לענת אלון

[מ ש ה 53]

לענת אלון סוף סוף הישגתי את הספר "גינת בר" של מאיר שלו.
חינני.
אהבתי את הפרק על החולד... נו טוב. בינתיים אני די בהתחלה.
וכן. הסיפור של המוחרקה והשפה העברית... קטע.

 

[drorim69]

תענוג של ספר

 

[מ ש ה 53]

אכן. קטן וקליל.

 

[ענת אלון]

 

[u r i el]

הוא מסתובב בארץ ומרצה על ספרו.
הייתי בהרצאה כזו, דווקא בצפון, נדמה לי שזה היה בכברי, וכדרכו הייתה מטובלת גם בצחוקים. חביב.
בסוף הוא נותן מקום לשאלות והערות ומי שיש לו ספר - זוכה לחתימתו.

 

[מ ש ה 53]

הוא היה גם בספריה בטבעון והרצה. לא ממש בא לי ללכת ולא הלכתי.
אז הספר עדיין לא היה בידי, ולכן, לא בא לי להקשיב למלל שמדבר על משהו שלא
פגשתי.
בעיקרון, נסיתי לקרוא ספר או שניים שכתב בעבר, ולא הצלחתי לעבור את מחסומי השיעמום..
דווקא הספר הזה כן מוצא חן בעיניי. הוא קליל וחביב.
הגעתי בערך לחצי. הוא לא מחדש לי מאום, אבל התיבול ההיסטורי והלשוני שלו מוצאים
חן בעיניי, ויש איזו קלילות מהולה בהומור שמשרה חביבות לסיפוריו הקצרים.
לפני מספר שבועות. פגשתי חבר, שסיפר לי שהלך לטרוף קצת טריפות במסעדה חיפאית
שנקראת "מעיין הבירה" והוא ראה שם את מאירק'ה שישב לו בדד ואכל את מנתו.
יום לאחר מכן, קראתי בפורום שכן, שאמד מחבריו אכן ראה גם הוא את הסופר,
שסעד שם את ליבו. אז לא שאני מטיל ספק בדברי חברי, אבל הנה, קיבלתי גם חיזוק
לדבריו.
ואגב, גם מדייויד "איש גדול" לא ממש התלהבתי. אבל לאחרונה, הוא הוציא ספר שנקרא
"סוס אחד נכנס לבר". ספר שכתוב בצורה שאינה דומה לשום ספר שקראתי עד כה.
הוא זכה בפרס על כתיבת הספר ומאד נהניתי ממנו. ממש שווה ומי שלא קרא, שימהר
ויקרא.
בלעתי את הספר ההוא במהירות רבה, ואף קראתיו שוב, כי חיפשתי קטע שנדמה
היה לי שפספסתי בו קודם. אבל הוא הערים עלי. הוא פשוט לא כתב אותו.
נסו לתאר בדימיונכם מופע סטנדאפ כושל, שמתואר מילה במילה ופרט אחרי פרט
בספר.
ולא רק זאת. התיאור גולש גם לתחושות שונות שעוברות על המספר (שנכח במופע),
על זיכרונותיו שלו שעוברים בראשו ועל התרשמותו שלו מהקהל...
התחושה היא, שאתה יושב ורואה את המופע, וכשאתה שולח מבט הצידה, אתה
יכול להתרשם מתנועותיהם של שכניך למופע כיצד גם הם מרגישים שם...
וכן. הוא כמובן חוזר ומספר את הבדיחות והדאחקות של הבדרן, ואגב כך, הוא מספר
גם את הבדיחה ההיא על הסוס שנכנס לבר.
אבל כיצד מסתיימת אותה בדיחה? או. את זה נסו למצוא לבדכם.

 

[u r i el]

אני לא איש של ספרי סיפורת ורומנים. מצטער.
אני סומך על טעמה של אשתי שקוראת סימולטנית 10 ספרים, ומדי פעם מקריאה לי פיסקה או שניים בכפייה

. אני איש של ספרי עיון ואנציקלופדיות, right to the point ללא תיאורי שקיעות וקצף גלים, שאותם אני אוהב מאד בטבע אבל לא כל כך בדפוס.

