למה דווקא אני ?
למה דווקא אני נולדתי שמנה ? למה דווקא אני צריכה לעבור תהליך של ירידה במשקל ? למה אני אוכלת בלי הפסקה ? למה עד שאני מכירה בחור חמוד אני דוחה אותו בגלל עצם היותי שמנה ולא שלמה עם עצמי ? למה אני לבד ? למה אני מתמכרת לדברים כל כך מהר ? אני לא מצפה מכם לענות לי על השאלות הללו, אני רק רוצה לכתוב ושתקראו מה שיש לי להגיד. אני מרגישה הכי שמנה ומגעילה בעולם, לפני שבוע הייתי אצל דיאטנית ועליתי על המשקל והוא הראה 87.200 קילו. רציתי לקבור את עצמי באותו רגע, כל השבוע הזה שעבר אכלתי רק יותר ואבא שלי חזר מחו"ל וקנה מלא שוקולדים ואכלתי את כולם. אני יוצאת מהמקלחת ומרגישה כמו גוש שומן עם סימני מתיחה בבטן בידיים ובכל הגוף, ואני חושבת לעצמי גם אם אני ארזה, תמיד יהיה מה שישאיר לי סימן שאני הייתי שמנה דובה ואף אחד לא הסתכל עלי, אז בשביל מה לרזות בכלל? יש לי סימני מתיחה על החזה ואני צריכה כל הזמן להסתיר את זה, אני לא מסוגלת להיות עם גבר, ואם אני עם גבר אז זה חייב להיות בחושך עם נר קטן. אני מנתקת קשרים עם חברים שלי רק בגלל שאני שמנה ופוחדת להראות את הפרצוף שלי שלא יצחקו עלי, אני בקושי יוצאת ואם אני יוצאת זה רק עם כושים כי הם אוהבים שמנות. אני שונאת את עצמי ואת הגוף שלי. ואני רוצה לדעת אלוהים, למה דווקא אני שמנה? למה שכנה שלי לא שמנה? אני בחורה מדהימה עם אופי מדהים שאיתו אני באמת שלמה, אבל כל פעם אני נשברת מחדש כשהאוכל מנצח אותי. היום, חשבתי על התאבדות. הרי, אין לי מה לעשות בעולם הזה...אף גבר נורמלי לא ירצה בחורה כמוני, הרי רוב הבחורים שאוהבים שמנות יש להם דפקט גדול זה בטוח, ואני לא מכלילה אולי יש כאלו שהם באמת בסדר, אבל גם אם הם בסדר הם בטח שמנים ושעירים. אני חייבת להגיד לכם, אני שונאת את עצמי ואני ממש חושבת על התאבדות. אולי היום זה יקרה... תודה על ההקשבה ושלום.
למה דווקא אני נולדתי שמנה ? למה דווקא אני צריכה לעבור תהליך של ירידה במשקל ? למה אני אוכלת בלי הפסקה ? למה עד שאני מכירה בחור חמוד אני דוחה אותו בגלל עצם היותי שמנה ולא שלמה עם עצמי ? למה אני לבד ? למה אני מתמכרת לדברים כל כך מהר ? אני לא מצפה מכם לענות לי על השאלות הללו, אני רק רוצה לכתוב ושתקראו מה שיש לי להגיד. אני מרגישה הכי שמנה ומגעילה בעולם, לפני שבוע הייתי אצל דיאטנית ועליתי על המשקל והוא הראה 87.200 קילו. רציתי לקבור את עצמי באותו רגע, כל השבוע הזה שעבר אכלתי רק יותר ואבא שלי חזר מחו"ל וקנה מלא שוקולדים ואכלתי את כולם. אני יוצאת מהמקלחת ומרגישה כמו גוש שומן עם סימני מתיחה בבטן בידיים ובכל הגוף, ואני חושבת לעצמי גם אם אני ארזה, תמיד יהיה מה שישאיר לי סימן שאני הייתי שמנה דובה ואף אחד לא הסתכל עלי, אז בשביל מה לרזות בכלל? יש לי סימני מתיחה על החזה ואני צריכה כל הזמן להסתיר את זה, אני לא מסוגלת להיות עם גבר, ואם אני עם גבר אז זה חייב להיות בחושך עם נר קטן. אני מנתקת קשרים עם חברים שלי רק בגלל שאני שמנה ופוחדת להראות את הפרצוף שלי שלא יצחקו עלי, אני בקושי יוצאת ואם אני יוצאת זה רק עם כושים כי הם אוהבים שמנות. אני שונאת את עצמי ואת הגוף שלי. ואני רוצה לדעת אלוהים, למה דווקא אני שמנה? למה שכנה שלי לא שמנה? אני בחורה מדהימה עם אופי מדהים שאיתו אני באמת שלמה, אבל כל פעם אני נשברת מחדש כשהאוכל מנצח אותי. היום, חשבתי על התאבדות. הרי, אין לי מה לעשות בעולם הזה...אף גבר נורמלי לא ירצה בחורה כמוני, הרי רוב הבחורים שאוהבים שמנות יש להם דפקט גדול זה בטוח, ואני לא מכלילה אולי יש כאלו שהם באמת בסדר, אבל גם אם הם בסדר הם בטח שמנים ושעירים. אני חייבת להגיד לכם, אני שונאת את עצמי ואני ממש חושבת על התאבדות. אולי היום זה יקרה... תודה על ההקשבה ושלום.
