למה נדמה לי כאילו הפורום מת?

שיר 6 6

New member
ממריאה

מתוך התהום העמוקה ביותר אני נושאת ראשי למעלה לוקחת תנופה וממריאה אל המחוזות הכי גבוהים ולאט לאט כל הסדקים שיש בי מתאחים והכאב משנה את צורתו ואת מקומו תופסת אהבה ניצחית ואינסופית. אני ממשיכה להמריא עטורה בכנפיים גדולות ויציבות מספיק כדי לשמור עליי מפני מעידה נוספת לתהום החשוכה הזו ממנה שבתי. תוך כדי המראה, אני מסירה את הקליפה העבה שעטפה אותי עד עכשיו מסירה שכבה אחר שכבה של כאב, עצבות וזכרונות רעים עד שאני נותרת עירומה, כמעט לחלוטין. אני ממשיכה להמריא כעת זה הרבה יותר קל אני צומחת, ממריאה אל המחוזות הכי גבוהים ושם, אני מוצאת לי פיסה של קשת בענן להתיישב עליה, לנוח מעט מכל התלאות שבדרך וממשיכה להמריא לשמיים האינסופיים שנצבעים להם בשלל שקיעות וזריחות ובדרך, אני רוקמת חלומות יפים רוקמת אותם בעדינות, כמו הרבה עננים קטנים שנרקמים להם בשמיים אני ממשיכה להמריא עד שאני מוצאת, בין כל ההמולה, את המקום אליו אני שייכת. את המקום שלי. אליו אני שייכת, ואף אחד לא ייקח אותו ממני. --- רציתי לומר שאצלי הכל בסדר, ואני בתקופה של צמיחה. כתבתי את השיר שלשום והוא ממש משקף את התקופה הזו שאני עוברת. אני רוצה לפתוח דף חדש ולנעול את כל הזכרונות הרעים בקופסא, ואת המפתח- לזרוק לים. עכשיו זוהי שנה חדשה, ואין כמו שנה חדשה לפתוח דף חדש בחיים. תחשבו על זה, למה שלא נפתח כולנו דף חדש? מאחלת לכולכם שנה טובה ומתוקה!
שיר.
 

שיר 6 6

New member
למה נדמה לי כאילו הפורום מת?

מצד אחד אם אף אחד לא כותב פה, אולי זה אומר שטוב יותר כי אין דברים רעים לכתוב עליהם. אבל מצד שני, כל כך ריק פה. לי לא חסר בכלל על מה לכתוב ויש הרבה מה לפרוק, אבל שום דבר לא יוצא לי כבר כמה ימים. אני מתחילה להאמין שזה קשור לשינויים במזג האוויר. אשמח לשמוע מכם... (ומקווה שרק דברים טובים!)
 

I Deserve Me

New member
באמת נראה כך...

אני חדשה, וקצת לא נעים לי להגיב עדיין.. קוראת פה כבר זמן מה.. קצת חסר לקרוא אתכם, אבל באמת, אם זה אומר שאין דברים רעים לכתבו עליהם - מבורך!
 

שיר 6 6

New member
ברוכה הבאה לפורום! ../images/Emo140.gif

אין סיבה שתרגישי לא בנוח להגיב עדיין... תרגישי פה כמו בבית!
 

broken child

New member
[...]

הכאב כׁה חזק, שכבר לא נותרו לי מילים. "לאן נעלמת ילדה... עמוק בתוך העצב כואבכואבכואבכואבכואב
וזה רק הולך ומתחזק
 

שיר 6 6

New member
אני לא יודעת מה לומר לך...

שרק יהיה לך טוב! ואפילו אם קשה, את צריכה לצאת מהמעגל הזה של העצב ושל הכאב, ולחפש את השמחה. תחפשי את הדבר שייתן לך שמחה. הוא קיים. רק את יכולה להחליט אם לצאת מהעצבות ולתת לה ללכת ולדעוך במקום להתגבר, ולחפש את הדבר הטוב הזה... ואני בכלל לא אומרת שזה קל, ואני בטח אפילו לא יודעת על איזו עצבות את מדברת כי רואים דרך המסך שהיא כל כך חזקה... אני שולחת לך מסר אישי... מקווה שהוא יגיע... *חיבוק*
 

broken child

New member
אני אוהבת אותך.

