למה כשאני שוכב איתה?סיפור השבוע
למה כשאני שוכב אתה אני נזכר בפרצופים המזיעים והבוכים?כשהיא מתפשטת ואני רואה את שדיה ופטמותיה עומדים וזקופים,זה לא מזיז לי.שדיה יפים כלכך.אני יודע את זה.הייתי רגיל להגיד לה את זה.זה לא מזיז לי עכשיו בכלל,וכשהיא עולה עליי ואני שוכב על הגב ואני מתחיל לחדור לתוכה,אני עוצם את העיניים ומתאמץ;בבקשה אלוהים,שיעמוד לי.שיעמוד לי.אוי כמה שאני מנסה להתרכז בזיון הזה.אני לא עושה כלום.לא זז,לא מנסה להחדיר לה.שהיא תעשה הכול.אני שוכב,עוצם את העיניים ורואה את הפרצופים קרועים ומכוניות שרופות ושומע בכי וצפירות מייבבות.החברים ההרוגים שלי שם,זה ליד זה.כולם.ודליה המיוחמת הזאת,רוצה רק זיון.רוצה לקבל הכל,רוצה אורגזמה וזהו.היא לא רואה אותי.היא לא יודעת כמה אני מתאמץ לנסות להעמיד אותו,שתיהנה המיוחמת הזאת.תראו אייך היא מתנשפת,את פה מזדיינת לך בכייף,מקבלת מה שאת רוצה,ובינתיים,למעלה,החברה נהרגים.חיילים שרופים.גופות חרוכות,ואותך זה לא מעניין.רק לקבל אותו.ולגמור.הנה את עולה ויורדת מהר,יותר מהר.לגמור.לא,מה פתאום שאני אתן לך את התענוג הזה?מה פתאום,די די.אני מתאמץ לדחוף אותה מעליי,מושך והודף אותה מעליי,שתרד כבר.די.די.דליה נראה אותך מזדיינת עם הזין של ניר,שכל החלקים שלו פזורים בוואדי,ואוליי את חבריי שכלל לא רואים אותם,כי הם שרופים.די לכי אני לא יכול יותר. והנה היא באה.מחבקת אותי,מלטפת אותי.השיער הארוך,והריחני שלה ,מדגדג את פני.מה קורה לך היא שואלת?שדיה נוגעים בי.זה מעורר בי בחילה.אני לא מסוגל לסבול את זה.היא מעוררת בי בחילה.אני מרגיש שהיא דוחה אותי,המגעילה,המיוחמת הזאת,הפטמות שלה נוגעות בי ואני נגעל ומתרחק ממנה,מתכווץ מתחת לסדין. מה אני רוצה ממנה?מה היא אשמה?למה אני מפיל הכול עליה?הרי היא לא יודעת כלום.אלוהים אדירים,מה קורה לי?אלוהים.היא מחבקת אותי ומרכינה את הראש,מה קרה לך?היא שואלת.למה אתה בוכה? עזבי אותי בבקשה,לכי.יהיה לך טוב בלעדי.את לא אשמה.אני אשם.המלחמה אשמה.אני משוגע......משוגע.
למה כשאני שוכב אתה אני נזכר בפרצופים המזיעים והבוכים?כשהיא מתפשטת ואני רואה את שדיה ופטמותיה עומדים וזקופים,זה לא מזיז לי.שדיה יפים כלכך.אני יודע את זה.הייתי רגיל להגיד לה את זה.זה לא מזיז לי עכשיו בכלל,וכשהיא עולה עליי ואני שוכב על הגב ואני מתחיל לחדור לתוכה,אני עוצם את העיניים ומתאמץ;בבקשה אלוהים,שיעמוד לי.שיעמוד לי.אוי כמה שאני מנסה להתרכז בזיון הזה.אני לא עושה כלום.לא זז,לא מנסה להחדיר לה.שהיא תעשה הכול.אני שוכב,עוצם את העיניים ורואה את הפרצופים קרועים ומכוניות שרופות ושומע בכי וצפירות מייבבות.החברים ההרוגים שלי שם,זה ליד זה.כולם.ודליה המיוחמת הזאת,רוצה רק זיון.רוצה לקבל הכל,רוצה אורגזמה וזהו.היא לא רואה אותי.היא לא יודעת כמה אני מתאמץ לנסות להעמיד אותו,שתיהנה המיוחמת הזאת.תראו אייך היא מתנשפת,את פה מזדיינת לך בכייף,מקבלת מה שאת רוצה,ובינתיים,למעלה,החברה נהרגים.חיילים שרופים.גופות חרוכות,ואותך זה לא מעניין.רק לקבל אותו.ולגמור.הנה את עולה ויורדת מהר,יותר מהר.לגמור.לא,מה פתאום שאני אתן לך את התענוג הזה?מה פתאום,די די.אני מתאמץ לדחוף אותה מעליי,מושך והודף אותה מעליי,שתרד כבר.די.די.דליה נראה אותך מזדיינת עם הזין של ניר,שכל החלקים שלו פזורים בוואדי,ואוליי את חבריי שכלל לא רואים אותם,כי הם שרופים.די לכי אני לא יכול יותר. והנה היא באה.מחבקת אותי,מלטפת אותי.השיער הארוך,והריחני שלה ,מדגדג את פני.מה קורה לך היא שואלת?שדיה נוגעים בי.זה מעורר בי בחילה.אני לא מסוגל לסבול את זה.היא מעוררת בי בחילה.אני מרגיש שהיא דוחה אותי,המגעילה,המיוחמת הזאת,הפטמות שלה נוגעות בי ואני נגעל ומתרחק ממנה,מתכווץ מתחת לסדין. מה אני רוצה ממנה?מה היא אשמה?למה אני מפיל הכול עליה?הרי היא לא יודעת כלום.אלוהים אדירים,מה קורה לי?אלוהים.היא מחבקת אותי ומרכינה את הראש,מה קרה לך?היא שואלת.למה אתה בוכה? עזבי אותי בבקשה,לכי.יהיה לך טוב בלעדי.את לא אשמה.אני אשם.המלחמה אשמה.אני משוגע......משוגע.