 

[מ ש ה 53]

זכותך כמובן. יש גם אנשים שכלל לא אוחזים בספר.
גם אני איני מרבה לקרוא, אבל אם אני מוצא משהו שמושך אותי, אני מנסה.
כעת אני קורא סימולטנית 3 ספרים (שזה אגב אינו מנהגי).
האחד: ההיסטוריה של המחר. ככל שאני קורא בו, כך אני נתקל באמירות שונות
במקומות שונים, שמזכירות לי תאוריות או אמיתות שהכותב מעלה בספרו. הספר נראה לי
קצת כבד אבל יש בו קטעים מעניינים.
הספר השני, שנכנס לי כעת הוא גינת הבר. הזמנתי בספריה והגיע תורי. אז אני מעיין בו
בין לבין.
והספר השלישי, הוא ספר שנמצא אצלי כבר משנת 1992. אז היות שלא מזמן חזרתי
מטיול זוטא ברומניה, חזרתי גם לקרוא את הספר ההוא.
הספר נקרא "אופקים אדומים" וכתב אותו ראש הסקוריטטה בימי צ'אושסקו.
כשהוא חש, כי ימיו של צ'אושסקו מתקרבים לקיצם, הוא גם הבין שחייו עומדים בסכנה.
הוא ערק למערב ופרסם את ספר זכרונותיו המזעזעים מימי עבודתו עם הרודן.
מי שרוצה ללמוד קצת היסטוריה ורוצה לנסות ולהיכנס לעולם הזוי של מגלומניה
(ולא בא לו לחשוב על ביבי ושרתו כמודל), מוטב שיקרא את הספר, ויבין כיצד
מתנהל תהליך בניית ראשו של מגלומן. מומלץ בחום.

 

[אבי519]

בזמן האחרון אני קורא ספרים שאנשים זורקים
יש אצלנו לייד הספריה קופסה שאנשים שמים שם ספרים שסיימו לקרא או שסתם רובצים להם בבית, וגם הסיפריה שמים שם ספרים שהם מוציאים מהמחזור. וכל אחד יכול לקחת משם ספרים...
אני כל יום עובר שם ולוקח ספר באקראי וקורא את הספרים האלה ומחזיר אותם בסוף לקופסה כך נחסכת ממני הדילמה לקרא ביקורות ולבחור ...
אני קורא הכל. ספר שאחרי כמה דפים לא מצא חן בעיני חוזר לקופסה בלי שאסיים אותו.
אני קורא כל יום כ 4 שעות ( זמן הנסיעה לעבודה) ...
את כל מה שכתב מאיר שליו כבר קראתי מצאו חן בעיני בעיקר שני ספרים שלו שניים דובים והיונה ונער, היתר פחות .
רומן רוסי שעמם אותי למוות, אבל קראתי עד הסוף בגלל שאמרו לי שזה הספר הכי טוב שלו, ורציתי להבין מה טוב בו .
סיימתי אתמול ספר של יקי מנשנפרוינד "אקדמיה נפילתה של האימפריה האחרונה"
רומן שכתוב בצורה מעניינת ומותחת עם הרבה פילוסופיה וביקורת על השיטה האקדמית. (רואים שכתב את זה בחור צעיר, לטעמי יש בו יותר מידי סקס יחסים וגם "חוכמולוגיות" אבל בסה"כ נהנתי מהספר ומהרעיונות שיש בו)
התחלתי ספר של אהרן אפלפלד "הזעם עוד לא נדם..." על ילד נכה בתקופת השואה ...
.שניהם מומלצים מאד.
.במקביל בבית אני קורא בפעם המי יודע מה את "עליזה בארץ הפלאות " "הספר המואר" ספר שיש בו הסבר על הפילוסופיה של לואיס קרול והיסטוריה של הספר והתרגומים השונים .. וזה גם המריץ אותי לקחת את הגירסה האנגלית הספר המקורי שיש לי בבית וולהשוות את הטקסט האנגלי לעיברי ולהסברים ...
ולמרות שזה כיביכול סיפור לילדים יש בו המון פילוסופיה, ביקורת על התקופה הויקטורינית והחינוך הנוקשה באנגליה, הרבה מחשבות וגם בדיחות שנונות על מתמטיקה פיסיקה ותורת היחסות , המון התחכמויות ובדיחות של כפל משמעות בשפה האנגלית , ועוד.. וזה מאד מצחיק ומעניין ומוצאים שם דברים חדשים גם בפעם המי יודע שקוראים אותו.

