לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"

[בועז ל]

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

 

[בועז ל]

תולדות הנדסת התחבורה בישראל - שנות השישים

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

תולדות הנדסת התחבורה בישראל - שנות השישים
המאמר הפותח את לקט המאמרים הנו מאמרו הרביעי של אינג' פנחס בן שמואל מתוך סדרת מאמרים שהתפרסמו בעבר במגזין. סביר להניח שקוראי הפורום ימצאו ענייין רב בתולדותיה של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב כמו גם ברעיון הרכבת התחתית שהועלה כבר אז.

נ.ב - רגע של עברית: בכותרת המאמר (במקור) נפלה טעות כתיב. "שישים" היא הדרך הנכונה לאיית את המלה ולא כפי שנכתב.

 

[בועז ל]

עמוד 2

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

עמוד 2

 

[בועז ל]

עמוד 3

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

עמוד 3

 

[בועז ל]

עמוד 4

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

עמוד 4

 

[בועז ל]

עמוד 5 ואחרון

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

עמוד 5 ואחרון

 

[אורי404]

"בני הפניה למאמרים היטוריים..." ...?

עמוד 5 ואחרון

"בני הפניה למאמרים היטוריים..." ...?
השאירו את המשפט הזה במאמר.

 

[בועז ל]

נסלח להם על כך, אורי, ורק בגלל ש...

"בני הפניה למאמרים היטוריים..." ...?
השאירו את המשפט הזה במאמר.

נסלח להם על כך, אורי, ורק בגלל ש...
שים לב למראה מקום מס' 23 שבתחתית העמוד.

 

[אורי404]

האמת היא, שגם הייתי קטנוני.

נסלח להם על כך, אורי, ורק בגלל ש...
שים לב למראה מקום מס' 23 שבתחתית העמוד.

האמת היא, שגם הייתי קטנוני.
המאמרים מושקעים ומעניינים.

והמקור 23 - "ישרו בערבה מסילה" - בהחלט חומר מעניין, שכולל בתוכו בין היתר תמונות יפות של אביתר.

 

[בועז ל]

נוענט - בדיקות לפני ואחרי השקעה בתח"צ

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

נוענט - בדיקות לפני ואחרי השקעה בתח"צ
מאמר נוסף הוא מאמרו של אינג' קובי וטנברג שתוהה בקול רם האם משרד התחבורה ערך סקר "לפני-ואחרי" לאחר ביצועה של הרפורמה בתח"צ בגוש דן. מאחר שבכל אופן סקר כזה לא הובא לידיעת הציבור, נודד אינג' וטנברג לארה"ב, למדינת מסצ'וסטס, בה נערך סקר שכזה לאחר פתיחתו של קו רכבת בשנת 2007. עוד במאמרו של וטנברג: מצלמות המהירות האהובות על כולנו

וסימון מעגלי התנועה.

 

[בועז ל]

נוענט - עמוד אחרון

לקט מאמרים מתוך "תנועה ותחבורה"
לשולחן המערכת נחתו זה מכבר גיליונות מרץ ויוני של המגזין המקצועי המצוין "תנועה ותחבורה". המגזין מתפרסם אחת לרבעון ומתוך חוברת מרץ בחרתי להעלות הפעם שני מאמרים נבחרים. במהלך השבוע אשתדל לטפטף חומר נוסף מתוך המגזין. קריאה מהנה!

נוענט - עמוד אחרון
לילה טוב.

 

[alantan]

המאמר על סימון מעגלי תנועה נכון

נוענט - עמוד אחרון
לילה טוב.

המאמר על סימון מעגלי תנועה נכון
כיכר קוגל בחולון היא דוגמא לשיטה הלא חכמה, שבה מגדירים שני נתיבים אמצעים שהם בלי התחלה ובלי סוף. השיטה הבריטית טובה אף יותר מהאמריקנית לטעמי -- מסמנים את הנתיב בצורה של סליל שדוחף את הנהג החוצה ליציאה הנכונה.

 

[luckydude]

אגב מעגלי תנועה בארה"ב...