אין בי מילים. הכאב מעוור אותי, עושה אותי אילמת, אני כמו זומבי. את יקרה, את יקרה כל כך... את יקרה לי כל כך. - - - לאן נעלמת ילדה? עמוק בתוך העצב... [
] לא עומדת בזה לא רוצה לא רוצה לא רוצה (
אין קץ לדמעות. אין קץ לכאב. אני לא יכולה יותר... ) תודה שאת. פשוט תודה שאת...
 

שיר 6 6

New member
גם אני ../images/Emo201.gif

גם את יקרה לי, ואת חייבת לדעת שאת לא לבד, את אף פעם לא לבד. אני תמיד איתך ואת יקרה לי, ואני בטוחה שלעוד אנשים רבים. קראתי מקודם חלק גדול מהשירים שלך, הם כל כך יפים. את משוררת! אל תתייאשי אף פעם.
 

broken child

New member
כבר מיואשת שיר שלי. מעבר למיואשת.

לא יכולהההההההה עוד
כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב מדי. יותר מדי יותר מדי יותר מדי
די די די. Die כבר!!!!!!!!
 

שיר 6 6

New member
../images/Emo20.gif../images/Emo42.gif../images/Emo41.gif../images/Emo29.gif../images/Emo23.gif

לפעמים אנחנו מרכיבים משקפיים שחורות גדולות על העיניים, שגורמות לנו לראות הכל שחור, וגם הדברים שפעם נראו יפים נראים שחורים. אצלך הן נשארו כבר הרבה זמן, יותר מדי זמן המשקפיים האלה. אבל אם לרגע תסירי אותן מעינייך, תוכלי לראות המון דברים יפים ולהתלהב מהם שוב כמו ילדה קטנה, מהדברים הקטנים האלה. יש שמש חמימה, ומלא חיוכים, וצחוק של ילדים, וחיבוקים ונשיקות, וכל מה שרק תרצי... אני יודעת שאני כלום לומר לך את כל זה, ואת בטח שואלת את עצמך "מה היא מבינה בכלל", אבל בנאדם יכול לצאת גם מהבור הכי עמוק, להתחיל חיים חדשים וטובים ולנסות לשכוח מהעבר, עם כמה שקשה. באמת שיש לך בשביל מה לחיות! אל תוותרי על החיים! תצאי מהם מנצחת, תראי לכולם שהילדה הזאת שהייתה בבור הכי עמוק, יצאה ממנו בכוחות עצמה. יש בך כוח! תעשי את זה לפחות בשבילי... בבקשה... את לא יודעת כמה את יקרה לי! לנינט טייב יצא שיר חדש לרדיו, שיר מאוד יפה... כששמעתי אותו לראשונה, נזכרתי בך. הנה המילים: היא יודעת ביצוע: נינט טייב אנשים תמיד אומרים לה אנשים רק מתערבים לה מה ללבוש, מה לאכול מה נכון, מה לא נכון. מנחשים מה הם חושבים לה מנחשים מה הם רוצים לה מה אסור ומה מותר אם אפשר או אי אפשר. תעשי ותלכי, תלמדי תראי איך ברגע ברגע כובשים ת'עולם תצרחי תשתקי רק תבואי בואי חזרי אלי.... כן, היא יודעת שהוא תמיד מקשיב לה שהוא זה שמראה לה מראה לה ת'אמת מה לקחת מה לתת. ואם אתה שומע אולי אתה יודע איך ממשיכים מכאן תעשי ותלכי... היא נשארה עצמה רוצה להיות עצמה רוצה להיות עצמה תעשי ותלכי...
 

broken child

New member
../images/Emo7.gif אני לא מאמינה, אני לא מאמינה..

