למסירה סטאף בריא או שיורדם!!

[לילךLilach]

דוריס ,לא צריך להגזים

התקשרתי לבעלי הכלב ,הוטרינר שלהם כתב את ההודעה ,לא הם. הם לא מתכוונים להרדים את הכלב. דיברתי ארוכות עם האשה ולדעתי יש הצדקה למצוא לכלב בית אחר. אני מתכוונת בעיקר מהכיוון של טובת הכלב ,פשוט נשמע לי שכרגע הבית שם לא מתאים עבור כלב עם אנרגיות כמו שלו. לדעתי חשוב לסרס את הכלב ולקחת אותו למומחה להתנהגות כלבים וכרגע זה לא בא בחשבון במקום שהוא נמצא בו ,אז למה לא לנסות למצוא לו בית יותר טוב? עד היום אני חושבת על המקרה של אריאלה וכלבתה ,אני יודעת היום שמעולה שלכלבה יש בית חדש שבו אוהבים אותה והיא מרגישה בטוחה ,אין ספק שלפעמים יש מצבים שבהם עדיף לכלב עצמו למצוא בית אחר ,לא תמיד להוציא את הכלב מבית מסויים זה מצב רע ,הרבה פעמים זה מצב עדיף.

 

[ד ו ר י ס]

בהתייחס לעובדה שבעת כתיבת ההודעה

לא ידעתי שהכותב הוא הוטרינר של הכלב ושלבעלים אין כוונה להרוג את הכלב - אני ממש לא חושבת שהגזמתי. מי שלא מסוגל להתמודד עם מצב של ילד + כלב והפתרון הכי בוגר ואחראי שהוא מוצא הוא להרוג את הכלב, עדיף שישקול את כל נושא ההורות מחדש כי מה את חושבת שהוא יעשה כשהוא יתקל בקושי עם ילדיו? אני יכולה לספר לך, בהזדמנות, מה עושים הורים שלא מספיק בוגרים נפשית כדי להתמודד עם הקושי שנקרא "ילדים". אולי הם לא הורגים אותם, אבל זה מספיק קרוב. ועכשיו בהתחשב בנתונים החדשים שיש לנו - אני מעט חצוייה בדעתי בנושא. מחד, למסור כלב כשנולד ילד, כשהכלב כבר בן 8, כשהוא ללא ספק יושפע לכל חייו מחוויית הנטישה, - יש בזה מידה של אכזריות. סביר להניח שאפשר למצוא פתרון שלא ידרוש הוצאת הכלב מהבית. מאידך - בכלבים כמו בילדים, אני באמת חושבת שעדיף שכלב יחיה במקום בו הוא רצוי ב- 100%, בו לבעלים יש את כל הזמן שבעולם, את כל האנרגיה שבעולם להשקיע בו. אני חושבת כך מאותה סיבה שאני חושבת שעדיף שילד יהיה במשפחה שהיא לא משפחתו הביולוגית מאשר במשפחתו הביולוגית כשזה פוגע בו. עדיף להוציא כלב, כמו ילד, מה"בית", אם אותו הבית הוא מקום שלא טוב לכלב. בשורה התחתונה, השאלה שאי אפשר להתעלם ממנה היא מה באמת יקרה אם משפחה כזו לא תמצא בית אחר לכלב?

 

[לילךLilach]