המאמר על סימון מעגלי תנועה נכון
כיכר קוגל בחולון היא דוגמא לשיטה הלא חכמה, שבה מגדירים שני נתיבים אמצעים שהם בלי התחלה ובלי סוף. השיטה הבריטית טובה אף יותר מהאמריקנית לטעמי -- מסמנים את הנתיב בצורה של סליל שדוחף את הנהג החוצה ליציאה הנכונה.

אגב מעגלי תנועה בארה"ב...
אמנם הסימון יעיל יותר, אבל כדאי לציין שבארה"ב, למעט במספר קטן מאוד של מדינות, אין כמעט שימוש במעגלי תנועה.

מצב זה גורם לשתי בעיות מרכזיות, 1. חוסר יעילות של הרבה צמתים שהם מרומזרים אבל עקרונית היו יכולים להיות יעילים הרבה יותר אם היו מרומזרים, ו-2. בגלל שאין חשיפה למעגלי תנועה, ברגע שאיזושהיא עיריה מחליטה יום אחד לתקוע מעגל כזה איפשהו (ולכן לעיתים כיכר כזו יכולה להיות מעגל יחיד מבין עשרות או אפילו מאות צמתים מרומזרים באיזור מסויים), מעגל כזה גורם לבלבול רציני עבור הנהגים שרבים מהם אינם יודעים כיצד "לאכול" אותה. הרבה מהם עוצרים (גם אם אין צורך בכך) כאשר הם מגעים לשפת המעגל, מה שכמובן מנטרל לגמרי את הייתרון שבמעגל תנועה! אני מניח שזו העובדה ל"כמות התמרורים המדהימה והמיותרת" ככתוב במאמר. לדעתי ריבוי התמרורים דווקא מבלבלת אלו שכן יודעים איך להשתמש במעגל כי אז שאתה מתקרב לחיה כזו אם כזה מבול של תמרורים לפניה אתה חושב לעצמך, "וואו, יש כאן כ"כ הרבה תמרורים אז אולי זה כדי להתריע שהכיכר הזו עובדת עם חוקים שונים מאשר כיכר 'רגילה'".

 

[luckydude]

צ"ל "יעילים הרבה יותר אם היו מעגלי תנועה"

אגב מעגלי תנועה בארה"ב...
אמנם הסימון יעיל יותר, אבל כדאי לציין שבארה"ב, למעט במספר קטן מאוד של מדינות, אין כמעט שימוש במעגלי תנועה.

מצב זה גורם לשתי בעיות מרכזיות, 1. חוסר יעילות של הרבה צמתים שהם מרומזרים אבל עקרונית היו יכולים להיות יעילים הרבה יותר אם היו מרומזרים, ו-2. בגלל שאין חשיפה למעגלי תנועה, ברגע שאיזושהיא עיריה מחליטה יום אחד לתקוע מעגל כזה איפשהו (ולכן לעיתים כיכר כזו יכולה להיות מעגל יחיד מבין עשרות או אפילו מאות צמתים מרומזרים באיזור מסויים), מעגל כזה גורם לבלבול רציני עבור הנהגים שרבים מהם אינם יודעים כיצד "לאכול" אותה. הרבה מהם עוצרים (גם אם אין צורך בכך) כאשר הם מגעים לשפת המעגל, מה שכמובן מנטרל לגמרי את הייתרון שבמעגל תנועה! אני מניח שזו העובדה ל"כמות התמרורים המדהימה והמיותרת" ככתוב במאמר. לדעתי ריבוי התמרורים דווקא מבלבלת אלו שכן יודעים איך להשתמש במעגל כי אז שאתה מתקרב לחיה כזו אם כזה מבול של תמרורים לפניה אתה חושב לעצמך, "וואו, יש כאן כ"כ הרבה תמרורים אז אולי זה כדי להתריע שהכיכר הזו עובדת עם חוקים שונים מאשר כיכר 'רגילה'".