שהקדשת לי דווקא את השיר הזה. נינה שלי. אני כל כך אוהבת אותה. אני לא יכולה להסביר לך אפילו, עוברת בי צמרמורת עכשיו שיר שלי.. והלב דופק חזק כל כך. אני עדיין בהלם שדווקא שיר שלה בחרת לכתוב לי כאן. מדהימה שלי.. שיר שלי, יקרה לי כל כך. את לא כלום. את חשובה לי מאׁד ואני לא חושבת שאת יודעת בכלל עד כמה. ואני יודעת שכל מילה שכתבת לי- גם כאן, גם במסרים וגם בבלוג שלי- היא מעומק ליבך. ואני מעריכה את זה כל כך, זה מרגש אותי ועושה לי המון. באמת. אבל יקרה שלי, אני במצב כל כך איום כרגע.. שגם אם אני קוראת את מה שכתבת לי כאן, ובראש, בשכל-אני יכולה להבין על מה את מדברת, זה כל כך לא.. איך להסביר לך..? זה לא יקרה, שירוש יקרה שלי. לא עבורי. אני לא יכולה לראות את העולם אחרת. אני "חיה" בעולם אחר שיר שלי, כבר הרבה הרבה שנים שאני כבוייה. יותר מדי שבורה, וכואבת. במיוחד בשבועיים האחרונים, אני מרוסקת מאי פעם. אני חיה את הסיוט הכי גדול שלי. ואנשים אחרים, אולי מתעוררים מסיוט. אבל אני, אני מתעוררת אל תוך סיוט. בגלל זה אני כל כך מפחדת לישון, בין היתר. כי אני לא רוצה להתעורר. אני שונאת להתעורר אל תוך המציאות הזאת. אני כואבת מדי, כואבת מדי. ובאמת שכמה שאני לא אנסה.. אני לא אצליח להסביר. וזה בסדר, יקרה שלי, שאת לא מבינה. כי אני לא מאחלת לאף אחד להבין זוועות כאלו. זה סבל נפשי שאי אפשר להמליל, זה להרגיש שאני נרצחת בכל רגע שעובר, בשיא האכזריות. זה להתפלל, להתחנן, לבכות שעות על גבי שעות, לבכות ולבכות ולבכות, ובלי כוחות כבר, ללחוש "בבקשה די, אני לא עומדת בזה עוד. זה יותר מדי, אני לא רוצה, לא יכולה יותר, לא יכולה יותר, בבקשה שיפסיק..." זה למות בחיים. וזה גרוע מלמות לגמרי, מבחינתי. כי זה ייסורי תופת. בכל רגע של קיום. קיום שאינני רוצה בו. אני מצטערת על המילים הקשות, לא רוצה להכאיב לך. את יקרה לי שיר שלי, את באמת יקרה לי נורא. ואני אוהבת אותך... אוהבת אותך הרבה. - - - תצרחי תשתקי רק תבואי בואי חזרי אלי...
אני מכירה את השיר עוד לפני שהוא יצא לרדיו. ואם קראת בבלוג שלי, את הפוסטים האחרונים... את בטח מבינה למה דווקא את השורה הזו הדגשתי. אולי לא ממש מבינה, אבל אני מניחה שיש לך מושג.
היא לא תחזור אליי. היא לא.
ואני לא רוצה ולא יכולה לחיות, לנשום, להיות. בלעדיה. פשוט לא. כמה אפשר, כמה עוד. לא יכולה לעבור עוד נטישה. לא שוב. לא היא. לא. לא.
 

שיר 6 6

New member
פרח שלי...

שוב, אני רוצה שתדעי שאני פה. את לא לבד בכאב הזה. את לא לבד אף פעם. אני מבינה למה התכוונת כשהדגשת את השורה הזו... וזה כל כך כואב, את זה אני כן מבינה לצערי, לאבד אדם. אבל בעצם, המונח 'לאבד אדם' לא באמת קיים, כי בסופו של דבר אנחנו ניפגש עם מי שהולך מאיתנו... והמוות הוא חלק מהחיים, אבל הוא לא הסוף. המלאכית שלך לא נטשה איתך, היא איתך. שומרת עלייך, מלווה אותך בכל זיכרון מר או מתוק, מלווה אותך ברגעים הקשים ומחבקת תמיד, חיבוק נעים של מלאכים. אני בטוחה שהמלאכית שלך רוצה שיהיה לך רק טוב טוב, שלא תסבלי. אף אחד לא ינטוש אותך. ובטח שלא אני. אף פעם. -
-
 

