למה אני לא יכולה לכתוב הודעות?
- פותח הנושא ailag
- פורסם בתאריך
אוקי, הנה חלק ממה שניסיתי לשלוח
כתבתי תגובה והיא לא נשלחה.. תפוז רע אליי היום? מה שכתבתי, פחות או יותר, זה שלפי כתבה בעיתון של האוני´ לא ממש מתייחסים לדיסלקטים באוני´ ת"א. ואם לדיסלקטים לא מתייחסים, גם לADD לא יתייחסו (הרי אני חושדת שאני סתם משכנעת את עצמי שהעצלנות שלי היא ADD..) עשיתי את המבחן שנתנו בלינקים קודם. מצד אחד, הוא נתן תוצאות. מצד שני, אם היתה לי סבלנות לקרוא את ההסברים הארוכים האלו, אולי זה אומר משהו
קיצרתי את ההסברים: Amen Clinic Adult ADD Test - RESULTS - Your results indicate that you may have adult ADD. Amen Clinic ADD Subtype Test - RESULTS - Highly Probable: Inattentive ADD Suspected: Hyperactivity/Impulsivity Subtype Highly Probable: Overfocus Issues (כאן המבחן התבלבל, כי אני גם לא מתרכזת בנושא אחד, וגם אובססיבית - בד"כ מרצון, אבל בעצמה שגוררת מבטים מוזרים מצד חברים..) Suspected: Limbic ADD
כתבתי תגובה והיא לא נשלחה.. תפוז רע אליי היום? מה שכתבתי, פחות או יותר, זה שלפי כתבה בעיתון של האוני´ לא ממש מתייחסים לדיסלקטים באוני´ ת"א. ואם לדיסלקטים לא מתייחסים, גם לADD לא יתייחסו (הרי אני חושדת שאני סתם משכנעת את עצמי שהעצלנות שלי היא ADD..) עשיתי את המבחן שנתנו בלינקים קודם. מצד אחד, הוא נתן תוצאות. מצד שני, אם היתה לי סבלנות לקרוא את ההסברים הארוכים האלו, אולי זה אומר משהו
קיצרתי את ההסברים: Amen Clinic Adult ADD Test - RESULTS - Your results indicate that you may have adult ADD. Amen Clinic ADD Subtype Test - RESULTS - Highly Probable: Inattentive ADD Suspected: Hyperactivity/Impulsivity Subtype Highly Probable: Overfocus Issues (כאן המבחן התבלבל, כי אני גם לא מתרכזת בנושא אחד, וגם אובססיבית - בד"כ מרצון, אבל בעצמה שגוררת מבטים מוזרים מצד חברים..) Suspected: Limbic ADDכל הכבוד, הצלחת לעשות את רוב
המבחן, אני השלמתי רק את ארבעת העמודים הראשונים ואח"כ כבר לא הייתה לי סבלנות. אני לא יודע עדיין עד כמה המבחן הזה תקף כלומר, עד כמה הוא באמת משקף שת האדם שעונה עליו אם כי ההתרשמות שלי היא שהוא מאד תקף וזת מאחר וכל השאלות בו נראות לי כנוגעות ישירות בבעיות הכי מטרידות שלי. בכל מקרה המשמעות של ההסברים ששלכת היא שאת ככל הנראה באמת מתמודדת עם בעיות מהסוג של ADD כאשר ADD (או ADHD) זו הגדרת גג לקבוצת סימפטומים נפרדת נהוג לבצע אבחנה נוספת על מנת לקבוע לאיזה תת קבוצה הנבדק משתייך (subtype) לפי התשובות שאת הבאת את ככל הנראה משתייכת לקבוצה של ADD עם דגש חזק על חוסר קשב (inattentivness). בסבירות נמוכה פחות את כנראה משתייכת גם לקבוצה ההיפר-אקטיבית והאימפולסיבית. את שאר האבחנות אני פשוט לא מכיר ואני רץ עכשיו לפתוח ספרים ואתרים כדי לגלות מה זה, כשיהיו לי תשובות אני חוזר אלייך
כך או כך אני שמח שאת ממשיכה לשמור על קשר איתנו אני אשמח להמשיך ולראות אותך פה לא משנה לאיזו תת קבוצה את משתייכת ואם אבחנו אצלך ADD בכלל. |U4|
