למי קשור הזאטוט שלכם יותר-

מרב.

New member
למי קשור הזאטוט שלכם יותר-

לאמא או אבא? והאם יש קשר לזמן הטיפול שמושקע בו? ועוד- איך מגיב ומתייחס הזאטוט הפרטי למי שאינו הדמות המטפלת הראשית? אצלינו יש העדפה ברורה לאמא, וזה הולך ומתחזק לאחרונה. אין ספק שאני הדמות המטפלת העיקרית, וזה עוד לפני שפרשתי לעיסוק מלא באימהות. אבי ציין את זה לפני שבוע, שאיתם מחפש ומעדיף- ושמחתי שהוא שם לב לזה לפני שאני עוזבת את העבודה. חבל לי שאין לאבי זמן להשקיע באיתם יותר (והאמת, לפעמים גם לא סבלנות. הוא טוען שאצלי הוא יותר נוח, אבל ההבדל היחידי הוא שלי יש הרבה יותר סבלנות
), לא רואה איך זה ישתנה. כשאני בבית- אין סיכוי כמעט שאבי ירדים את איתם, אם כי כשאני יוצאת הוא מצליח להרדים את איתם בלי בעיה (אני משאירה לו ילד עם בטן מלאה בחלב
). לגבי דמויות אחרות- אם אני בסביבה, הוא באיזשהו שלב יחפש אותי, ולו רק בקשר עין, לפעמים אם לא מספיק מעניין לו- יבוא אלי. ספרו איך אצלכם?
 
גם אצלינו זה אמא באופן ברור

זה התחיל בתקופת ההנקה המלאה שבה הייתי האחראית היחידה על האכלה והרדמה והמשיך בזה שהייתי בבית 11 חודשים ו"השתלטתי" על העניינים. כיום זה כבר מתחיל להיות "הביצה והתרנגולת" כי אם אני מרדימה יותר טוב אז זה נהיה טבעי יותר שאני ארדים ואם שיר כבר רגילה שאני איתה בפעילויות שונות היא מתנגדת לקבל מישהו אחר, בעיקר אם אני בסביבה. אומרים שהשלב האדיפלי מגיע מתישהו, לא?
 

sigaliot

New member
טל קשור אלי יותר

אבל זו לא חוכמה, אותי הוא רואה 24-7 ואת אבא לא. זה לא שהוא לא מסכים שאבא יטפל בו. גדי מקלח את טל על בסיס קבוע, לפעמים מאכיל ארוחת ערב (אם טל במוזה לאכול כי אם לא אז כמובן שאמא מתייצבת על שלל קונצוניה, שיריה וסיפוריה
) ומשכיב לישון (אצלנו אין להרדים, מניחים במיטה וזהו). אבל אין ספק שטל תמיד צריך לראות אותי בסביבה ואם אני נעלמת לו לזמן מה, כשאני חוזרת הוא רץ לעברי כאילו לא ראה אותי שנה. אין ספק שאיתי יש לו יותר זמן איכות, זמן טיפול ולכן הוא קשור אלי יותר. אבל כל הילדים קשורים לאמותיהם בשלב זה, לא? בזמן האחרון טל גילה את הביישנות והצוואר של אמא, כשזר אומר לו שלום הוא מיד מתחפר בצוואר שלי ומתחבא בבישנות (לא תמיד, הוא יכול לנהל רומן שלם עם זקן זר וחביב בסופר למשל...) במקרים כאלה הוא מעדיף אותי בבירור, כי אני המנחמת האולטימטיבית עבורו או שפשוט כי הבושם שלי טוב
 

מרב.

New member
איזה קטע- גם איתם גילה לאחרונה את

"הצוואר של אמא" והוא קובר ראשו בו כל אימת שהוא נבוך. מתוק להפליא
 

חן123

New member
לא הצלחתי לזהות העדפה

מעניין מה נמרוד ישיב על השאלה, אני אשאל אותו.
 

חמניה1

New member
בחודש האחרון

בר קשורה אלי הרבה יותר מאל ש. זה דווקא מוזר, בתקופה האחרונה, הוא המון איתה. בגלל ההריון הוא רוחץ אותה כל ערב, הוא קם אליה ראשון בבוקר ומחליף לה. למרות הכל, היא כל הזמן נדבקת אלי. אני חושבת שהוא אפילו קצת נעלב.
 

