יש לי ידידה שתמיד צוחקת עלי בנקודה מעניינת - שאני לא יכול/מסוגל לקבל מחמאה.
היא צודקת לחלוטין, זה מלווה את כל חיי.
חוסר היכולת ליחס לעצמי משהו טופ.
היו לקוחות שהעירו לי. היה בכלל מצב שכזה.
בכל אופן - לי זה קשה.
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפני שנים היה לי קשר, עם זאת שאהבה נפשי, פעם בדימדומי הקשר (ואולי מעט אחרי) קניתי לה משהו קטן. היא סרבה לקחת.
שם ידעתי שזהו.
שאדם לא מוכן לקבל ממך משהו - זה פשוט זהו.
שנים אחרי זה זה היה מונח אצלי במשרד, אנדרטה לקשר.
עד שביתי הגיע פעם והתאהבה בזה ולקחה את זה לעצמה - וזהו. האמת שלא זהו הייי רואה את זה בבית, וזה תמיד צרב את נשמתי.
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפני זמן מה, הייתה יום הולדת לגברת אחת שאני, להבנתי, חיזרתי אחריה.
היה לנו היבט מקצועי בקשר, אז אני לא יכול להיות בטוח שגם היא ראתה בי באותו האופן - או פשוט היה ההיבט המקצועי.
ולא נפגשנו סמוך ליום ההולדת, ואז כשבוע אחרי שנפגשנו רציתי להביא לה מה שקניתי (שוקולד). אמרתי לה, אחרי זה .... די מהר אחרי זה, שראיתי את ההתנהלות שלה, הצטערתי מעט, אבל אמרתי נזרום. נסיים.
והגעתי לרכבה.
ונתתי לה שהיא יושבת ברכב.
היא לא יצאה.
לא חיבקה.
לא לחצה יד.
לא אמרה לא צריך.
לא עמדה לרגע ואמרה בוא נחלוק ביחד פיסת שוקולד.
לא כלום.
נסעה.
כמובן היא אמרה תודה ואחרי כמה זמן אמרה שוב תודה בהודעה.
ושם, צמוד לרכב, בזמן אמת, הבנתי שזה היה מיותר. האמת היא שידעתי את זה כבר קודם, אבל לא סיפרתי לעצמי מה שידעתי.
מה דעתכם על מתנות בקשר זה או אחר?
אישוניאיש.
מפחד ממתנות.
היא צודקת לחלוטין, זה מלווה את כל חיי.
חוסר היכולת ליחס לעצמי משהו טופ.
היו לקוחות שהעירו לי. היה בכלל מצב שכזה.
בכל אופן - לי זה קשה.
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפני שנים היה לי קשר, עם זאת שאהבה נפשי, פעם בדימדומי הקשר (ואולי מעט אחרי) קניתי לה משהו קטן. היא סרבה לקחת.
שם ידעתי שזהו.
שאדם לא מוכן לקבל ממך משהו - זה פשוט זהו.
שנים אחרי זה זה היה מונח אצלי במשרד, אנדרטה לקשר.
עד שביתי הגיע פעם והתאהבה בזה ולקחה את זה לעצמה - וזהו. האמת שלא זהו הייי רואה את זה בבית, וזה תמיד צרב את נשמתי.
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________
לפני זמן מה, הייתה יום הולדת לגברת אחת שאני, להבנתי, חיזרתי אחריה.
היה לנו היבט מקצועי בקשר, אז אני לא יכול להיות בטוח שגם היא ראתה בי באותו האופן - או פשוט היה ההיבט המקצועי.
ולא נפגשנו סמוך ליום ההולדת, ואז כשבוע אחרי שנפגשנו רציתי להביא לה מה שקניתי (שוקולד). אמרתי לה, אחרי זה .... די מהר אחרי זה, שראיתי את ההתנהלות שלה, הצטערתי מעט, אבל אמרתי נזרום. נסיים.
והגעתי לרכבה.
ונתתי לה שהיא יושבת ברכב.
היא לא יצאה.
לא חיבקה.
לא לחצה יד.
לא אמרה לא צריך.
לא עמדה לרגע ואמרה בוא נחלוק ביחד פיסת שוקולד.
לא כלום.
נסעה.
כמובן היא אמרה תודה ואחרי כמה זמן אמרה שוב תודה בהודעה.
ושם, צמוד לרכב, בזמן אמת, הבנתי שזה היה מיותר. האמת היא שידעתי את זה כבר קודם, אבל לא סיפרתי לעצמי מה שידעתי.
מה דעתכם על מתנות בקשר זה או אחר?
אישוניאיש.
מפחד ממתנות.