המבחן, אני השלמתי רק את ארבעת העמודים הראשונים ואח"כ כבר לא הייתה לי סבלנות. אני לא יודע עדיין עד כמה המבחן הזה תקף כלומר, עד כמה הוא באמת משקף שת האדם שעונה עליו אם כי ההתרשמות שלי היא שהוא מאד תקף וזת מאחר וכל השאלות בו נראות לי כנוגעות ישירות בבעיות הכי מטרידות שלי. בכל מקרה המשמעות של ההסברים ששלכת היא שאת ככל הנראה באמת מתמודדת עם בעיות מהסוג של ADD כאשר ADD (או ADHD) זו הגדרת גג לקבוצת סימפטומים נפרדת נהוג לבצע אבחנה נוספת על מנת לקבוע לאיזה תת קבוצה הנבדק משתייך (subtype) לפי התשובות שאת הבאת את ככל הנראה משתייכת לקבוצה של ADD עם דגש חזק על חוסר קשב (inattentivness). בסבירות נמוכה פחות את כנראה משתייכת גם לקבוצה ההיפר-אקטיבית והאימפולסיבית. את שאר האבחנות אני פשוט לא מכיר ואני רץ עכשיו לפתוח ספרים ואתרים כדי לגלות מה זה, כשיהיו לי תשובות אני חוזר אלייך
בתור מי שמכירה את הקישור
תמיד הפריע לי שהוא כזה ארוך ומורכב. אמנם אני לא סובלת מ-ADD אבל יוצא לי לעבוד עם מבוגרים שאובחנו כילדים עם ADD אם שבשל בעיות אחרות בחייהם אנו עולים על בעיית הקשב בשלב המבוגר של חייהם. המבחן כן תקף. כדי שלא תתיאשו ממנו, אני ממליצה לעשות אותו עם עוד מישהו לידכם או להשאיר אותו פתוח על המחשב כך שתוכלו לחזור אליו בהפסקות. יש עוד מבחן כיפי לחלוטין שנותן המון אינפורמציה על הדומיננטיות של המוח. התשובות שמתקבלות הן לגבי התפיסה שלכם (חזותי מול שמיעתי) והדומיננטיות של ימין (גלובלי) מול שמאל (אנליטי). הסיכום שמתקבל שם יכול לתת לכם תשובה לגבי סגנון הלמידה המועדף עבורכם. תוכלו אחר כך להשתמש באינפורמציה כדי לדעת כיצד עליכם ללמוד יותר טוב או מהם אסטרטגיות הלמידה שכדאי לכם לאמץ. גם המבחן הזה מהימן אני אישית עשיתי אותו כמה וכמה פעמים בתקופות שונות ותמיד קיבלתי טווח תשובות דומות. זהו קובץ שנקרא brain exe צריך להוריד מהאתר בקישור זה ואחר כך מיד להשתמש.
תמיד הפריע לי שהוא כזה ארוך ומורכב. אמנם אני לא סובלת מ-ADD אבל יוצא לי לעבוד עם מבוגרים שאובחנו כילדים עם ADD אם שבשל בעיות אחרות בחייהם אנו עולים על בעיית הקשב בשלב המבוגר של חייהם. המבחן כן תקף. כדי שלא תתיאשו ממנו, אני ממליצה לעשות אותו עם עוד מישהו לידכם או להשאיר אותו פתוח על המחשב כך שתוכלו לחזור אליו בהפסקות. יש עוד מבחן כיפי לחלוטין שנותן המון אינפורמציה על הדומיננטיות של המוח. התשובות שמתקבלות הן לגבי התפיסה שלכם (חזותי מול שמיעתי) והדומיננטיות של ימין (גלובלי) מול שמאל (אנליטי). הסיכום שמתקבל שם יכול לתת לכם תשובה לגבי סגנון הלמידה המועדף עבורכם. תוכלו אחר כך להשתמש באינפורמציה כדי לדעת כיצד עליכם ללמוד יותר טוב או מהם אסטרטגיות הלמידה שכדאי לכם לאמץ. גם המבחן הזה מהימן אני אישית עשיתי אותו כמה וכמה פעמים בתקופות שונות ותמיד קיבלתי טווח תשובות דומות. זהו קובץ שנקרא brain exe צריך להוריד מהאתר בקישור זה ואחר כך מיד להשתמש.