../images/Emo41.gif חשוב - דיברתי עם בעלי הכלב ../images/Emo41.gif

שימו לב ,מי שפרסם את ההודעה זה לא בעלי הכלב, זה הוטרינר שלהם ,הוא הוציא את הדברים מהקשרם , אין סיכוי שהוא יורדם ,זה פשוט לא נכון מה שנכתב למעלה. כרגע חשוב למצוא לו בית חליפי ,משום שבבית הנוכחי אין זמן להשקיע בו, אנשים עובדים ולא נמצאים בבית ,לכן הוא לא מק´בל כרגע את תשומת הלב שהוא זקוק לה. מכיון שהכלב בן שמונה ,לא מסורס והם קצת בעיות התנהגות , יש בעיה מסויימת ,אני לא יודעת אם ניתן לאלף ולחנך כלבים מסורסים בני שמונה מסוג סטאף ,אבל מי שמומחה פה לכלבים ידע את זה טוב ממני. אז אנא עיזרו למצוא לו בית , אין טעןם שישאר במקום שהוא נמצא ולא יקבל מה שהוא צריך , חשוב למנוע מצב שהוא יגיע חס וחלילה לידהם של עורכי קרבות כלבים או שיסיים את חייו קשור בחצר בית של מישהו שיחשוב שהוא כלב שמירה טוב.

 

[GAUDI]

והוא עוד קורא לעצמו וטרינר ?

א- סירוס הכלב כדי להשפיע על האופי בגיל 8 ? מאוד תמוה . ב- הוא מחפש אנשים תוך איום בהרדמת הכלב - יצר רק תגובות שליליות . ג- כלב סטאף בין 8 עם אנרגיות שאי אפשר לשלוט עלהן - בטח סופר דוג. ד- אף אחד לא יקח אותו לשמירה מישום שזהו פשוט לא כלב שמירה טוב. אני מציע שהם יפרסמו הודעות נורמליות בפורומים השונים ואולי ימצאו מישהו על פי שזה קשה מיכוון שהכלב מבוגר . בכל מקרה גם בגיל 8 אפשר לאלף אותו כדי שניתן יהיה לחיות בשלווה איתו . מה גם שהכלב היה איתם 8 שנים וזו נבזות מצידם למסור אותו כעת . אם הם דואגים לתינוק אז שיגשו למאלף אם אין להם זמן שידאגו לדוגסיטר אם אין להם כסף אז למה עשו ילד ? אין שום סיבה שכלב שחי איתם 8 שנים פיתאום יהפוך למטרד בגלל תינוק שנולד.

 

[לילךLilach]

עוד הערה והבהרה

הפרשנות לגבי מה שצריך לעשות היא שלי: סירוס התנהגות וכו והחשש שמישהו שרוצה קרבות או שמירה יקח אותו. אני היצעתי להם ללכת למומחה להתנהגות כלבים ,אבל אני חושבת שלפעמים אולי עדיף לכלב במקום אחר.

 

[רז89]

הערה קטנה....GAUDI

לגבי סעיף ג´ "כלב סטאף בן 8 עם אנרגיות שאי אפשר לשלוט עליהן - בטח סופ דוג." אני רוצה להגיד לך שלי יש כלבה מגזע סן ברנרד בת 7 (יש לציין שכלבים מהגזע הזה חיים בין 8 ל-10 שנים) והיא מתנהגת כמו גורה מופרעת... יש לה כוחות ואנרגיות אדירות ובאמת קשה לשלוט עליה. אז אני לא רואה שום דבר תמוה בעובדה שהכלב בן 8 ומתנהג ככה הוא לא סופר כלב. הוא פשוט כלב.

 

[girl111]

מה???????????

יורדם???הייתי אומרת לך משהו אבל זה ממש לא שווה את המאמץ..

 

[יורקי28]

חייבת להגיב...

