הנה הסיפור- מריבת סמלי החג
מריבת סמלי החג. בערב חג החנוכה בבית משפחה אחת כשכולם כבר נרדמו, התעוררו סמלי החג, שעד עכשיו ישנו בתוך ארגז מעץ במחסן והתחילו להתווכח מי מהם חשוב יותר ומי יפתח את החג, קם על רגליו הכד הקטן ועמד באומץ מול הגדולים ואמר: "זוכרים אתם את המכבים? זוכרים אתם אם היוונים? אני הוא זה שהציל את המצב, אני הוא זה שבזכותו דלקו הנרות 8 ימים בבית המקדש. ולכן לי מגיע הכבוד שיזכירו ראשון בחג החנוכה. פתאום קפץ מתוך הארגז הסביבון התגלגל לו בחדר עד שהתעייף וישב. לקח נשימה ארוכה ואמר: "אני כאן בשביל הילדים כי הרי בכל חג יש משחק יחיד ומיוחד. אני הסביבון, שכל ילד ולילדה משחקים בחג החנוכה ולכן לי מגיע להיות הראשון שיזכירו בחג ". אז פתאום הרצפה רעדה כי הסופגנייה התגלגלה, כשהגיעה אל החבורה נעצרה ואמרה: "נכון, אני שמנה ועגולה ובי המון ריבה ,אני כה טעימה אז אין על מה להתווכח אותי צריך להזכיר ראשונה. אצו רצו 8 נרות דקיקים וצבעונים מתוך הארגז דילגו ובשניות כמו במקהלה דיברו: "אנחנו 8 נרות דקיקים אבל מאוד צבעוניים, בלעדינו לא יהיה אור בחג ואיך תצליחו לגרש החושך? אנחנו 8 ימים דולקים ולא פוחדים מאש או מהחום ולכן אותנו צריכים להזכיר ראשונים בחג האורים ". ואז צחוק דקיק נשמע מתוך הארגז. כולם הפנו את מבטם וראו עיניים מציצות, אלא היו עיניה של הלביבה העדינה והדקיקה. על מה את צוחקת?" שאלו כולם הוויכוח בעיננו חשוב ביותר, כי הרי החג כבר בפתח. "אני צוחקת על הדברים ששמעתי בזמן שישנתי" אמרה הלביבה המשומנת, הדקיקה "הרי אני הכי חשובה, אותי מכינים מתפוחי- האדמה וטובלים בשמן חם. אני הכי חשובה בחג החנוכה. מריבת סמלי החג. בערב חג החנוכה בבית משפחה אחת כשכולם כבר נרדמו, התעוררו סמלי החג, שעד עכשיו ישנו בתוך ארגז מעץ במחסן והתחילו להתווכח מי מהם חשוב יותר ומי יפתח את החג, קם על רגליו הכד הקטן ועמד באומץ מול הגדולים ואמר: "זוכרים אתם את המכבים? זוכרים אתם אם היוונים? אני הוא זה שהציל את המצב, אני הוא זה שבזכותו דלקו הנרות 8 ימים בבית המקדש. ולכן לי מגיע הכבוד שיזכירו ראשון בחג החנוכה. פתאום קפץ מתוך הארגז הסביבון התגלגל לו בחדר עד שהתעייף וישב. לקח נשימה ארוכה ואמר: "אני כאן בשביל הילדים כי הרי בכל חג יש משחק יחיד ומיוחד. אני הסביבון, שכל ילד ולילדה משחקים בחג החנוכה ולכן לי מגיע להיות הראשון שיזכירו בחג ". אז פתאום הרצפה רעדה כי הסופגנייה התגלגלה, כשהגיעה אל החבורה נעצרה ואמרה: "נכון, אני שמנה ועגולה ובי המון ריבה ,אני כה טעימה אז אין על מה להתווכח אותי צריך להזכיר ראשונהונהונה בחג אצו רצו 8 