לקום כל בוקר

לקום כל בוקר

אני קמה כל בוקר ואני לא יודעת מה לעשות
אני קמה כל בוקר במחשבה של מה אני עושה פה
אני קמה כל בוקר לראות את אמא שלי בוכה
אני קמה כל בוקר לראות את אבא שלי בכיסא גלגלים
אני קמה כל בוקר לבית ספר שאני בכלל לא רוצה ללכת אבל מחייבים אותי
כל בוקר אותו סיפור כל בוקר זה אותו ריבים עם עצמי כל בוקר זה לשכנע את עצמי שהכל בסדר
כל בוקר זה להרגיש כל כך לבד שאני לבד בסיפור הזה ואף אחד לא יכול לעזור לי כי כל אחד תובע בבעיות של עצמו
אבל דיי נמאס לי נשבר לי אני לא רוצה להרגיש לבד בזה אבל קשה לי לדבר על כל הדברים האלה כי כל בוקר אותו סיפור אני רוצה לקום לבוקר המושלם
לקום כל בוקר ולחשוב כאילו זה אהיה הבוקר הכי מושלם בחיים
ואני חושבת שהפתרון שמתי שאתה מרגיש שאתה תובע בבעיות תקום ותשחה מעליהם אבל לפעמים קשה לעשות את זה לבד וצריך למצוא את המישהו או את המשהו שיתן לי כוחות
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
אנחנו איתך !


היי יקרה,

את מתארת התמודדות מאוד מורכבת ולא פשוטה גם בבית וגם בבית הספר, התמודדות שאני משערת לעצמי מלווה בהרבה כאב... וזה נדמה שיותר מכל כואבת הבדידות, והתחושה שאת לבד במאבק, צריכה להתרומם מעל התהומות הפנימיים והחיצוניים ולמצוא את הכוחות להתמודד איתם, להתרומם מעליהם ולצלוח אותם....

וזה נשמע שאת לא מרגישה שאת יכולה לשתף את ההורים שלך מחשש שהכאב שלך רק יוסיף להתמודדות שלהם ויטביע אותם...ואולי קיימת אפשרות שאם תשתפי הם יוכלו להתגייס ולהיות למענן, למרות הכאב שלהם, ואולי לחזק את כולכם... מה את חושבת?

אני מסכימה איתך שלא כדאי להיות לבד בימים הסוערים, לא להיות לבד בהתמודדות... ואם את מרגישה שלשתף את ההורים זה לא משהו אפשרי כרגע, אולי תוכלי לפנות לקרוב/ת משפחה מבוגר/ת אחר/ת, למורה שאת מרגישה בנוח איתו או איתה או ליועצת בית ספר. הם יוכלו להיות שם בשבילך, לתמוך ולעזור.

במקביל, אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף, נוכל להבין יותר לעומק את ההתמודדות, לתמוך ולנסות ביחד לחשוב על הדרכים להקל ולמצוא מחדש את הכוחות. את יכולה לשתף כאן, ו/או לבוא לדבר איתנו בצ'אט שלנו. מדובר בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו אפשר להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. שעות הפעילות של הצ'אט הן כל ערב (חוץ משישי) בין תשע לחצות, באתר שלנו: https://sahar.org.il.

שלך,
מתנדבת סה"ר
 
למעלה