למה אני עוד פעם כותבת?

[מאיה מ]

למה אני עוד פעם כותבת?

למה שוב עצוב? למה אני מסתכלת קדימה ורואה רק שחור? למה אני כל כך מפחדת? למה בא לי לבכות? למה אין לי לאן לברוח? למה הכל כל כך מעצבן, מכעיס, מרתיח? למה כבר אין י סבלנות לאף אחד? למה שום דבר לא מצליח? למה אני לבד? איך זה שכולם מחייכים מסביב? איך זה שכולם רוצים להיות לבד ואני רודפת אחרי הביחד? איך זה שהבטן כואבת והעיניים נפוחות? איך זה שפתאום בא לי ליפול? איך זה ששוב אני לא מצליחה לדבר, להוציא את הכאב? איך זה ששוב אני מוצאת ת´עצמי יושבת ובוהה בקירות? למה אין לי כוח לזוז, לפעול? למה אני לא רוצה לראות אף אחד? ולמה אין לי את מי לראות? משהו מוכן לקחת ממני את הבדידות? משהו מוכן לקחת את הכאב? משהו מוכן ללטף לי את הראש ולהגיד בבטחה שהכל יסתדר?

 

[Maya Shalit]

אין לך מושג

עד כמה אני מזדהה עם כל מילה מהשיר שלך(זה אכן שיר, נכון?). היום הכי גרוע שיכל לקרות לי אכן קרה. וזה עוד לאחר שחשבתי ככה על אתמול...

זה כמו מן רצף של אירועים שכל אחד מהם מנסה לעלות על השני ברמת האכזבה שהם מחדירים לחיי. אבל, מניסיון, הדיכי עובר ולכן אני יכולה להגיד לך בבטחה(אך בלי ליטוף הראש...) שהכל יהיה בסדר גמור והשמש בחייך תעלה ותזרח מחדש

כן, כן, המשפטים בנאליים אך אם הם עשו את העבודה ועודדו אותך אפילו בקצת- אני מרוצה

אז בינתיים שתינו בדיכאון(ואני אישית רגישה מוות ובוכה כל פעם שאני חושבת על הדברים שקרו לי היום. האם אלוהים מנסה להעניש אותי? טוב, לא משנה, זה כבר נושא אחר...). "זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה יעבור"

 

[Queen Of Love]

../images/Emo25.gifמאיה שלייייי

ברחובות כיבו מזמן את הניאון את נראית לי עייפה נלך לישון

האור דולק בחדר השני

אבל מישהו בוכה וזה לא אני

אני רוצה לשמור עלייך ועלי

היום עבר עלינו יום קשה מדי

בחוץ יורדים עכשיו גשמי ברכה

ואת בוכה, ואת בוכה

ספרי לי מה כבד עליך

את כל מה שחבוי בך ונרדם ..... אני אמחה את דמעותייך

ורק שלא תבכי עוד לעולם

או... אין מקום לדאגה היי שקטה אני איתך, את לא לבד לעת עתה

עכשיו הכל זורם כאן במנוחה ואת בוכה, ואת בוכה ספרי לי מה כבד עליך את כל מה שחבוי בך ונרדם אני אמחה את דמעותייך ורק שלא תבכי עוד לעולם