למה???

[עינת האחת]

למה???

אני כבר לא זוכרת מי כתבה פה על הפכפכות אבל הנה המכה הזו פגעה גם בי. כבר סיכמנו שמתגרשים, כבר הלכנו לעורכת דין משותפת, כבר התחלנו את הכל בצורה חברית ונינוחה, והיום בערב הוא התקשר ושאל אם הוא יכול לבוא, ואמרתי לו שלא כי ידיד שלי היה פה, ואיזה סצנה התחילה פה... אותו אחד שאף פעם לא קינא לי, שאמר לי ביום שיצא מהבית את כבר לא נשואה תעשי מה שבא לך...שעה וחצי בטלפון אמר שאני יכולה לשכוח מההסכם שעשינו, שזה יראה נפלא לטובתו בבתי משפט וכו', ואני כמו טיפשה תקפתי בחזרה בנק' שכואבת לו. ועכשיו אין עם מי לדבר, כמה שלא ניסיתי לפייס ולהרגיע ולמתן את העניינים, הוא לא מוכן להרגע. מה היה עדיף שאני אשקר לו? שאגיד שאני לבד? אבל גם ככה לא היה לי מה מהסתיר, למה האמת כלכך פגעה בו?הוא הרי בעצמו אמר שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה כי אני מבחינתו כבר לא נשואה, ולא שעשיתי משהו. למה המסר הכפול הזה? אווווווווווווווווווווווף!! אני יושבת פה מבולבלת ואובדת עיצות. איך לעזאזל אני אצליח להוציא אותו מהתסביך אגו הזה שלו?! איך אני אצליח להציל את החוזה נישואים שלנו ואת הדרך שבה בחרנו.... אוווףףף עוד שבת הרוסה! עינת.

 

[ערסlight]

הבאנאליה...

אנחנו כולנו [ולא רק הגברים] קל לנו לוותר על מה שנראה שלנו וכ-מובן מעליו. ברגע שאת "עם ידיד"...את כבר לא מובנת מעליה...זה לא בשליטתו. הוא הופעל...הפעיל אותך...החזרת לו...רגיל. מי שיודע לא להיות מופעל...אולי...לא צריך להתגרש. אתם לא בשלב של עניינים סגורים. הוא רצה לבוא...למה? ואת...כתבת "להציל את חוזה הנישואין שלנו..." סתם...נקודות למחשבה...

 

[מיכאלה42]

אל תהרסי לעצמך

את השבת

(קל להגיד...יודעת) אבל הדרך לגירושין בדרך כלל לא לינארית. היא רצופה ועמוסה ומוצפת בחומרים ענייניים, רגשיים, טכניים, עקרוניים, ועוד ועוד, ולכן כנראה גם מפותלת, מטורטרת, ולא חלקה. תנסי אולי לא להזדעזע מכל "חבטה" בדרך. מאחלת לך שזו תהיה תקלה חולפת! ותהיי סבלנית, קחי אויר.. טוב, אני מרגישה שאלו קצת עצות אחיתופל, אבל... הלוואי ואצלך יהיה שונה ואכן זו תהיה תקלה בודדת. קחי אוויר, ותחליטי שלא משנה מה - יהיה לזה סוף, ואפילו טוב!

 

[עינת האחת]

כנראה שקיוויתי שכל

התהליך הזה יהיה פשוט ומהיר כמו שהוא רצה. כרגע אני במירוץ להרגיע אותו ולהחזיר אותו למסלול הקודם. מקווה שלא מאוחר מידי. עינת.

 

[מוכנה לחיים]