צ"ל "יעילים הרבה יותר אם היו מעגלי תנועה"

 

[amit1270]

מילא רמזורים

אגב מעגלי תנועה בארה"ב...
אמנם הסימון יעיל יותר, אבל כדאי לציין שבארה"ב, למעט במספר קטן מאוד של מדינות, אין כמעט שימוש במעגלי תנועה.

מצב זה גורם לשתי בעיות מרכזיות, 1. חוסר יעילות של הרבה צמתים שהם מרומזרים אבל עקרונית היו יכולים להיות יעילים הרבה יותר אם היו מרומזרים, ו-2. בגלל שאין חשיפה למעגלי תנועה, ברגע שאיזושהיא עיריה מחליטה יום אחד לתקוע מעגל כזה איפשהו (ולכן לעיתים כיכר כזו יכולה להיות מעגל יחיד מבין עשרות או אפילו מאות צמתים מרומזרים באיזור מסויים), מעגל כזה גורם לבלבול רציני עבור הנהגים שרבים מהם אינם יודעים כיצד "לאכול" אותה. הרבה מהם עוצרים (גם אם אין צורך בכך) כאשר הם מגעים לשפת המעגל, מה שכמובן מנטרל לגמרי את הייתרון שבמעגל תנועה! אני מניח שזו העובדה ל"כמות התמרורים המדהימה והמיותרת" ככתוב במאמר. לדעתי ריבוי התמרורים דווקא מבלבלת אלו שכן יודעים איך להשתמש במעגל כי אז שאתה מתקרב לחיה כזו אם כזה מבול של תמרורים לפניה אתה חושב לעצמך, "וואו, יש כאן כ"כ הרבה תמרורים אז אולי זה כדי להתריע שהכיכר הזו עובדת עם חוקים שונים מאשר כיכר 'רגילה'".

מילא רמזורים
בצמתים רבים בארה"ב יש את הפטנט הזה של 4 תמרורי "עצור". זה תמיד נראה לי הרבה פחות בטיחותי ממעגל תנועה.

 

[down under]

יש צומת אחד כזה בחדרה עם 4 עצורים

מילא רמזורים
בצמתים רבים בארה"ב יש את הפטנט הזה של 4 תמרורי "עצור". זה תמיד נראה לי הרבה פחות בטיחותי ממעגל תנועה.

יש צומת אחד כזה בחדרה עם 4 עצורים
בשכונה צדדית והצומת הוא גם צדדי, אבל בכל זאת.
שכונת נווה חיים בצדה הצפון מערבי, לא רחוק מביה"ח הלל יפה.

 

[alantan]

צמתי ארבעת העצורים הם גרועים מאוד לטעמי

יש צומת אחד כזה בחדרה עם 4 עצורים
בשכונה צדדית והצומת הוא גם צדדי, אבל בכל זאת.
שכונת נווה חיים בצדה הצפון מערבי, לא רחוק מביה"ח הלל יפה.

צמתי ארבעת העצורים הם גרועים מאוד לטעמי
גורמים לבזבוז דלק אדיר (יש שכונות בארה"ב שאתה צריך לעצור כל 50 מטר ואף יותר). מעגלי תנועה בטיחותיים יותר ואינם מעכבים כל כך במקומות דלילי תנועה. יש גם שימוש יתר בשלט העצור בארה"ב (וגם בארץ). באמת שמעטים המקומות שמבחינה בטיחותית יש צורך לעצור -- בדרך כלל די לגלוש באיטיות החוצה מהרחוב הצדדי.

 

[luckydude]

אה, כן, ה"four-way stop" המפורסם

מילא רמזורים
בצמתים רבים בארה"ב יש את הפטנט הזה של 4 תמרורי "עצור". זה תמיד נראה לי הרבה פחות בטיחותי ממעגל תנועה.

אה, כן, ה"four-way stop" המפורסם
שאכן נפוץ מאוד בארה"ב. היישום שם גם טיפה שונה מהבחינה הזו שזכות הקדימה היא תמיד לרכב שמגיע ראשון לצומת ומתן זכות קדימה לרכב מימין ניתנת אך ורק אם שני הרכבים הגיעו לצומת ממש ממש בדיוק באותו הרגע.

