super2angel
New member
לרעות תודה
כמו בטיסה חלפה לה שנה ואנו שורות לך כותבים. ואיפושהוא אנחנו לא מבינים איך דמעה לעינינו מתגנבת. עכשיו מקומות יש לתפוס, וחגורות חייבים להדק. הדיילות נצמדות לדפנות, הקברניט הוראות מחלק. מטלטלים טלטלה אחרונה, טלטלה של סיום ללא ערך, זו איננה סתם תחנה - זו תחנה שבסוף הדרך. ואנחנו משחזרים את הטיסה ואת כל מה שעברנו יחד, חפצים אחרונים לתיק מכניסה, ונזכרים ברגעים של פחד. אנחנו כותבים לך אישית, מכתב היוצא ממעמקים וזה מיועד לך למרות שיש עוד העתקים. אני מקווה שהתקרבנו לעבר היעד, ולא חלילה - מחשבה הממלאת אותנו רעד. כי לא תמיד היינו בכיוון, ולא תמיד הצלחנו. היו רוחות צד, היו עוד מטוסים, ולא הכל הספקנו. איך מסיימים שנה שכזו ? מה כותבים לאדם שאהבנו ? עשינו המון יחד , לא כמו שחשבנו... סוף השנה הגיע, ואיתו הבנה משותפת אנחנו נוחתים כאן, למטה הנראת רחוק שם בפתח מאת אדיר מתן אוזן
כמו בטיסה חלפה לה שנה ואנו שורות לך כותבים. ואיפושהוא אנחנו לא מבינים איך דמעה לעינינו מתגנבת. עכשיו מקומות יש לתפוס, וחגורות חייבים להדק. הדיילות נצמדות לדפנות, הקברניט הוראות מחלק. מטלטלים טלטלה אחרונה, טלטלה של סיום ללא ערך, זו איננה סתם תחנה - זו תחנה שבסוף הדרך. ואנחנו משחזרים את הטיסה ואת כל מה שעברנו יחד, חפצים אחרונים לתיק מכניסה, ונזכרים ברגעים של פחד. אנחנו כותבים לך אישית, מכתב היוצא ממעמקים וזה מיועד לך למרות שיש עוד העתקים. אני מקווה שהתקרבנו לעבר היעד, ולא חלילה - מחשבה הממלאת אותנו רעד. כי לא תמיד היינו בכיוון, ולא תמיד הצלחנו. היו רוחות צד, היו עוד מטוסים, ולא הכל הספקנו. איך מסיימים שנה שכזו ? מה כותבים לאדם שאהבנו ? עשינו המון יחד , לא כמו שחשבנו... סוף השנה הגיע, ואיתו הבנה משותפת אנחנו נוחתים כאן, למטה הנראת רחוק שם בפתח מאת אדיר מתן אוזן