יצא לי איזון מוחלט בדומיננטיות
המיספרייאלית והעדפה חזקה לקלט אודיטורי על פני ויזואלי. את ההסבר שניתן שם לא כלכך הבנתי אז הדפסתי אותו ואני אחכה קצת זמן עד שאני אתאפס מחדש על קריאה באנגלית. דוקא המבחן הראשון נתן תוצאות מוזרות. יצאה לי סבירות גבוהה בכל סוגי הADD וזה קצת בעייתי מכיוון שיש שם סוגים מנוגדים ממש. בכל מקרה מקריאת הדברים שנכתבו בסוף המבחן שמתי לב לכך שדר´ אמן מפריד בין AD/HD ובין ADD. ההפרדה הזו לא כל כך מקובלת כיום בספרות ומעניין לדעת מהוא הרציונל שלו להפרדה הזו. נראה שהוא מערבב בעיות פסיכיאטריות שונות תחת השם ADD (המערכת הלימבית לא משוייכת בכלל לAD/HD). התוצאות שיצאו לי לא מתאימות כל כך לאבחונים שעברתי כך שדוקא כן עשוייה להיות פה בעייה של תוקף.
המיספרייאלית והעדפה חזקה לקלט אודיטורי על פני ויזואלי. את ההסבר שניתן שם לא כלכך הבנתי אז הדפסתי אותו ואני אחכה קצת זמן עד שאני אתאפס מחדש על קריאה באנגלית. דוקא המבחן הראשון נתן תוצאות מוזרות. יצאה לי סבירות גבוהה בכל סוגי הADD וזה קצת בעייתי מכיוון שיש שם סוגים מנוגדים ממש. בכל מקרה מקריאת הדברים שנכתבו בסוף המבחן שמתי לב לכך שדר´ אמן מפריד בין AD/HD ובין ADD. ההפרדה הזו לא כל כך מקובלת כיום בספרות ומעניין לדעת מהוא הרציונל שלו להפרדה הזו. נראה שהוא מערבב בעיות פסיכיאטריות שונות תחת השם ADD (המערכת הלימבית לא משוייכת בכלל לAD/HD). התוצאות שיצאו לי לא מתאימות כל כך לאבחונים שעברתי כך שדוקא כן עשוייה להיות פה בעייה של תוקף.
גמני
יוצאת מאוזנת בין ימין ושמאל ודי באמצע בין אודיטורי לויזואלי מה שמסביר את הקושי שלי לבחור דרך אחת ברורה או אסטרטגיה מעודפת. היתרונות כמובן הן בגמישות המחשבתית והיכולת לעבור בקלות בין מוחשי למופשט ולראות את שני הצדדים. דבר מוזר שלמדתי על עצמי במשך השנים קשור למתמטיקה. עם כל היכולת האנליטית שלי - שבאה לידי ביטוי בעיקר באופן מילולי - אני ממש גרועה במתמטיקה. לא מבינה מה רוצים מחיי. אנשים שמכירים אותי לא מבינים איך אחת כל כך מסודרת, ברורה ואנליטית לא יודעת מתמטיקה. ובכן - יום אחד גיליתי שיש לי "כישרון" לאומדנים. אני יכולה לאמוד את מספר האנשים בחדר, לאמוד כמויות, נפח ותכולה, לאמוד מרחק... לאמוד. היכן שצריך לדייק, אני מייצרת אומדנים. בדיוק במקום בו הייתי צריכה לגייס את המיספרה שמאל - הופ עברתי לימין. באג בתוכנה. ממש כך.
יוצאת מאוזנת בין ימין ושמאל ודי באמצע בין אודיטורי לויזואלי מה שמסביר את הקושי שלי לבחור דרך אחת ברורה או אסטרטגיה מעודפת. היתרונות כמובן הן בגמישות המחשבתית והיכולת לעבור בקלות בין מוחשי למופשט ולראות את שני הצדדים. דבר מוזר שלמדתי על עצמי במשך השנים קשור למתמטיקה. עם כל היכולת האנליטית שלי - שבאה לידי ביטוי בעיקר באופן מילולי - אני ממש גרועה במתמטיקה. לא מבינה מה רוצים מחיי. אנשים שמכירים אותי לא מבינים איך אחת כל כך מסודרת, ברורה ואנליטית לא יודעת מתמטיקה. ובכן - יום אחד גיליתי שיש לי "כישרון" לאומדנים. אני יכולה לאמוד את מספר האנשים בחדר, לאמוד כמויות, נפח ותכולה, לאמוד מרחק... לאמוד. היכן שצריך לדייק, אני מייצרת אומדנים. בדיוק במקום בו הייתי צריכה לגייס את המיספרה שמאל - הופ עברתי לימין. באג בתוכנה. ממש כך.
הם סותרים אחד את השני!