גם אני הייתי בסרט הזה

עינת יקרה,גם אני עברתי את זה. האקס שלי עזב את הבית באוגוסט לפני שנה. הפעם, לשם שינוי לא רדפתי אחריו שיחזור, לא התחננתי. אלא רק הסתכלתי מה אני יכולה לעשות כדי שהתהליך ההמשכי יהיה פשוט וקל לי, לו ולילדים. הוא ארז את חפציו ועבר דירה. אני ארזתי את חפצי וחפציילדי ועברנו דירה, למקום טוב יותר עבורנו. וגם הוא הצהיר, את יכולה לעשות מה שבא לך....ועשיתי...ללא חשש , במקרה הגרוע ביותר, חשבתי אפסיד את מזונותי. ואכן חברתי לאדם שהיה קרוב והפך לאהוב, שלאחר 3 חודשים אף עבר לגור איתנו, ואז התחילו הסרטים....הוא הציק לנו, הפנה את ילדיי לא הפסקה לאהוב החדש. הגיע לביתי החדש והפחיד אותי עד מוות, איים כי יתאבד (ליד ילדיו) והיו ימים כי הוא היה נופת צופים. בסופו של דבר, לאחר 8 חודשים, ניסחתי הסכם הוגן (בעצמי) ניגשנו לרבנות והתגרשנו. היום, לאחר שיחות אינסופיות איתו, אני ללא האהוב החדש (ש"לא רוצה לחיות במערכת כזו מסובכת" והוא בעצמו מסובך...) אך קיבלתי גם את מזונותי במשך חודשיים עד שהתגרשנו, וגם את כל זכויתיי וחובותי במסגרת הסכם הגירושין. אנחנו נמצאים בקשר חברי טוב מאוד. ולו למען ילדינו. אני מתייעצת איתו בכל הנוגע חייהם ואפילו מתחלקים ביננו בביסיטר כאשר אני או הוא יוצאים. יצרנו אידיליה של גירושים ואפילו התגובות בחברה סביבנו מופתעות מרמת החברות ההוגנת ביננו. אולי זו אשליה שתתנפץ לנו בפרצוף, אך עד כה נראה ששנינו פועלים ממקומות מאוד נקיים. אז אם את בוטחת באיש הזה שעדין בעלך, ויודעת מה דרכי הפעולה שלו, תשתדלי שלא לדרוך על יבלות פתוחות, לא להכאיב ותמיד לנסות ל"היות בנעליו". בכל מקרה, בהצלחה.

 

[סוף עונה]

עינת, מצטערת להגיד לך,

אבל שום דבר לא פשוט כשעומדים בפני גירושין, בהתחלה (במקרה הטוב) עוד יושבים יחד ומסכמים ענינים בצורה יפה בוגרת וחברית ואפילו חיוך עולה פה ושם, אבל ככל שמתקדמים ההליכים ומתחילים ללבוש משמעות, 2 הצדדים הופכים להיות כמו 2 לוחמים. לפעמים זה בא מהצד הריגשי לפעמים מהצד הריוחי לפעמים זה סתם בשביל להציק. אבל אל תקחי את מה שאמר לך בהתחלה כמובן מאליו, כי כל זמן שלא ידע ולא ראה את הידידים שלך, זה בגדר וירטואלי, ואולי דמיוני מבחינתו. אבל כשכבר ראה......... כל התמונה משתנה אצלו. אל תתרגשי, פשוט תנמיכי פרופיל בענין הידידים,הוא לא צריך לדעת עם מי את יושבת ועם מי את יוצאת ואם רוצה לבוא, פשוט להגיד לו בצורה יפה ומכובדת שזה לא מתאים. גם אם לא יקבל את זה, לפחות את עושה את זה מהצד שלך "נקי". מאחלת לך הרבהההההה סבלנות בתהליך הזה אליו נכנסת, זה לא פשוט וקל, והולכת להיות דרך ארוכה ורצופה מכשולים. אבל תמיד תזכרי, הדרך הזאת תביא אותך לכביש רחב ובהיר יותר.

 

[סמדר34]

סבלנות....

בתהליך הגירושין שלי, שנמשך רק כחודש, הרגשתי ששיחקתי משחק, משחק החיים שלי. לא היתה לי ברירה, רציתי שהתהליך הסתיים מהר ומאחר וידעתי שעומד מולי אדם שאינו יציב את כל התהליך עברתי בהליכה על ביצים אחרת עד היום, שנתיים אחרי, לא הייתי גרושה. יש הבדל מאוד גדול בין הנאמר בעל-פה לבין הנעשה בפועל אל תקחי שום מילה שלו כהבטחה את הכל תקחי בערבון מוגבל את מכירה אותו יותר מכולנו ולכן מציעה לך לא לגעת בנקודות הרגישות שלו בתקופה זו למסור לו כמה שפחות מידע לגבי ההתנהלות האישית שלך ובדרך הזו אני מאמינה שתצליחי לעבור את התקופה הזו. אל תשבי ותלקי את עצמך על מה שהיה תלמדי מזה להמשך כי עליות ומורדות עוד יהיו לך קחי

ענק לחיזוק מאמינה שהבוקר הדברים נראים קצת אחרת...

 

[חתלתולה צהובה]

תני לזמן לעשות את שלו

רק זמן מרפא את האגו גם אם קשה לו להשלים עם זה. אספי את עצמך, אל תרדי על עצמך, ותני לשניכם זמן. מהנסיון שלי-זה יגיע.

 

[ברוריהה]

חמודה, אל תתני לזה להרוס לך את השבת

תהני מכל רגע עם המתוקים שלך. להוציא אותו ממי שהוא לא תצליחי. לא הצלחת כשהייתם נשואים, למה שזה יקרה עכשיו ? תצטרכי ללמוד לחיות עם זה. איתו בצל, ברקע. אבל את והילדים והחיים שלך מקדימה. זה לא קל. לפעמים יש לי תחושה שלחיות כזוג גרוש לא פחות מסובך מלשמור על נישאים תקינים.... בהצלחה !!! והכי חשוב

תהני מהשבת שלך. אל תתני לכלום לקלקל לך.