בכל מקרה, לא רק שהפטנט הזה עם ה4 תמרורי עצור פחות בטיחותי, כמו שצויין זה גם פחות יעיל מיכיוון שזה גורם לעצירה גם במקרים שאין צורך בה.

כנראה שהשימוש הדל במעגלי תנועה בארה"ב נובע מהשמרנות האמריקאית הטיפוסית שמה שלא הומצא שם לא ישים שם. ע"ע השיטה המטרית (שניסו להטמיע בשנות ה70 אבל לא תפס), מערכת בריאות חסרת הגיון, שיטת שידור טלביזיה שונה, מערכת טלפונים סלולריים שונה (חצי מהמשתמשים בארה"ב משתמשים בCDMA והחצי השני בGSM וגרורותיה שמקובלת ברוב המקומות בעולם) ועוד כל מיני דוגמאות אחרות.

 

[amit1270]

ביחוד לפסקה האחרונה

אה, כן, ה"four-way stop" המפורסם
שאכן נפוץ מאוד בארה"ב. היישום שם גם טיפה שונה מהבחינה הזו שזכות הקדימה היא תמיד לרכב שמגיע ראשון לצומת ומתן זכות קדימה לרכב מימין ניתנת אך ורק אם שני הרכבים הגיעו לצומת ממש ממש בדיוק באותו הרגע.

בכל מקרה, לא רק שהפטנט הזה עם ה4 תמרורי עצור פחות בטיחותי, כמו שצויין זה גם פחות יעיל מיכיוון שזה גורם לעצירה גם במקרים שאין צורך בה.

כנראה שהשימוש הדל במעגלי תנועה בארה"ב נובע מהשמרנות האמריקאית הטיפוסית שמה שלא הומצא שם לא ישים שם. ע"ע השיטה המטרית (שניסו להטמיע בשנות ה70 אבל לא תפס), מערכת בריאות חסרת הגיון, שיטת שידור טלביזיה שונה, מערכת טלפונים סלולריים שונה (חצי מהמשתמשים בארה"ב משתמשים בCDMA והחצי השני בGSM וגרורותיה שמקובלת ברוב המקומות בעולם) ועוד כל מיני דוגמאות אחרות.

ביחוד לפסקה האחרונה
אבל מה אכפת לאמריקאים? הם העולם, וכל השאר זה "בשוליים".

 

[amit1270]

ואגב, השיטה האימפריאלית לא ממש הומצאה שם

אה, כן, ה"four-way stop" המפורסם
שאכן נפוץ מאוד בארה"ב. היישום שם גם טיפה שונה מהבחינה הזו שזכות הקדימה היא תמיד לרכב שמגיע ראשון לצומת ומתן זכות קדימה לרכב מימין ניתנת אך ורק אם שני הרכבים הגיעו לצומת ממש ממש בדיוק באותו הרגע.

בכל מקרה, לא רק שהפטנט הזה עם ה4 תמרורי עצור פחות בטיחותי, כמו שצויין זה גם פחות יעיל מיכיוון שזה גורם לעצירה גם במקרים שאין צורך בה.

כנראה שהשימוש הדל במעגלי תנועה בארה"ב נובע מהשמרנות האמריקאית הטיפוסית שמה שלא הומצא שם לא ישים שם. ע"ע השיטה המטרית (שניסו להטמיע בשנות ה70 אבל לא תפס), מערכת בריאות חסרת הגיון, שיטת שידור טלביזיה שונה, מערכת טלפונים סלולריים שונה (חצי מהמשתמשים בארה"ב משתמשים בCDMA והחצי השני בGSM וגרורותיה שמקובלת ברוב המקומות בעולם) ועוד כל מיני דוגמאות אחרות.

ואגב, השיטה האימפריאלית לא ממש הומצאה שם
יחידות המידה הנהוגות בארה"ב הן בריטיות.

אאל"ט שיטת השידור הנהוגה בארה"ב נהוגה גם ביפן. גם החשמל ברשת (110V/60Hz).

לפחות הם נוסעים בצד ימין....