 

[מ ש ה 53]

על פחי האשפה מצאתי עד כה רק ספר אחד שקצת מצא חן בעיניי.
אבל יש גם מעין ספריות זוטא, כמו זו שבתחנות הרכבת. שם אפשר לקחת ספר
ולהותיר אחר תחתיו (או שלא).
אז מצאתי גם שם משהו שהתחלתי ועזבתי אבל אמשיך.
אז הספר שהיה על הפח, נקרא "אבא הוריד ראש", ואת משמעות השם המוזר הזה
הסביר לי דווקא בני.... כתב אותו אדם שאינו סופר והוא עשה זאת ביזמה אישית
בעזרת מעין הוצאה עצמית.
https://www.facebook.com/אבא-הוריד-ראש-עמוד-הספר-245779295439091/
תוכל למצוא שם גם את תגובתי לכותב... גחגח...
זהו. השאלתי את הספר, אבל זו שנטלה אותו, החזירה לי אותו באכזבה רבה. קורה.
והספר האחר נקרא "המלאך". די מרתק. https://he.wikipedia.org/wiki/המלאך_(ספר) 

 

[אבי519]

אצלנו זה כמויות של ספרים והרבה ספרים חדשים
אנשים קונים קוראים ושמים שם ספרים ממש חדשים, וגם הספריה כל ספר שיוצא מהחזור ( כל הספרים הטובים של פעם ).
אני כמובן מנוי בספריה אבל אין לי טעם להכנס כי בקופסה שבכניסה תמיד יש כמה ספרים שמוצאים חן בעיני ואני לא מספיק לקרא כל.
בין היתר לאחרונה מצאתי וקראתי משם שם הרבה ספרים של הסופרים : דן בראון , גון גרישם, רות אוזקי, קן פולט, ג'ון אירווינג, גינטר גראס, א.ב. יהושוע, דויד גרוסמן, גם ספרי פילוסופיה ניטשה, וברוך שפינוזה, ועוד הרבה רהרבה שאני כבר לא זוכר. חלק אני שומר בבית כדי לקרא שוב .

 

[מ ש ה 53]

יפה מאד. אצלנו זה עדיין לא הגיע למימדים הללו ולכן אני מחליף
ספרים בסיפריה.

 

[ענת אלון]

בהרצאה בכברי הייתי והתאכזבתי קשות. דווקא התאימה למי שלא קרא
הוא פשוט הקריא קטיעים מהספר (שכבר קראתי..)
הוא סיפר שיש סיפורים חדשים מהגינה והוא לא כותב אותם בעיתון כדי שלא יאשימו אותו בפרסום ספרו, אבל לא סיפר אותם גם למי שבא לשמוע הרצאה סביב הספר..
בסוף הוא אפשר שיחה פתוחה עם הקהל ודווקא אז - התחיל להיות מעניין והודיעו לו שהגיע זמן סיום..
חבל.

 

[u r i el]

אז אם היית שם ....
אולי את זוכרת שאיש נחמד מאד בקש בסוף ההרצאה את רשות הדיבור והעיר כמה הערות בדבר רקפות בר.

והילד הזה הוא אני .....

 

[ענת אלון]

שמחתי לשמוע את ההערות יש לי כמה כאלה שצצו
ונעלמו.
שמחתי לשמוע שיש סיכוי לפגוש בהן שוב בחורף הקרוב. על אף ההשקייה בקרבתן!

 

[u r i el]

 

[גנן ושתלן קטן]

קיבלתי 2 כאלה ליום הולדת
מזכיר את הספר שנת הגנן של קארל צ'אפק. מי שאהב את זה של מאיר שלו יאהב עוד יותר את שנת הגנן

 

[מ ש ה 53]

והוא אכן מזכיר את צ'אפק בספרו.

 

[ענת אלון]

אז אני יודעת מה לבקש ליום ההולדת הקרוב..