עידית ד

New member
נחשי... ../images/Emo3.gif

כמובן שאלי ולא רק בגלל ההנקה גם בגלל שלא עזבתי אותו אם אף אחד עד לפני שבועיים. בשלושת הימים האחרונים שחר נורא חולה (שלשולים, צינון קשה, אוזנים, עיניים) והלילות מאוד קשים, מישום מה ולפתעתנו הוא ממש רוצה את אבא שלו ואיך שעודד מגיע לאזור שלו הוא שולח ידיים ורוצה אותו - את זה אני לא יכולה להסביר.
 

עמית@

New member
לתמר יש העדפה ברורה..

לשנינו
זה תלוי מאוד מה היא רוצה, להרדם עם ציצי=אני להרדם בלי ציצי=יוסי לצחוק ולהשתולל=יוסי להתגפף ולהתחבק=אני באופן כללי ההעדפה היא אלי (בעיקר כשהיא קצת חולה/עייפה/עצבנית/כועסת) ביום יום יוסי איתה בדיוק כמוני (ובעבר היה אף יותר, והיא בהחלט "פנתה" אליו יותר) בעקרון- אם היית שמה את שנינו בשני קצוות של חדר (בררר איזה רעיון עיוועים) היא היתה באה פעם אלי ופעם אליו.. לא ממש עניתי לך
 

העין ה 3

New member
אין העדפה ברורה לאף אחד מאיתנו

אבל באופן ברור לחלוטין, כשאחד מאיתנו כועס, הוא צועק: עומר!!!! כאילו שעומר הוא היחידי שיכול להציל אותו...
 
אצלנו זה די פשוט לכאורה

אני היחידה שמטפלת ביונתן אז לא פלא שהוא קשור אלי יותר ומחפש אותי יותר. מה שמתפיע זה כמה הוא קשור לאבא שלו ואוהב אותו למרות שהוא בעצם לא מטפל בו בכלל! יונתן פוגש את אבא שלו ב-8 בערב כשהוא חוזר הביתה, ויש להם פחות משעתיים ליהנות זה מזה. בשעתיים האלה יונתן מחקה כל מה שרון עושה, עושה כל מה שרון מבקש ממנו לעשות (גם אם אני אמרתי קודם והוא עשה לי "לא" עם הראש - כשרון יבקש הוא יעשה), אוכל מה שאבא אוכל, קורא לאבא שיבוא להיות איתו כשהוא מתרחץ, לא הולך לישון בלי להגיד לילה טוב לאבא, וכשהוא כועס עלי הוא תמיד צועק "אבאבאבאבא" (דהיינו: בוא תציל אותי מהרעה הזאת). כשרון בחו"ל הוא מחפש תמונות שלו וממש רואים שהוא מתגעגע אליו.
 
../images/Emo6.gif

המצחיק הוא שאיכשהו זה עובד - אני אף פעם לא מבקשת מרון לעשות דברים עם יונתן, אבל כשיונתן ניגש אליו עם ספר רון בשמחה יושב ומקריא לו, וכשהוא בא אליו עם צעצוע רון יעזוב הכל וישחק איתו.
 
יש בזה משהו.

לא בגאונות (שזה הרי ברור
) אלא ברגישות. אנחנו כל פעם מופתעים מחדש איך הוא קולט נכונה מצבים בינאישיים ומתנהג בצורה הכי מתאימה שאפשר.
 

Anu

New member
סוכי - זה לא מפריע לך שרון לא

מטפל בו בכלל? ש' מטפל במעין ממש כמו מטפלת מסורה מהקיבוץ מהיום שבו הוא נולד, אבל חיבור רגשי ממש של אהבה מטורפת ללא כל גבול הגיע רק בגיל 5 חודשים בערך שש' התחיל גם להתחבר אליו ולשחק איתו ולהקדיש לו זמן מעבר לטיפול השוטף. עכשיו הם בסיפור אהבה ומעין בפירוש "מעדיף" את שנינו בצורה שווה, הרבה בזכות ההשקעה הרגשית והזמן שש' מקדיש לו. אני זוכרת שבהתחלה הייתי ממש נעלבת בשביל מעין אם ש' לא היה מבלה איתו בהתחלה מעבר למה ש"צריך".
 
למעלה