לציון 3 חודשים של טיפול DBT, דרישת שלום מהחיים...

MindfullEye

New member
עד כה במספר דרכים, הנה פירוט מדורג ע"פ חשיבות:

1. קודם כל, הוא הוריד מהפרק (אחרי הרבה הרבה שבועות של חשיבה אובדנית) רצון להתאבד בעתיד הנראה לעין.
2. אני מקבל לאט לאט יותר ויותר מודעות לרגשות שלי - גם ובמיוחד לאותם אלה שגוררים אותנו לפעולות שלמדנו (לצורך השרדות) להשתמש בהן כדי להפחית סבל, אבל אלה טקטיקות שבסופו של דבר רק גורמות ליותר סבל (בין אם הרעבה עצמית, התמכרות לקניות ועוד ועוד). המודעות היא שלב ראשון בתהליך שבו במקום לפעול מאימפולסיביות טהורה מצד אחד או רק לשאוף לרצות אחרים יש שילוב שכולל גם את מרכיבים אחרים כמו אינטואיציה ומודעות לתחושות הגוף כדי להגיע להחלטה.
3. וויסות רגשי הרבה יותר יעיל - משהו שהשילוב של הטיפול התרופתי שלי לפני שלושה חודשים (שכלל מייצבי מצב רוח ואנטי דכאוניים) לא הצליח.
4. החוויה שלך של התיוג היא קשה ומוכרת, ואני מתאר לעצמי שעצם העובדה שכמו שכתבת - לכל אישיות יש את ההיסטוריה שלה - ולמעשה סטטיסטית יכולים להיות בתאוריה 250 אנשים שיאובחנו כבורדרליין והם יהיו שונים אחד מהשני בכל כך הרבה דברים ומכל כך הרבה רקעים. ילדים של פסיכיאטרים, נערים מהפריפריה, סטודנטים, מכורים ועוד ועוד.
אבל הפסיכיאטריה לא באה רק לתייג אותך. טיפול תרופתי עוזר לי באופן אישי. האם אפשר גם בלי? אני מכיר כמה שמסתדרים בלי תרופות בכלל והטיפול העיקרי שלהם זה פגישה עם עובדת סוציאלית...
 

MindfullEye

New member
נ.ב - רק כדי לאזן את התמונה...


אוסיף בלי לפרט הרבה שהצעדים הראשונים בטיפול העלו רגשות מאוד מאוד מאוד קשים, נקלעתי למצבים שבהם פגעתי בעצמי בצורה מאוד קיצונית כמו שלא קרה לי מאז גיל 21. אבל טריגרים תמיד יהיו, הקטע הוא לדעת להסתכל עליהם, לקבל אותם (וזה לא אומר שזה לא יכאב) אבל זה יכאב פחות.
&nbsp
התחלתי את הטיפול במצב של חוסר עבודה במשך חודשים, הסתגרות והרבה התנהגויות הרסניות לוויסות מצבי הרוח. היו פגישות שעוד לפני שהייתי מגיע למפתן הדלת בכניסה לקליניקה והייתי כולי בדמעות... אבל זה חלק מההחלמה. אין אלטרנטיבה אחרת.
 

MindfullEye

New member
לציון 3 חודשים של טיפול DBT, דרישת שלום מהחיים...

6 שבועות רצופים של עבודה חדשה, קשה וסיזיפית שנותנת שקט לנפש אחרי כל כך הרבה שבועות.., חודשים של כלום.

אני חושב שאחרי שעושים את הצעד הראשון מההרס לעבר בנייה מחדש הוא קשה פחות מהצעד השני, שבו עדיין לא בטוחים אם באמת אפשר ורצוי ולמה להמשיך לחיות. אבל בצעד השלישי זה כבר כמו לרכב על אופניים.

שבת שלום אחים ואחיות להפרעה...

https://www.youtube.com/watch?v=mehLx_Fjv_c
 
פגעת בעצך פיזית? אצלי זה יותר נפשית.

הרגשה של הלצאת מתוך הגוף של לרחף של להיות נשמה בתוך מרחבים אין סופים לשוט לשוט באין סוף הגדול. אבל למען האמת אני לא חותך עצמי כבר הרבה. היה לי תקופה רגועה. אבל כל פגיעה פיזית היא רעה אבל גם נפשית אפילו יותר. אבל ככה זה אלו החיים של נשמות מורכבות...... מאחל לך בהצלחה אחי, ורק שקט.
 