broken child

New member
גאד, זה נהיה קשה מהודעה להודעה

שיר שלי, אהובה... הנטישה הנוכחית היא של החיזוקית שלי, את קולטת...?! המלאכית שלי (אני אספר לך יום אחד, אני מקווה, את כל הסיפור) היא בחיים, תודה לאל. אם היה קורה לה משהו אני הייתי מתה בו במקום. היא חיה ונושמת
תודה לאל. רק, שהיא לא בחיים שלי. עברו שנתיים, שנתיים, שיר. מאז הפרידה שקרעה לי חצי לב. ממנה- מהמלאכית שלי שאני אוהבת עד כאב. וגם אחרי שנתיים אי אפשר לומר שהפצע הגליד. אני עדיין מתעוררת בבכי כשהיא מופיעה לי בחלומות. אני חושבת עליה, מרגישה אותה, את חסרונה, את מה שהיא עבורי ותמיד תהיה- כל הזמן. אני מתגעגעת ברמות שלא יתוארו - כל שנייה, כל שבריר שנייה. אני אוהבת אותה יותר מהכל, היא הכי יקרה לי ביקום, ומעבר. היא המלאכית שלי, לנצח תהיה. ואין לה ולא יהיה לה תחליף. ומאז אותו היום, נותרתי עם חצי לב. החצי השני אצלה. ולא תיארתי לעצמי שאוכל לבטוח שוב, לסמוך שוב. להיקשר שוב. כי כשאני נקשרת ואוהבת- זה בעוצמות. כמו כל דבר אצלי. במשך השנה הזאת, עשיתי את מה שחשבתי שהוא בלתי אפשרי בשבילי. נקשרתי שוב, פתחתי את ליבי ונתתי למישהי יקרה לי מאד. מאד. מישהי שטיפלה בי כבר בעבר, ובשנה הזאת הטיפול היה באופן פרטי, ולא במסגרת אשפוז כי אשפוזים זה לא בשבילי. על גופתי המתה- בי נשבעתי: לעולם לא אתאשפז שוב. לעולם. הכרנו לפני 4 שנים, כשעוד הייתי מאושפזת. ונוצר קשר, קשר אמיץ וחזק. קשר מיוחד וקרוב ולחיבור בינינו אף אחת מאיתנו לא יכלה להתכחש. כך שעבר הזמן, היא עזבה כבר את המחלקה שהיא עבדה בה ושם הכרנו. והתחלתי אצלה בקליניקה. אני עייפה מלספר את הסיפור במלואו, אני לא יכולה לישון, אני בוכה בלי הפסקה ואני בחוסר שקט נוראי. אבל כתבתי לך רק כדי שתביני, יקרה שלי. שתנסי להבין... אמא שלי התחילה את הקללה הזו. וחרדת הנטישה הולכת איתי מאז ומתמיד, וזה לא ישתנה. מה שנורא כאן, זה שזוהי המציאות כרגע (אני שונאאאאאאאאאת את המילה הזאת!!! פאקינג מציאות!!! לא יכולה לעבור עוד נטישה. אני לא אעמוד בזה. חשיכה נצחית ירדה על עולמי, שחשוך גם ככה. וזה לא חלום רע. זה קורה, ממש עכשיו. זה אמיתי וזה קורה וזה כואב ברמות לא אנושיות. זה ל----א הוגן
ואני ל-----א רוצה!!!! (אני כל כך מצטערת שיר שלי. אני כל כך מצטערת. אני אוהבת אותך ילדה יקרה שלי...)
 

שיר 6 6

New member
...

עכשיו הבנתי. מצטערת אם פתחתי לך את הפצעים. בכל פעם כואב לי יותר ויותר לשמוע מה עובר עלייך.
 

broken child

New member
אל תצטערי ילדה אהובה שלי..

לא את פתחת לי אותם. לא את.
אני אוהבת אותך כל כך שירוש... הלוואי שהיית קרובה.
 

שיר 6 6

New member
...

גם אני אוהבת אותך לינור, את לא מתארת לעצמך כמה... את יקרה לי יותר מדי. אני קרובה אלייך בנפש, גם מעבר למסך אני קרובה אלייך מאוד. את כמו אחותי בנפש.
 

broken child

New member
../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

כל כך ריגשת אותי, יקרה שלי. רוצה אותך יותר מקרוב, באמת מקרוב. כי גם את, עבורי... הרבה מעבר למסך, והרבה מעבר למילים. אני אוהבת אותך כל כך. בשבילך, נפש אחות שלי. בשבילך. ~
תמונות ילדות צמות ומגפיים בוואדי השוטף היית יושבת על עצים צומחים במים אני ניגנתי במרתף הנעורים האבודים, יקירתי הזיות ובחורים אמרת שתהיה לך אהבה אחת ולי אולי עשרים ואת תמיד היית גם כשנסעתי רחוק להתנתק והסתכלתי על הכל מהתחלה וגם עלייך בספק אחר כך החיים הראו לנו לאן הם מגיעים והחזקנו זו בזו חזק כמו שרק הנשארים יודעים כי בעולם הזה, שכל אחד צועק לתשומת לב ואהבה אני מודה לאלוהים שאת קרובה את ואני קשורות בקשר אין שום דבר דומה לו אפילו את הכוכבים שאלתי איך זה שיש דברים כאלו [חברות/ גלי עטרי]
~ אני אוהבת אותך. תודה עלייך, כל כך תודה. פשוט אוהבת אותך, no matter what.
 
למעלה