נרות דקיקים וצבעונים מתוך הארגז דילגו ובשניות כמו במקהלה דיברו: "אנחנו 8 נרות דקיקים אבל מאוד צבעוניים, בלעדינו לא יהיה אור בחג ואיך תצליחו לגרש החושך? אנחנו 8 ימים דולקים ולא פוחדים מאש או מהחום ולכן אותנו צריכים להזכיר ראשונים בחג האורים ". צחוק דקיק נשמע מתוך הארגז. כולם הפנו את מבטם וראו עיניים מציצות, אלא היו עיניה של הלביבה העדינה והדקיקה. על מה את צוחקת?" שאלו כולם הוויכוח בעיננו חשוב ביותר, כי הרי החג כבר בפתח. "אני צוחקת על הדברים ששמעתי בזמן שישנתי" אמרה הלביבה המשומנת, הדקיקה "הרי אני הכי חשובה, אותי מכינים מתפוחי- האדמה וטובלים בשמן חם. אני הכי חשובה בחג החנוכה. מריבת סמלי החג. בערב חג החנוכה בבית משפחה אחת כשכולם כבר נרדמו, התעוררו סמלי החג, שעד עכשיו ישנו בתוך ארגז מעץ במחסן והתחילו להתווכח מי מהם חשוב יותר ומי יפתח את החג, קם על רגליו הכד הקטן ועמד באומץ מול הגדולים ואמר: "זוכרים אתם את המכבים? זוכרים אתם אם היוונים? אני הוא זה שהציל את המצב, אני הוא זה שבזכותו דלקו הנרות 8 ימים בבית המקדש. ולכן לי מגיע הכבוד שיזכירו ראשון בחג החנוכה. פתאום קפץ מתוך הארגז הסביבון התגלגל לו בחדר עד שהתעייף וישב. לקח נשימה ארוכה ואמר: "אני כאן בשביל הילדים כי הרי בכל חג יש משחק יחיד ומיוחד. אני הסביבון, שכל ילד ולילדה משחקים בחג החנוכה ולכן לי מגיע להיות הראשון שיזכירו בחג ". אז פתאום הרצפה רעדה כי הסופגנייה התגלגלה, כשהגיעה אל החבורה נעצרה ואמרה: "נכון, אני שמנה ועגולה ובי המון ריבה ,אני כה טעימה אז אין על מה להתווכח אותי צריך להזכיר ראשונהונהונה בחג אצו רצו 8 נרות דקיקים וצבעונים מתוך הארגז דילגו ובשניות כמו במקהלה דיברו: "אנחנו 8 נרות דקיקים אבל מאוד צבעוניים, בלעדינו לא יהיה אור בחג ואיך תצליחו לגרש החושך? אנחנו 8 ימים דולקים ולא פוחדים מאש או מהחום ולכן אותנו צריכים להזכיר ראשונים בחג האורים ". צחוק דקיק נשמע מתוך הארגז. כולם הפנו את מבטם וראו עיניים מציצות, אלא היו עיניה של הלביבה העדינה והדקיקה. על מה את צוחקת?" שאלו כולם הוויכוח בעיננו חשוב ביותר, כי הרי החג כבר בפתח. "אני צוחקת על הדברים ששמעתי בזמן שישנתי" אמרה הלביבה המשומנת, הדקיקה "הרי אני הכי חשובה, אותי מכינים מתפוחי- האדמה וטובלים בשמן חם. אני הכי חשובה בחג החנוכה. שקט, שקט בבקשה" נשמעה קולה של החנוכייה הזקנה, אין כאן תחרות בכלל, כי הרי כולנו מסמלים את החג. בלעדינו לא היה חג, ואיתנו השמחה כפולה. הרי סיפור החנוכה והנס היו שם ואנחנו היום כאן, לגרש את החושך ולהביא את האור, לאכול מטעמי חג ולשחק בסביבון.
