למה?

[מבולבלת****]

למה?

אני שונאת את כולם כולם כולם ------- - - - - - - - - - - - - - - - - למה אף אחד לא רוצה אותי? למה איש לא מוכן לאהוב אותי? מה יש בי שדוחה? אני לא נראית שונה ילדה רגילה אבל בפנים יש משהו כמו מגנט שלילי מי שמתקרב רואה את האיכס ומיד נדחה מה זה? מה אפשר לעשות?

 

[לא חיה בכלל]

מה לעשות?

אני משערת שלאהוב את עצמך, כמה נדוש שזה נשמע.. אנשים אוהבים אדם ששלם עם עצמו ומוכן לפתוח את עצמו אליהם. ילדה רגילה את לא, בטוח, אבל אם תוכלי להגיע למצב שבו תאהבי אפילו חלק מעצמך, אפילו משהו אחד שישפר לך את ההרגשה, אנשים יתקרבו אלייך וגם את תתקרבי אליהם. עצות אין לי לתת לך כי אני סוציומטית נוראית, ואני לא מתחברת לאנשים דרך החומה שבניתי לי מאותה הרגשה של אי מוכנות לפתוח את עצמי, אז אל תלכי לשם, תתחילי מלהתחבר לעצמך. שולחת לך כוחות לעשות את זה מפה (ג`יזס איך השפה של הפורום מדבקת) אבל באמת, מבפנים, לא לשם הכתיבה.

 

[סהר-תמיכה]

הרגשה קשה

אבל אולי תספרי עוד קצת, ואולי תוך כדי הסיפור תביני אפילו שמדובר במקרה בודד או מקרים ספורים מתוך הרבה אחרים... זה יכול לקרות. משום מה לדברים שליליים יש עוצמה להעלים את החיובי כאילו לא היה.

 

[מאיה.]

את יודעת,

שהרי שלילי ושלילי נותנים חיובי, נכון? ואנחנו פה, עם כמה שזה נשמע נורא- חבורה של שליליים... לא במובן השלילי של המילה (תודו שהסתבכתם) אלא במובן של לעשות מהעניין פלוס. ספרי לנו קצת יותר ואז נוכל להגיד לך מה אפשר לעשות. ואגב, כמו שהסוציומטית מעלי אמרה בעצמה- תתחילי מלאהוב את עצמך. מנסיון, הסביבה מחזירה בדיוק מה שאת נותנת לה. כמו בומרנג. פתטי, מטומטם- אבל נכון. תקריני אהבה ותקבלי אהבה. תקריני שנאה ותקבלי שנאה. הכל עניין של גישה. מעין משחק אינפנטילי כזה. בינתיים אנחנו, אני- פה. מוכנים לשמוע. תמיד כיף לעזור כשרע, אחלה תרפיה שבעולם.