הם אומרים כאן שאני יודעת מה צריך להיעשות ומצליחה לסיים אותו. NOT! עכשיו 9 ועוד לא התחלתי להתכונן למבחן. אני מסיימת דברים בזמן? לא כ"כ.. הם כן אמרו שאני רואה מה אחרים הולכים לומר ואין לי סבלנות לחכות שהם יגיעו לנקודה. הם גם טוענים שאני מאורגנת. אפשר לתבוע אותם על הוצאת דיבה? אבל הם גם אומרים שאני distracted. הם גם מספרים על זה שאני יכולה לדעת מה לעשות ולא לתאר את זה.. אז הם לא טעו בכל.
הם אומרים כאן שאני יודעת מה צריך להיעשות ומצליחה לסיים אותו. NOT! עכשיו 9 ועוד לא התחלתי להתכונן למבחן. אני מסיימת דברים בזמן? לא כ"כ.. הם כן אמרו שאני רואה מה אחרים הולכים לומר ואין לי סבלנות לחכות שהם יגיעו לנקודה. הם גם טוענים שאני מאורגנת. אפשר לתבוע אותם על הוצאת דיבה?
אבל הם גם אומרים שאני distracted. הם גם מספרים על זה שאני יכולה לדעת מה לעשות ולא לתאר את זה.. אז הם לא טעו בכל.אולי כך קובעים אם לאדם יש בעית קשב
אם הוא מצליח לסיים את המבחן - הוא בסדר. (כמו התאוריה שאומרת שאם הצלחת לחשב את הסכם שלך על מנת להתקבל לאוניברסיטת ת"א - התקבלת). צירפתי את ההסברים שהיו, חשבתי שהם מיותרים. בלי ההיפראקטיביות , כי היו כאן יותר מדי תווים בשביל תפוז.. Inattentive ADD The onset of these symptoms often become apparent later in child-hood or early adolescence. The brighter the individual, the later symptoms seem to become a problem. The symptoms must be present for at least six months and not be related to a depressive episode or the onset of marijuana usage. Using marijuana can often make a person seem as though they have ADD without hyperactivity. It is important to screen for pot usage in teen-agers or adults. Girls with ADD are frequently missed because they are more likely to have the non-hyperactive form. The severity of the disorder is rated as mild, moderate or severe. Even though these children have many of the same symptoms of the people with AD/HD, they are not hyperactive and may appear hypoactive. Additional symptoms for this subtype include: excessive daydreaming, frequent complaints of being bored, appearing apathetic or unmotivated, ap-pearing frequently sluggish or slow moving or appearing spacy or internally preoccupied -- the classic "couch potato." Most people with this form of ADD are never diagnosed. They do not exhibit enough symptoms that "grate" on the environment to cause others to seek help for them. Yet, they often experience severe disability from the disorder. Instead of help, they get labeled as willful, uninterested, or defiant. As with the AD/HD subtype, brain studies in patients with ADD, inattentive subtype reveal a decrease in brain activity in the frontal lobes of the brain in response to an intellectual challenge. Again, it seems that the harder these people try to concentrate, the worse it gets. ADD, inattentive subtype is often very responsive to stimulant medications listed above, at a percentage somewhat less than the AD/HD patients . Overfocus Issues People with ADD, overfocused subtype, tend to get locked into things and they have trouble shifting their attention from thought to thought. This subtype has a very specific brain pattern, showing increased blood flow in the top, middle portion of the frontal lobes (cingulate area of the brain). This is the part of the brain that allows you to shift your attention from thing to thing. When this part of the brain is working too hard, people have trouble shifting their attention and end up "stuck" on thoughts or behaviors. This brain pattern may present itself differently among family members. For example, a mother or father with ADD overfocused subtype may experience trouble focusing, along with obsessive thoughts (repetitive negative thoughts) or compulsive behaviors (hand washing, checking, count-ing, etc.). The son or daughter may be oppositional (get stuck on saying no, no way, never, you can´t make me do it). Another family member may find change very hard for him or her. This pattern is often made worse by the stimulant medications. The problem is not inattention, but over-attention. When you give them a stimulant medication they tend to focus more on the thoughts they get stuck on. The best medications for this subtype tend to be the new "anti-obsessive antidepressants," which increase the neurotransmitter serotonin in the brain. I have nicknamed these medications "anti-stuck medications." At the time of this writing there are 9 medications which are commonly used to increase serotonin in the brain. These medications include Effexor (venlafaxine), Prozac (fluoxetine), Paxil (paroxetine), Zoloft (sertraline), Anafranil (clomi-pramine), Desyrel (trazodone), Serzone (nefazodone)), Remeron (mirtaz-apine) and Luvox (fluvoxamine). My personal favorite of these medications for overfocused ADD is Effexor. Effexor increases serotonin in the brain which is helpful for shifting attention, it also increases norepinephrine and dopamine, which are more stimulating neurotransmitters and more helpful with attentional problems. Serzone and Remeron