לראשונה: נכסים ברובע היהודי נרשמו בטאבו
בפעם הראשונה מאז נכבשה בעיר העתיקה במלחמת ששת הימים: נכסים יהודיים ברובע היהודי נרשמים באופן מסודר בטאבו. הרובע כולו מופה מחדש ו-600 נכסים נמצאים בהליכי רישום. הנדל"ן היהודי ברובע המוסלמי והנוצרי לא יירשמו שמעון מירוני, כתב 'בחדרי חרדים' ממשלת ישראל החלה לרשום בטאבו את הנכסים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בכך תעוגן מבחינה משפטית הבעלות היהודית על הנכסים ברובע היהודי, שעבר לשליטת ישראל יחד עם העיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. הרישום מבצעות המדינה ומשרד השיכון באמצעות 'החברה לפיתוח הרובע היהודי', והוא נערך בדרך שונה מהמקובל בטאבו. מנכ"ל החברה, ניסים ארזי, מסר כי כבר לפני חמש שנים החלה החברה לבחון דרכים לרישום הזכויות על הנכסים בטאבו, אך היא נתקלה במכשולים רבים, משום שרבים מהבניינים והמוסדות בעיר העתיקה בנויים בהתקשרויות עיליות או תחתונות לגוש וחלקה שונים מהנתונים בפועל והגבולות בין הנכסים אינם ברורים. בעקבות הבעיות שנתגלו נקבעה שיטת רישום מיוחדת. בדרך כלל נרשם כל נכס בטאבו לפי גוש, חלקה ותת חלקה, בלי התייחסות למספר הבניין. לנכסים ברובע היהודי, לעומת זאת, נקבעו ארבעה קריטריונים במקום השלושה הרגילים: גוש, חלקה, בניין ומספר דירה, לצורך ביצוע הרישום נמדד כל הרובע היהודי מחדש, הבניינים מופו ומוספרו וכל דירה קיבלה מספור. ברובע היהודי קיימים כ-600 נכסים יהודיים. כולם נמצאים בהליכי רישום בטאבו, חלקם, כ-100 בתים כבר השלימו את הרישום. ב'חברה לפיתוח הרובע היהודי' יודעים לספר כי במהלך המדידות והבדיקות נתגלתה כמות גדולה של חריגות בנייה, בעיקר של דיירים שחפרו מרתפים מתחת לבתיהם, כדי להרחיבם. בחברה מדגישים כי המטרה אינה איתור החריגות, אלא הרישום בטאבו, שיש לו משמעות לאומית, היסטורית ומדינית. יצויין, כי מבצע הרישום מתבצע בשלב זה אך ורק ברובע היהודי, ואילו הנכסים היהודיים בשאר הרבעים, בעיקר הנוצרי והמוסלמי, לא יכולים להירשם בטאבו. מדובר בעשרות רבות של נכסים, חלקם ממוקמים בעומק השטח העויין, ונרכשו ע"י אילי הון המזוהים עם הימין.
בפעם הראשונה מאז נכבשה בעיר העתיקה במלחמת ששת הימים: נכסים יהודיים ברובע היהודי נרשמים באופן מסודר בטאבו. הרובע כולו מופה מחדש ו-600 נכסים נמצאים בהליכי רישום. הנדל"ן היהודי ברובע המוסלמי והנוצרי לא יירשמו שמעון מירוני, כתב 'בחדרי חרדים' ממשלת ישראל החלה לרשום בטאבו את הנכסים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים. בכך תעוגן מבחינה משפטית הבעלות היהודית על הנכסים ברובע היהודי, שעבר לשליטת ישראל יחד עם העיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. הרישום מבצעות המדינה ומשרד השיכון באמצעות 'החברה לפיתוח הרובע היהודי', והוא נערך בדרך שונה מהמקובל בטאבו. מנכ"ל החברה, ניסים ארזי, מסר כי כבר לפני חמש שנים החלה החברה לבחון דרכים לרישום הזכויות על הנכסים בטאבו, אך היא נתקלה במכשולים רבים, משום שרבים מהבניינים והמוסדות בעיר העתיקה בנויים בהתקשרויות עיליות או תחתונות לגוש וחלקה שונים מהנתונים בפועל והגבולות בין הנכסים אינם ברורים. בעקבות הבעיות שנתגלו נקבעה שיטת רישום מיוחדת. בדרך כלל נרשם כל נכס בטאבו לפי גוש, חלקה ותת חלקה, בלי התייחסות למספר הבניין. לנכסים ברובע היהודי, לעומת זאת, נקבעו ארבעה קריטריונים במקום השלושה הרגילים: גוש, חלקה, בניין ומספר דירה, לצורך ביצוע הרישום נמדד כל הרובע היהודי מחדש, הבניינים מופו ומוספרו וכל דירה קיבלה מספור. ברובע היהודי קיימים כ-600 נכסים יהודיים. כולם נמצאים בהליכי רישום בטאבו, חלקם, כ-100 בתים כבר השלימו את הרישום. ב'חברה לפיתוח הרובע היהודי' יודעים לספר כי במהלך המדידות והבדיקות נתגלתה כמות גדולה של חריגות בנייה, בעיקר של דיירים שחפרו מרתפים מתחת לבתיהם, כדי להרחיבם. בחברה מדגישים כי המטרה אינה איתור החריגות, אלא הרישום בטאבו, שיש לו משמעות לאומית, היסטורית ומדינית. יצויין, כי מבצע הרישום מתבצע בשלב זה אך ורק ברובע היהודי, ואילו הנכסים היהודיים בשאר הרבעים, בעיקר הנוצרי והמוסלמי, לא יכולים להירשם בטאבו. מדובר בעשרות רבות של נכסים, חלקם ממוקמים בעומק השטח העויין, ונרכשו ע"י אילי הון המזוהים עם הימין.