הטיפול בדיביטי

שמח לשמוע שאתה מתקדם ומתחבר לחיים.

השם שבחרת ( MindfullEye ) מתחבר למיומנות הראשונה שמלמדים בדיביטי
(בדרך כלל בקבוצות ללימוד מיומנויות)
המיומנות של קשיבוּת (mindfulness )
מיומנות לא פשוטה להפעלה
אבל חשובה.
 

MindfullEye

New member
תודה. נכון וחשוב.

את התרגול במיינדפולנס התחלתי עצמאית לפני כמה שנים באמצעות הספר הזה: http://www.amazon.com/The-Mindful-Way-Through-Depression/dp/1593851286
&nbsp
ואין לי ספק שזה משפר את החיים שלי מדי יום, גם אם זה שיפור קטן ממצב מאוד הרסני אל עבר דכאון. זה צעד צעד.
&nbsp
את המיומנות אני עובר עם מטפלת אחרת שקשורה באותה מסגרת (פרטית - לפני שעבדתי כל הקצבה שאני מקבל הלכה על הטיפול... וזו ההשקעה הכי טובה שתוכלו לעשות בחיים שלכם) אבל במפגש אחד על אחד. נראה לי שזה יותר נכון לי, לא'דע.
 
מה קורה איתך אחי? שאלתי את עצמי איפה אתה.

אני רואה שאתה בסדר? אני שמח... אני באותו חרא פחות או יותר. נראה שאין שמים אחרים כמו שאמר אבידן.......
 

MindfullEye

New member
שבוע טוב שנגמר רע והתחיל ממש רע...

ועדיין הלכתי לעבודה שלוש ימים. לצערי אני עדיין לא בשלב שבו אני יכול לקרוא ולהגיב פה מבלי לחזור לדברים מהעבר שעדיין לא נגענו בהם בטיפול. אבל אני מבטיח שאני אשרוד עוד שנה ולו רק כדי לחזור לפה ולספר. אפשר לחיות את החיים ולא סתם לשרוד ולהרגיש כאילו אין ברירה ולמצוא סיפוק ולמצוא זהות ואהבה ועבודה והכל. אבל כל דבר בעתו.
&nbsp
שנה אזרחית טובה חברים.
 
קח את החופש שאתה צריך.

הבעיה היא שאי אפשר באמת לקחת חופש במציאות, פה אתה יכול לא לכתוב עד שיתאים לך. אבל המציאות טורפת אותך. אני מודע לזה אני למזלי לא בקשר עם אף אחד, לא מדבר עם אף אחד. ולבד רוב הזמן. אני חיי אצל הורים אבל בחדר שלי, לא יוצא מהבית, ולא צריך להתמודד עם "הבחוץ" אבל אני יודע שבסופו של דבר אני יצתרך לצאת לעולם שבחוץ. וזה מפחיד מאוד מפחיד... קיצור : שהיה לך הרבה בהצלחה
 

MindfullEye

New member
אתה בדרך.

כי אתה מבין ש -
א. אי אפשר לקחת חופש מהמציאות (ופגיעה עצמית על שלל גווניה, והרס עצמי וחיבול במאמצים הם נסיונות שלנו לקחת חופש כזה). אבל זה לא מועיל. ויחד עם זאת אתה צריך לנסות לא לשפוט את עצמך על זה. כי
ב. זה באמת מפחיד. יש אי וודאות בכל דבר. וזה בסדר. אבל העניין הוא שכשבוחרים לא להתמודד מאריכים את הסבל.
אחת הסיבות שכתבתי פה בעבר בעיקר במצבי רוח טובים (שלא לומר קיצוניים כי חלקם באמת היו כאלה מכל מיני סיבות) זה כי במצבי רוח רעים הייתי הולך לקיצון הכי קיצון, של לסיים עם הכל ולעשות צעדים מאוד פרקטיים. אוף לא רציתי להכנס לזה אבל עם זה כבר פה אז אני אכתוב את זה אבל שלושת הנסיונות והעובדה שהתעוררתי אחרי זה סוג של מיני נס. אחרי שמקבלים תהחלטה להרוס הכל אפשר לבנות. זה יקח זמן אבל יש לנו את כל הזמן שבעולם.
&nbsp
רות סוף וכו'
 
אני לוקח חופש מהנורמה.

