למה עשיתן את זה ואיך זה מרגיש. ויותר מהכל אני מפנה שאלה לחברות בפורום הספציפי והמכובד הזה: האם אין משהו בדברי הפמיניסטיות שכינו את מוסד הנישואים "זנות ליגאלית" או "זנות ממוסדת"? האם יש ביננו נשים שמרגישות בגוון של זה בחיי הנישואים שלהן? כשכבר אין אהבה וכל מה שנשאר זה התקשרות כלכלית והסקס מזמן כבר לא מחובר לתשוקה או לרגש. אשמח לשמוע את תגובותיכן בפורום, ומי בינכן שתהיה מוכנה גם להתייחס לזה בתוכנית דוקומנטרית שבשלבי הכנה, אתן את כתובתי ונמשיך משם. תודה.
לכל הנשים שלום (אני מקווה) כשגברים אומרים "כל הנשים זונות", אנחנו בדרך כלל אפילו לא טורחות להגיב, לא בגלל שזאת טענה שלא מעניין לבדוק, אלא פשוט בגלל שלא מעניין לבדוק את זה איתם. אבל ביננו - בין הנשים. נראה לי ששווה לדבר על זה. ברור שלא כולנו זונות, לא כעיסוק מפרנס או מקצוע. ישנן נשים שעוסקות בזנות חלקן מבחירה חלקן מכורח המציאות ויש שיגידו שהזנות לעולם אינה בחירה חופשית של אישה ותמיד תהיה תולדה והנצחה של יחסי הכוח בין גברים לנשים (לא ניכנס לזה כאן). בכל אופן אני מניחה שכולנו מסכימות שזנות עומדת בקצה הסקאלה, כשבקצה השני עומדת הבחירה המודעת לסרב לעשות כל שימוש במיניות שלנו עבור טובות הנאה. אבל מה קורה באמצע? האם לא כולנו ממוקמות איפשהו בין שני הקצוות? האם לא כל אחת מאיתנו מוכנה במידה מסויימת, בנסיבות מסויימות לסחור במיניותה? להשתמש בה כדי להרוויח משהו? אם זה בעבודה, אם זה במערכות יחסים שלנו, כמעט כולנו עושות את זה, חלקנו לא במודע, חלקנו במודע, יש שרואות בזה השפלה ויש שרואות בכך שימוש לגיטימי בכוח הנשי. אשמח לשמוע מכן על מצבים בהם השתמשתן במיניותכן לצורך קידום מטרה. למה עשיתן את זה ואיך זה מרגיש. ויותר מהכל אני מפנה שאלה לחברות בפורום הספציפי והמכובד הזה: האם אין משהו בדברי הפמיניסטיות שכינו את מוסד הנישואים "זנות ליגאלית" או "זנות ממוסדת"? האם יש ביננו נשים שמרגישות בגוון של זה בחיי הנישואים שלהן? כשכבר אין אהבה וכל מה שנשאר זה התקשרות כלכלית והסקס מזמן כבר לא מחובר לתשוקה או לרגש. אשמח לשמוע את תגובותיכן בפורום, ומי בינכן שתהיה מוכנה גם להתייחס לזה בתוכנית דוקומנטרית שבשלבי הכנה, אתן את כתובתי ונמשיך משם. תודה.