 

[האם של איתי]

אין גירושין מאושרים

אני יודעת, יש המון יוצאים מן הכלל אבל מתוך התרשמותי האישית 5 ש"ח כמו שאין אהבות שמחות ( לא אני אמרתי) גם גירושין מאושרים אינם בנמצא בבחינת החלום ושברו אני יכולה להעביר אליך את מסקנתי משנתיים של התהליך הכי מופרך שקיימתי בחיי שהתחיל ב"את החברה הכי טובה שהיתה ותהיה לי בחיים" למשהו שאני עוד צריכה לעכל אותו למרות השנים שחלפו ברגע שנכנסים לתהליך הזה רובנו עוטים על עצמנו מדים של חיילים ומתנהגים כמו במלחמה חלקנו מנוהל על ידי מפקדים ששכרנו לצורך העניין קרי עורכי דין חלקנו מנוהל על ידי מפקד משותף וחלקנו: היותר חכם אולי לא בדקתי על ידי מפקח קרי מגשר תהליך הגירושין הוא מלחמת הישרדות פרטית בין שניים שהיו שלם הוא הכי בלתי צפוי שיש אם תעבירי את המלחמה לשולחן הפוקר יש לך אולי סיכוי טוב יותר הקלפים קרוב לחזה משחק איטי ( מדובר בקופה ענקית - עיצוב חייך אחרי המשחק) מאד מחושב, קר, ממוקד רק לא שח !!!! בהצלחה

 

[בת 45 המקורית]

כמה נכון מה שכתבת.

רק שכחת להוסיף שלפעמים את המלחמה הזו מנהלים מפקדים (בני משפחתנו, שרוצים לעזור לנו. שמבטיחים תמיכה כלכלית, רגשית ונפשית,תמורת אפשרות להתגייס למלחמה...-משהו כזה בערך רק ללא מילים) ואז גם אם בא לך לעשות "שלום" "הפסקת אש" להגיע ל"קמפ דיוויד" ולנסות להגיע ל"הפרדת כוחות" ו"מזכרי הבנה"- אתה כבר לא יכול כי אתה מונע על ידי חיילים רדופי נקמה הרוצים להגן עליך ולהציל אותך מה"אוייב הרשע".

 

[אביב36 המקורית]

כמה נכון כתבת../images/Emo127.gif

 

[עינת האחת]

אז אתמול בלילה הוא הגיע לכאן

וישבנו לנסות לדבר, ניסיתי לשכנע אותו שלפנות למלחמה זו טעות נוראית לו לי ולילדים. ושאני בחיים לא אפגע ו כיון שכך אני אפגע בילדים ולהם אני לא אעשה דבר כזה. וזה היה כמו לדבר לקיר, זו נהיתה שיחה טעונה רגשית וקשה. וכשהוא עמד ללכת קרה מה שלא קרה כבר חצי שנה, התגלגלו לי דמעות על הלחיים, לא כאלו של צער ועצב אלא כעס ובעיקר על עצמי, ךמה נתתי לו לסחוף אותי בפנטזיה על הגירושיםפ החבריים והנוחים ולא הייתי בהיכון, לא נשארתי מוכנה לתקיפה ולפגיעה שלו, ואז כמובן שנהיה לו קשה ללכת , למה שהוא ילך כשאני כועסת עליו, הרי לא מגיע לו שיכעסו עליו. הוא עד עכשיו לא יודע על מה כעסתי ולקח עוד 20 דקות עד שהוא הלך, וגם זה כי אמרתי לו שאני צריכה ללכת לישון (היה אחרי 4 לפנות בוקר ויש לי שני ילדים שקמים מוקדם), ואז כמובן הוא נפגע כי הוא הרגיש שאני סילקתי אותו,מה הוא ציפה? שאני אגיד לו להשאר לישון פה? ושוב טלפון אחרי שהוא הלך, ושוב שיחה עד שדי. הייתי הרוסה מעייפות וסיימתי את השיחה. הבוקר כשהוא התקשר הייתי רגועה והתנהגתי כאילו כלום לא קרה, ושידרתי לו שאנחנו ממשיכים בכיוון החברי. מקווה שהרוחות נרגעו פה קצת. תודה על העיצות והתמיכה (אני בטח אזדקק לעוד בהמשך הדרך). שבת שלום ויום מקסים ונפלא לכולכם, עינת.

 

[ע נ ת י 35]

../images/Emo50.gif../images/Emo140.gif