בעיקר
כדי שקו הסעת המונים כלשהו יהיה מטרו אמיתי- כל התחנות צריכות להיות מתחת לפני הקרקע ומחוברות במסילה תת-קרקעית. עלות כל תחנה כזאת (ובקו האדום היו צריכים כ-10 כאלה במקום 20 התחנות העל-קרקעיות) עומדת על כמה מאות מיליוני שקלים, וכמובן שגם חפירה של מנהרה מתחת לפני הקרקע יקרה בהרבה מהנחת מסילה על-קרקעית. כלומר מדובר על תוספת של מיליארדי שקלים לעלות הפרויקט.
בנת"ע ובמשרד התחבורה עשו את החישובים שלהם והגיעו למסקנה שמספר הנוסעים החזוי בקו האדום לא מצדיק הקמת מטרו אמיתי לכל אורך הקו- אלא רכבת קלה על-קרקעית בקצוות (שם הביקוש נמוך יותר) ומסילה תת-קרקעית במרכז הקו (עם תדירות גבוהה יותר, אבל מערכים כנראה באותו האורך- כלומר קצרים יותר משל מטרו אמיתי).
בכל מקרה, קיימת הסוגיה של אורך הרציפים בתחנות התת-קרקעיות: בהתחלה הן היו אמורות להיות מוקמות עם רציפים באורך שיאפשר מערכים ארוכים, כך שבעתיד הרחוק (אם הביקוש יעלה על ההערכות) יהיה אפשר למנהר את החלק העל-קרקעי של הקו. בשלב כלשהו משרד האוצר דחף לקצר את הרציפים (שוב, כדי לחסוך כסף), כך שהם לא יתאימו למערכים ארוכים והגדלת הקיבולת של כל הקו תגרום להפרעות קשות גם בחלק התת-קרקעי (והעמוס יותר) שלו. כרגע לא ברור (לי לפחות) מה ההחלטה שהתקבלה בעניין הזה.