קראתי את כל שירשור ההודעות ואני חייבת להגיב ולאמר - גם לך לילך - שזה לא משנה מי כתב את ההודעה, ואם הוטרינר כתב את ההודעה זה עוד יותר גרוע שבתור וטרינר הוא משתמש במילה "הרדמה" ואם הוא לא התכוון לכך אז גרוע מאד שזה מה שהוא כתב. דבר שני אני חושבת שלמסור את הכלב בגלל שנולד תינוק זו אכזריות. כל התרוצים שהבית לא נוח ושהוא לא מקבל מה שהוא צריך זה בולשיט אחד גדול הרי הסיבה האמיתית למסירת הכלב זה בגלל שנולד תינוק, וכמו שהגיבו כאן קודם, מה הם יעשו לכשיוולד להם עוד תינוק, ימסרו את התינוק הקודם? אני לא מבינה את זה ובחיים לא אבין, אין דבר כזה שהכלב לא מקבל מה שהוא צריך, אלא יש דבר כזה שהבעלים לא נותנים לכלב מה שהוא צריך וגם אם יש ילד או ילדים תמיד צריך למצוא את הזמן להקדיש גם לכלב ולהתייחס אליו כמו אל ילד בבית, ולא להתנהג בצורה כזו, ממש מסכן הכלב הזה שאחרי 8 שנים פשוט זורקים אותו, כמו שאומרים "זורקים אותו לכלבים...", זה כמו שאם כבר היה להם ילד והיה נולד להם עוד ילד הם היו אומרים שאין להם זמן להקדיש לילד הראשון כי נולד להם עוד ילד - הרי זה שטויות במיץ, לדעתי אנשים כאלה לא מגיע להם לגדל כלבים ובטח שלא ילדים, קשה לי להבין אכזריות כזו, לנטוש כלב בן 8, לא פלא שהמון כלבים נזרקים לרחוב ובסוף מורדמים...הכל בגלל אנשים כאלה....ולא אוסיף עוד...

 

[טליה ג]

מילא למסור, אבל להרדים?????

גם אם זה נכון, שאין פה כל כוונה להרדים את הכלבלב, אלא המטרה הייתה להמריץ אנשים לעשות משהו בנידון, כדי למצוא לו בית, איך אפשר בכלל להעלות על הדעת לכתוב דבר כזה? הקלות הזאת של אנשים, למצוא מפלט בהרדמה של חיות(כמו שדובר פעם בחתול שבעליו עומדים להתגרש) פשוט מזעזעת! בקשר למסירה, אני גם רואה בכך חוסר אחריות. מי שלוקח כלב, צריך להיות מודע להשלכות ולאחריות שעליו לקחת עליו, גם אם מצטרף תינוק למשפחה, אבל לפעמים מבלי להכיר את הנסיבות בבית, אי אפשר לשפוט אנשים ולתקוף אותם. אבל נשאלת השאלה, למה הם נזכרו שצריך למסור את הכלב רק עכשיו, כשהתינוק נולד? את זה היה אפשר לעשות עוד כשהתינוק היה בתכנון או בראשית תקופת ההריון!

 

[יורקי28]

אני עדיין לא מקבלת את זה ש...

מוסרים כלב בגלל הולדת תינוק, אני מכירה הרבה סיפורים והרבה מקרים כאלה שבגלל ילדים מוסרים את הכלבים וזה כל כך מכעיס אותי כי שום דבר לדעתי לא מצדיק את זה, שום נסיבות ושום כלום, כי אם במקום הכלב היה ילד בבית לא היו מוסרים אותו בגלל שום נסיבות ולא בגלל חוסר מקום ולא בגלל שום דבר, וכלב בבית זה בדיוק כמו ילד לכן כל סיבה שהיא לא מצדיקה ואני לא מקבלת שום תרוץ, ואני חושבת שמגיע לאנשים האלה שתוקפים אותם, אנחנו עושים זאת במקום הכלבים המסכנים שלא יכולים לדבר, הרי איך הכלב המסכן הזה ירגיש שמשפחה שמגדלת אותו 8 שנים מוסרת אותו???? אז בטח שאני אתקוף כי זה כל כך מכעיס אותי שבחיים אני לא אבין את זה, זה בדיוק אותו דבר אם היו כותבים את ההודעה לגבי תינוק שמוסרים אותו - אז זה כן היה מוצדק לתקוף? אם הם היו כותבים שנולד עוד ילד בבית וכבר אין מקום או שזה לא נוח או שאין להם זמן להקדיש לשני ילדים והם מוסרים ילד אחד אז זה כן היה בסדר לתקוף??? אין שום סיבה בעולם שתצדיק מעשה כזה וכמו שאמרתי מלכתחילה - לאנשים כאלה לא מגיע לגדל כלבים ע"מ שינטשו אותם אחרי כמה שנים - זה ממש מזעזע

 

[אלגריה]

