למה זכיינים מסכימים לעיסקה כזאת ?

GANDYR

New member
למה זכיינים מסכימים לעיסקה כזאת ?

נאמר שקיבלתי בלעדיות ממשרד החינוך. כעת אני מחלק זיכיון לזכיין בהסכם זיכיון. בהסכם הזיכיון הוא מתחייב לקנות את הסחורה מכספו, לשלם מיסים, אם יהיו הפסדים לא אטול בהם כל חלק ולמעשה אני שם את כל הסיכונים על הזכיין !. הזכיין צריך לשלם לי גם תמלוגים על הזיכיון. מה הוא עשה בזה ?! לא הבנתי למה זכיין מסכים להיות זכיין בתנאים כאלה וכיצד סוג של הסכמי זכיינות מהסוג שתיארתי (שהזכיין לא מקבל השתתפות מהמזכה בעלות הסחורה, וכל הסיכונים על הזכיין) הוא שמקובל יותר ? כיצד סוג הסכם זיכיון מהסוג שתיארתי מקובל יותר מאשר הסכם שבו המזכה נותן לזכיין את המוצרים (וזה דווקא הנדיר) ? יש למישהו הסבר (כלכלי-כדאיות) ? למה זה משתלם לזכיין לקבל על עצמו התחייבות לקנות את הסחורה מכספו וכל הסיכונים לאי הצלחת העסק יהיה עליו בלבד, וגם מחוייב לשלם תמלוגים למזכה ? זה נשמע לי ממש לא כדאי לזכיין, אז אודה אם תיידעו אותי למה סוג של הזיכיון הזה הוא המקובל יותר ? האם בהסכם זיכיון מהסוג הזה אין באמת שום סיכון למזכה באם הזכיין לא הצליח למכור כלום וצבר הפסדים ?
 
למעלה