עליה אני לא הולך להשתייך אף פעם, אני לא רוצה להיות " נורמטיבי" ממש לא יש לי ביקורת מאוד חריפה על הנורמה ועל מה שהיא גורמת לי ולאנשים שכמותי. מה שכן ואתה צודק שהפגיעה עצמית לא עוזרת בשום דבר אלא רק מחריפה. אני כבר כמה חודשים לא פוגע בעצמי. אבל למען האמת השנה היו לי כבר שני מקרים די קיצוניים, האחד שנסיתי לקפוץ מהחלון ( כן דפוק אני יודע) והשני שנסיתי להתאבד על ידי כדורים. יש לי הרבה מאוד נסיונות התאבדות ( 3 פעמים במצב קשה מונשם) וכו וכו, אני מאוד מקווה לא להגיע יותר למצב הזה כי זה חרא, אל תנסו באמת תחשבו טוב טוב כי זה יכול להיות בלתי הפיך.
חוץ מזה אני גם כן רוצה קצת חופש מעולם, לא רוצה לשמוע, לא רוצה לראות, רוצה את הדממה. הפחתי את הפיעלות שלי ברשת, אני יותר בבית יושב לבד וחושב. זה טוב לי אז ככה אני עושה לא הפתרון הסופי כמובן אלא די מקל עלי.... זהו גם אני סיימתי, כל טוב שהיה לך ...
 

MindfullEye

New member
נתי היקר...

כואב לי, אחי, לקרוא ולהבין את הסבל שגרם לך שלושה נסיונות רציניים למות.
גם אני פעם חשבתי שכל המלודרמה בחיים שלי דפוקה אבל זה לא דפוק. זו התנהגות לא נורמלית בהתאם לנסיבות לא נורמליות.
&nbsp
יחד עם זאת, זה יקח זמל, וכנראה גם הרבה טיפול (ששווה כל שקל, האמן לי), ושמירה על אורך חיים בריא, וחזרה איטית ומדורגת לשגרה באמצעות התמיכה המתאימה...
&nbsp
כרגע הכי חשוב זה שלא תאשים או תשפוט את עצמך על זה שזה מקל עלייך זה לגיטימי, מובן וסבבה... אבל לחיים יש הרבה מה להציע, מחר. מחרותיים. תמיד.
&nbsp
שנה טובה גבר
 
היו לי למעלה מעשרה ניסינות התאבדות.

תמיד שלקחתי כדורים בסופו של דבר זה לא ממש השפיע עלי חוץ מפעם אחת שהגעתי לטיפול נמרץ. אני מבין לגמרי מה שאת אומר אני לא רוצה יותר דרמות, אני רוצה שקט. בקשר לטיפול אחי הייתי בהרבה מאוד טיפולים אצל רופאים עם שם ובכירים ומה לא, הם כבר אמרו לי " אתה מקרה מאוד נדיר וחמורכב אין לנו מה להציע לך אתה צריך מקום מיוחד ואין לנו פתרונות" הייתי אצל עוס היא אמרה לי שעם הרקע שלי ( רקע של אלימות מאוד קשה וחירפה מסכונות מאוד גבוהה) היה קשה לי למצוא מקום, אני במשך ארבע שנים בלי מסגרת, לא רוצים למצוא לי. אני מחפש כרגע הוסטל, או דירה או עסוקה, לקחנו עורך דין ממש טוב גם הוא אמר שהוא לא יכול לעזור. אני אולי יתחיל טיפול אצל פכונלטקאי.הייתי כבר אצל אחד, מאוד בכיר לא עזר לי, סתם שלמנו כסף וזמן, מקרה קשה. שהיה שנה טובה גם לך אחי, רק טוב תדבר איתי ותעדכן אותי מה הולך, גם בפרטי. אני אשמח לשמוע, כל טוב.
 
צריך לכואב לך אחי שלא סיימתי זה מה שאני אומר לכולם.

לרחם עלי שאני חיי זה הרבה יותר נכון, וכנה, זה דעתי.
 
למעלה