מרתיח גם אותי:

אכן זו נבזות למסור כלב לאחר שמונה שנים כיוון שתינוק נולד. האמת היא, שלא נראה לי שהם החזיקו אותו שמונה שנים. אנשים שדואגים לכלב ומחזיקים בו תקופה ארוכה נקשרים אליו בעבותות ממש, ולא מסוגלים להעלות על הדעת פרידה ממנו - הוא בן משפחה לכל דבר. אולי החזיקו אותו ככלב שמירה? אולי גם ככה החיים אצלם בבית לא היו משופרים? אינני יודעת. פשוט קשה לי להאמין שבאמת דאגו לו היטב ואהבו אותו. מן הסתם החזיקו אותו זמן קצר בהרבה מהתקופה שציינו. אולי, לאור כל זה, מוטב למצוא לכלב בית טוב יותר ממשפחה כזאת? מה דעתכם?

 

[kasa]

אלגריה, ודוריס,

אלגריה - אני חושבת שהמסקנות שלך נמהרות מדי. לי אישית יש חברים, שהיתה להם כלבת גולדן משגעת במשך 6 שנים, וגם חתולה יפהפיה וחרשת. הכלבה והחתולה היו ממש כמו בנותיהם, והם היו מטורפים עליהם....עד ש....נכון, נולדה תינוקת (טוב, קורה...). (ואני מדברת איתך על בחורה שאהבת בעלי חיים ממש בדמה. היא גדלה כל חייה עם בעלי חיים, והצהירה שאינה רואה עצמה בלעדיהם. העובדות היו אחרות לגמרי לאחר הולדת הילדה). עוד לפני הלידה - הם מסרו את החתולה למשפחה חמה ואוהבת כמובן, מחשש שמא תזיק לתינוקת.... (ייאמר לזכותם, שהם באמת לא התפשרו, וחיפשו משפחה חמה, שעליה המליץ הוטינר שלהם). אחרי הלידה, וליתר דיוק - עם החזרה למסלול החיים של עבודה, לימודים, תינוקת - הם החליטו לחפש לכלבה בית אחר.... הטיעונים שלהם היו ש"היא סובלת", "אין זמן בשבילה", "היא רוב היום סגורה בבית" (וזה היה די נכון...הם גרו בקומה רביעית, בלי מעלית, והכלבה רוב היום רבצה בבית, וגם כשהם חזרו - אז התינוקת תמיד בעדיפות עליונה, ושוב - הכלבה מוזנחת) אני אז ממש לא הבנתי איך הם מסוגלים למסור כלבה לאחר שגדלה איתם 6 שנים, והיא רק אמרה כל הזמן: "חכי שיהיו לך ילדים" (תירוץ קלוש וידוע...) לבסוף (גם כן דרך הוטרינר) הם מצאו משפחה שגרה בבית פרטי עם גינה, שחיפשה כלבת גולדן בוגרת, ומסרו להם אותה. אין שם תינוקות, רק ילדים בוגרים, ולטענתה - הכלבה די מאושרת שם - היא רוב היום בבית או בגינה. אחרי מס´ ימים הם הלכו לבקר שם את הכלבה - היא סיפרה שהכלבה אפילו לא התרגשה כשהם באו. ואפילו - לא רצתה ללכת איתם הביתה. הם הבינו שדי טוב לה שם. היא התרגלה ומאושרת שם בגינה ובבית, יותר מאשר אצלם בדירה הקטנה. לפעמים - העברת הכלב למשפחה אחרת - זה פתרון בכלל לא רע. גם אם הוא גורר בעקבותיו חרדה זמנית של הכלב (ויש לי על כך עוד סיפור מוצלח, אבל - בפעם אחרת...) אני חושבת שחרדת נטישה אצל בעלי חיים, כמו אצל בני-אדם - לא בהכרח קיימת אצל כל אחד, ולא כל אחד חווה נטישה באופן טראומטי (מנסיון שלי - כאשר הכלבים שלי בפנסיון - הכלב בכלל לא מרגיש בהעדרנו

