ריבקה
למירב הבנתי, הויכוח הוא לא על מי שהמציא את השיטות אלא מי שייעל אותן. ובתכל'ס, כל מה שבנדלר וגרינדר עשו - והם טענו זאת מההתחלה - זה לבחון אנשים מסוימים שהשיגו תוצאות מרשימות וללמוד איך הם עשו זאת... כדי לפרק את היכולות האלו לאסטרטגיות שאפשר ללמד, הם השתמשו בתאוריות וכלים מתחום הבלשנות, הפסיכולוגיה הקוגנטיבית, גשטאלט והמדע הבדיוני הפופולרי. התרומה שלהם לא היתה ב"רעיון" חדש אלא בעובדה שNLP הוא בעצם תחום שלא קיים בזכות עצמו, אלא בוחן תחומים אחרים ולומד את האסטרטגיות בהם. לכן דימיון מודרך לא יהיה אפקטיבי עבור צלף בצבא אבל NLP כן. וNLP יהיה פחות מעניין לילד חולה סרטן מדימיון מודרך. וכן הלאה. אני באופן אישי חושב שבנדלר הוא שקרן פתלוגי, אבל רק עבור מה שהוא הציע לעולם שזו גישה של למידה גמישה, רק על זה מגיע לו קרדיט רציני מאוד. מעבר לזה, במקומך הייתי נזהר מלצטט ספרים של NLP, כי יש כל כך הרבה מהם שסותרים אחד את השני, ולמי תאמיני?
