למתניה.

למתניה. ../images/Emo42.gif../images/Emo47.gif../images/Emo163.gif

חבר שלי נהרג לפני שנתיים ושבוע. נולד יום לפני. גדלנו כל השנים בקיבוץ ביחד. משחקים ביחד, מבלים ימים ולילות לאורך הילדות. ילד בלונדיני אמריקאי. מחייך כל הזמן. מרובע ומסודר טיפ טופ תמיד. ייקה לא נורמלי. עם השנים קצת התרחקנו אבל עדיין היינו מטיילים ביחד ונפגשים כל הזמן (קיבוץ...) ומבלים. עשה שנת שירות ב"בית ישראל" - מכינה שמתחברים בה דתיים וחילוניים באווירה של קומונה ועזרה לחברה. אח"כ התגייס לגולני. גדוד 51. לחומת מגן הוקפץ מליל הסדר בבית. אחרי שבוע וחצי נפל בג'נין, כחצי שנה לפני השחרור. גבר עולם. איך שהוא ידע להקשיב. היה שואל "מה שלומך?" ובאמת מחכה לתשובה. תמיד כותבים על אנשים שהלכו תילי תילים של מילים, והדברים האלה אף פעם לא אומרים כלום. ככה זה. מילים זה סיפורים. זה לא האדם המדהים הוא היה. היחידי בעולם מסוגו. לא משנה כמה מילים ואותיות אני אשפוך פה. זה עדיין לא יתקרב לקצה קצהו של מי שהוא היה. זה אפילו לא קרוב. לא רוצה לכתוב סיפורים. אהבתי אותו. עדיין אוהב. בזכותו למדתי להרגיש. עד למוות שלו חשבתי שאני חסין. מכונה משומנת שאף אחד לא יכול לגעת בה. עכשיו אני יודע. תודה אחי.
(אני מצרף פה דבר או שניים שכתבתי)
 

Talia E

New member
למרות שהן רק מילים

ולמרות שאין לי וכנראה לא יהיה לי צל של מושג איך חשת אתה - רציתי לומר שהטקסטים שכתבת מדהימים ומרגשים מאד.
 
../images/Emo24.gif

תודה. עד שהוא מת חשבתי שאני מכונה משומנת חסינה לכל. הייתה לי מערכת שלמה של התנהלות בחיים שהרגש לא היה פקטור בה. אני עושה מה שאני רוצה בצורה הכי קרה ושקולה שיש. מאז כבר שנתיים שאני לומד להיפתח. גם פה.
 
../images/Emo16.gif

איך אהבתי אותו. איזה רגשות עצומים ונשגבים התחבאו אצלי כל השנים. עושה לי רעידות בגוף להרגיש את זה. ככה מרגיש לי לחיות באמת. איזה יופי. הקטע המדהים הוא שמאז אני נהנה להיות עצוב. נהנה לבכות. נהנה מלהרגיש צער על מותו. וגם קצת בכלל. ממש נהנה. להרגיש. מדהים. איו מילים. (תנסו.
)
 

אסולית

New member
אהלן שי

קראתי את הקבצים שלך, וזה מאוד נגע לליבי, גם אני איבדתי חבר כשהייתי בתיכון, והייתי שומעת את עצמי פורצת בהתייפחויות ללא שליטה, וזה לא שהכרתי אותו הרבה זמן, קראו לו יניב ויסר. זה לא שהתאהבתי בו, מאוד חיבבתי אותו והוא מאוד חיזר, אבל המוות שלו פגע בי בעוצמה כזו שלא ציפיתי, הרגשתי כאילו אני מתפרקת. ואתה צודק, הצד השני של מטבע השכול מחביא בתוכו המון אהבה, ותזכורת שהחיים קצרים ולכן תגיד היום שאתה אוהב ואל תחכה למחר. הרבה אהבה, אסול
 
למעלה