. נראה לי שהוא אפילו עצוב כשאנחנו חוזרים לקחת אותו

, אבל הכלבה שלי על סף התאבדות מרוב דכאון....). בנקודה הזאת אני חולקת על דוריס - כי אין הכרח שהכלב יסבול מחרדת נטישה. אם הכלב רגיל לאנשים אחרים, ומסתגל אליהם בקלות - זה יכול לעבור גם די בשלום. כמו שיש אנשים פגיעים יותר, כך יש כלבים פגיעים יותר. אני חושבת שכלב שננטש ברחוב - סביר יותר שיחווה חרדת נטישה, מאשר כלב שהועבר ממשפחה למשפחה אחרת, וטוב לו שם.

 

[יורקי 28]

תגובה לקאסה...

הם גרו בקומה רביעית בלי מעלית גם לפני שנולדה התינוקת, אז פתאום זה מפריע??? האמת שאני לא מקבלת את התרוצים האלה - זאת דעתי כמובן אבל דעתי לא משתנה בנושא והמשפט "חכו שיהיה לכם ילדים" גם לא מקובל עלי, אין שום קשר בין הדברים - מה זאת אומרת אין זמן והתינוקת יותר חשובה??? ואם יש 2 ילדים אז לא מוצאים את הזמן לשניהם, ואם יש שלושה ילדים??? בקיצור אני לא מצדיקה תרוצים כאלה, ובמקרה שלהם היה מזל שהם מצאו לכלבה בית חם...אבל זה לא תמיד נפתר בצורה כזו - לדעתי - הגישה הזו שכשיש ילד אז אין כבר זמן לכלב - מעוותת ביסודה....ובחיים לא אבין את האנשים האלה - קשה להבין את זה....מה שלא יהיה...לא מצדיק...

 

[יורקי 28]

ועוד משהו...

עוד לפני הלידה הם מסרו את החתולה מחשש שתזיק לתינוקת???? מאיפה הם הגיעו למסקנה שהיא תזיק לתינוקת??? למה אין בתים שמגדלים תינוקות עם חתולים גם יחד??? למסור חתולה בגלל חשש לא מוצדק??? שטויות!!! ממש מחשבה לא בריאה ולא מתחשבת - ואילו לא נראים לי אנשים שאוהבים את החיות שלהם בנשמה - כי מי שמגדל ואוהב את בעלי החיים שלו כמו את הילדים שלו אז לא ימסור אותם כמו שלא ימסור ילד כאשר יוולד ילד חדש למשפחה אלה יגדלו את כל הילדים - גם אם תיוולד שלישיה. ומה אם אלה שבאמת נולדים להם תאומים ושלישיה - אז בגלל שקצת קשה יותר אז מוסרים את אחד הילדים??? הרי זאת בדיוק ההשוואה שצריכה להיות לאוהבי הכלבים באמת, לאלה שיודעים באמת מה זאת אהבה לבעלי החיים...

 

[kasa]

