למה לא לשלוח שוב כמו בוויקינג

12345621

New member
למה לא לשלוח שוב כמו בוויקינג

אם כבר רואים שכריות ריכוך הנחיתה מהווים מכשול בפני הרכב, בוויקינג לא היה דבר כזה. אם כך למה לא לחזור לשיטה היא?
 

zusiman

New member
ויקינג היה מתקופת המשימות היקרות

ויקינג שהגיע למאדים ב-1976 היה עוד בתקופת הכסף הגדול בנאסא. הוא היה רכב גדול מאוד, רובסטי וחזק שיכל לעמוד בנחיתה בעזרת רקטות מאוד חזקות וכבדות. אני מעריך שהרקטות על גביו שקלו הרבה יותר מכל רכב הנחיתה של ספיריט ביחד. אם ספיריט הייתה צריכה לנחות רק עם רקטות היא הייתה צריכה להיות לדעתי פי שתיים לפחות כבדה ולכן גם יקרה יותר בהתאם....והיום אין בנאסא כסף למשימות יקרות.
 

12345621

New member
אז שיצמצמו שיגורים

הם שולחים למאדים אחת לשנתיים רכב אחד לפחות. שישלחו 1 כל כמה שנים וכך יחסכו בעלות הכספית ובכסף הזה הם יוכלו לשלוח רכב שינחת כמו וויקינג.
 

12345621

New member
סדר גודל של כמה רקטות כאלה עולים?

ובנאס"א אם כבר שולחים אחת לשנתיים רכב אחד לפחות למאדים וממילא זה עולה להם הרבה, הם יכולים לצמצם את מספר השיגורים שלהם לשיגור 1 אחד לכמה שנים, ואז הם יוכלו להרשות לעצמם לשלוח רכב כמו וויקיג.
 

zusiman

New member
די נו, אתה קצת מגזים!

רק מגלל שהכריות אויר עושות קצת בעיות צריך לחזור לשיטה של הרקטות הכבדות? זה מוגזם.. חוץ מזה ויקינג הייתה רכב מאוד מוגבל. היא נחתה ולא יכלה לזוז ממקומה. היא רק צילמה את הסביבה ולקחה דגימות מהסביבה שלה. ספיריט עושה הרבה יותר מזה. השיטה הזו עובדת!! ועובדת דווקא טוב! אם נאסא הייתה שולחת רכב רק כל כמה שנים עניין הציבור בנושא היה קטן, למדענים היה פחות עבודה ולנאסא כל זה לא טוב.
 

12345621

New member
אם כך כדאי שהם יעשו את כל החשבונות

של תקלות אפשריים כמו שכתבתי באחת ההודעות לעשות ניסיונות במשלוח רכב לאיזה מדבר דומה למאדים ולהכניס את כל השדרוגים שצריך למען נחיתה מוצלחת ושחרור הרכב מהכריות.
 

טל ענבר

New member
כדאי שתקרא טוב טוב את התשובות

לשאלותיך. לכל חללית עורכים סדרת מבדקים אדירה, הבודקת כל היבט שמישהו יכול לחשוב עליו.
 

oren_hershco

New member
הפילוסופיה של NASA בשנים האחרונות

. . . היא להישאר עם משימות קטנות ןפשוטות יחסית, כמו הנוכחיות. יש לזה לפחות יתרון אחד ברור על פני מיעוט משימות יקרות ומשוכללות - הקטנה משמעותית של הנזק עקב כשלון (פשוט כי יש יותר משימות)
 

12345621

New member
או לחלופין שיכניסו מראש זרוע החלצות

לתכנן מראש את הרכב ככה שהוא יוכל להשתחרר מכריות האוויר עם זרועות מיוחדות שיועדו לזה מראש. ידוע לי שעם זרוע החפירה ינסו להזיז את כריות האוויר. לדעתי הם היו צריכים לנסות לשלוח רכב לדוגמא על הארץ בשביל להפיק את כל הלקחים האפשריים. שיכינו רכב כזה לדוגמא ושישגרו אותו למקום שדומה לתנאי מאדים ושהכדור עם הרכב ינחתו באיזה מדבר ויראו איך נפתח הכדור ואיזה תקלות אפשריים לקרות. ואז את כל הלקחים יפיקו כאן ואז יצידו את כל המערכת בשדרוגים הרצויים לפעילות יותר טובה וכך ינסו שוב ושוב לשלוח עוד ועוד רכב משודרג עם זרועות שחרור של הרכב וכל מה שרק אפשר. זה אולי יעלה יותר כסף אך זה עדיף על פני המצב הזה, כי את הלקחים הם מפיקים מאוחר ומאלתרים כל מיני דברים. את לקח הפת פיינדר הם היו צריכים להפיק ולחשוב לפחות על זרועות שחרור של הרכב מכריות האוויר.
 

oren_hershco

New member
הפילוסופיה של NASA בשנים האחרונות

. . . היא להישאר עם משימות קטנות ופשוטות יחסית, כמו הנוכחיות. יש לזה לפחות יתרון אחד ברור על פני מיעוט משימות יקרות ומשוכללות - הקטנה משמעותית של הנזק עקב כשלון (פשוט כי יש יותר משימות)
 

zusiman

New member
ובוודאי שעשו את זה...

כל דבר ששולחים לחלל נבדק בסימולציות מאוד מתוכחמות המדמות בצורה טובה מאוד את המצבים והפעילויות השונות שהרכב צריך לעשות. זה מיותר לחשוב על זרועות מיוחדות שכל יעודן הוא להוציא אותו מהמשטח נחיתה. הן כבדות ומסרבלות את התהליך. ומה אם הם לא יעבדו? מה אז הם יעשו? עדיף לעשות משהו רובסטי ומהימן שידע לצאת ממצבים בצורות שונות...
 

12345621

New member
אז איך למרות כל מה שעשו עדיין......

קורה דבר כזה? ואיך אחרי הכל לא עלה בדעתם למצוא לזה פתרון מלכתכילה בעיקר אחרי מה שקרה עם הפת פיינדר בפעם ההיא?
 

zusiman

New member
מה שנקרא החיים קשים...

אני בטוח שהם ניסו ללמוד את הלקח בנושא הכריות אוויר הבעיתיות משהו.. עדיין הרכב הפעם היה שונה לא מעט וגם הכריות בטח השתנו באיזשהי צורה. קשה לחזות תמיד איך הדבר יתנהג למרות הניסיון ןלמידת הלקחים...
 
למעלה