יש משפט חכם שאומר ../images/Emo26.gif

"אל תשפוט אדם - עד שתגיע למקומו" - אז אני לא שופטת. לא עמדתי במקומם (ונדמה לי שגם את לא...) לפעמים, באופן תיאורטי דברים נראים אחרת ממה שהם בפועל. רוב האנשים שאני מכירה כשלקחו כלב/חתול - לא האמינו שהם ימסרו אותו יום אחד... אני מאמינה שמישהו שמגדל כלב 6 או 8 שנים לא עושה זאת אלא מאהבת הכלב. וכשהוא נאלץ למסור אותו - זה לפעמים כאב-לב לא פשוט. אז בין אם אני מקבלת את זה ובין אם לאו - ההתנגחות באותו אדם (שגם כך בוודאי חווה פה ושם מעט רגשי אשמה וייסורי מצפון) אינה מועילה בדיוק. לפעמים - משתנים סדרי העדיפויות בחיים, ומה לעשות שתינוק בן יומו דורש טיפול אינטנסיבי של כמעט 24 שעות ביממה, והכלבה כבר לא זוכה למלוא תשומת הלב ?!? להמשיך להחזיק אותה בתנאים כאלה עלובים ?!? כשמגיע תינוק - הוא משנה המון פעמים סדרי עדיפויות. ואני חושבת שכאשר האלטרנטיבה היא להמשיך להחזיק בכלבה בתנאים לא תנאים (שזה אומר - פחות זמן להיות איתה, פחות זמן להוריד אותה, חוסר סבלנות אליה כי לפעמים אחרי לידה והדרישות האינטנסיביות של התינוק לא לכל אחת יש זמן וסבלנות גם לטפל בכלב....וכו´) אז אני חושבת שמציאת בית אחר טוב יותר, מעניק יותר, משקיע יותר - הוא בבחינת פתרון ראוי. ואין צורך לצלוב אותם על כך. ואגב, עם הולדת התינוק ושינוי סדרי העדיפויות - לא רק הכלב/חתול נזנחים...פעמים רבות - גם הבעל נזנח, ואפילו ילדים אחרים....רק שאותם קצת יותר קשה לתת למשפחה אחרת (אף אחד לא ירצה....

) בקיצור - בואי לא נשפוט עד שנהיה במקומם.

 

[יורקי 28]

יש משפט עוד יותר חכם...

כל מי שיש לו תינוקות - לא מגדל כלבים???? הרי כל תינוק בכל משפחה דורש תשומת לב ואני לא מאמינה שכל מי שמגדל כלב ונולד לו תינוק - לא משקיע בתינוק - תמיד מוצאים את השילוב בין השניים - וכמו שאמרת לפעמים גם הבעל ושאר הילדים נזנחים - אז למה לא זורקים אותם??? כי כלב יותר נוח להעביר מיד ליד??? למה לא עושים את ההעדפות האלה בין ילדים וכשזה מגיע לנושא בעלי חיים אז פתאום יש העדפות ופתאום מוסרים את הכלב??? אם היו מוסרים באותה מידה ילדים אז גם תגובתך היתה זהה?? או שלגבי ילדים זה כבר סיפור אחר??? אז בואי ואומר לך משהו - מי שלא אוהב כלבים - לא אוהב ילדים - ומי שאוהב כלבים - אוהב אותם כמו הילדים שלו. זהו - לא אוסיף עוד.

 

[טליה ג]

חברה שלי נאלצה למסור כלב בלי קשר...

ללידת בתה. עם התינוקת ממש לא היו בעיות, והכלב ידע שלחדר של התינוקת בשום אופן לא נכנסים. הבעייה הייתה שהכלב היה מאוד שובב והיפראקטיבי, גרם לנזקים בבית, ברח 3 פעמים מהבית וגרם נזקים בחצרות זרות, ודרש המון תשומת לב. על אף שחברתי ובעלה היו קשורים מאוד לכלב, הם התקשו להתמודד איתו, ומסרו אותו למשפחה אוהבת עם חצר גדולה. בסה"כ הפתרון היה טוב לשני הצדדים- לבעלים ולכלב. הילדה כבר הייתה בת שנתיים וסבלה מהפרידה מחברה האהוב על ארבע. נכון, אפשר תמיד לשאול את השאלה, האם הם היו מוסרים את הילדה שלהם רק מפני שקשה להם להתמודד עם הדרישות שלה או הבכי. ברור שאיש לא היה חושב למסור את הילד שלו(אם כי יש מקרים שאמהות אינן מסוגלות לטפל בילדים ומוסרות אום מרצונן למשפחה אומנת), אבל עם כל הכבוד, כלב הוא עדיין לא ילד! עובדה גם שכלב שנמסר למשפחה חדשה מתרגל אליה מהר יותר מאשר ילד. אני עדיין חושבת שזוהי חוסר אחריות למסור כלב לאחר זמן רב רק מפני שהוא גורם לחוסר נוחות, אבל לפעמים אין ברירה. ואם המעבר למשפחה חדשה הוא טוב לכלב, אז למה לא?