have also been found to increase serotonin and norepinephrine. It is important to note that, in my experience, those medications which exclusively increase serotonin (Prozac, Paxil, Zoloft, Anafranil, Desyrel and Luvox) often make people with ADHD and ADD without hyperactivity worse. They tend to have more problems concentrating and they may experience decreased motivation. Limbic ADD The limbic system lies near the center of the brain. It is about the size of a walnut. This is the part of the brain that sets a person´s emotional tone or how positive or negative you are. The limbic system also affects motivation and drive. It helps get you going in the morning and encourages you to move throughout the day. It controls the sleep and appetite cycles of the body. It affects the bonding mechanism that enables you to connect with other people on a social level; your ability to do this successfully in turn influences your moods. Limbic ADD occurs when the limbic system of the brain is overactive. It may also look like depression. It is very important to differentiate between limbic ADD from clinical depression. This is best done by evaluating symptoms over time. The symptoms of limbic ADD are consistent over time, and there must have been evidence from childhood and adolescence. It does not just show up at the age of 35 when someone is going through serious stress in life. It must be a pattern of behavior over time and be associated with long term attentional difficulties. Major depressive disorders tend to cycle. There are periods of normalcy which alternate with periods of depression. The medications used for limbic ADD include standard antidepressants, such as Tofranil (imipramine), Norpramin (desipramine), and Pamelor (nortryptiline), the newer antidepressants such as Prozac (fluoxetine) and Wellbutrin (buprion), and the stimulants. Clinically, I have been very im-pressed with the ability of stimulants to help this subtype of ADD. This is one of the reasons why it is very important to differentiate this subtype from primary depressive disorders.
אם הוא מצליח לסיים את המבחן - הוא בסדר. (כמו התאוריה שאומרת שאם הצלחת לחשב את הסכם שלך על מנת להתקבל לאוניברסיטת ת"א - התקבלת). צירפתי את ההסברים שהיו, חשבתי שהם מיותרים. בלי ההיפראקטיביות , כי היו כאן יותר מדי תווים בשביל תפוז.. Inattentive ADD The onset of these symptoms often become apparent later in child-hood or early adolescence. The brighter the individual, the later symptoms seem to become a problem. The symptoms must be present for at least six months and not be related to a depressive episode or the onset of marijuana usage. Using marijuana can often make a person seem as though they have ADD without hyperactivity. It is important to screen for pot usage in teen-agers or adults. Girls with ADD are frequently missed because they are more likely to have the non-hyperactive form. The severity of the disorder is rated as mild, moderate or severe. Even though these children have many of the same symptoms of the people with AD/HD, they are not hyperactive and may appear hypoactive. Additional symptoms for this subtype include: excessive daydreaming, frequent complaints of being bored, appearing apathetic or unmotivated, ap-pearing frequently sluggish or slow moving or appearing spacy or internally preoccupied -- the classic "couch potato." Most people with this form of ADD are never diagnosed. They do not exhibit enough symptoms that "grate" on the environment to cause others to seek help for them. Yet, they often experience severe disability from the disorder. Instead of help, they get labeled as willful, uninterested, or defiant. As with the AD/HD subtype, brain studies in patients with ADD, inattentive subtype reveal a decrease in brain activity in the frontal lobes of the brain in response to an intellectual challenge. Again, it seems that the harder these people try to concentrate, the worse it gets. ADD, inattentive subtype is often very responsive to stimulant medications listed above, at a percentage somewhat less than the AD/HD patients . Overfocus Issues People with ADD, overfocused subtype, tend to get locked into things and they have trouble shifting their attention from thought to thought. This subtype has a very specific brain pattern, showing increased blood flow in the top, middle portion of the frontal lobes (cingulate area of the brain). This is the part of the brain that allows you to shift your attention from thing to thing. When this part of the brain is working too hard, people have trouble shifting their attention and end up "stuck" on thoughts or behaviors. This brain pattern may present itself differently among family members. For example, a mother or father with ADD overfocused subtype may experience trouble focusing, along with obsessive thoughts (repetitive negative thoughts) or compulsive behaviors (hand washing, checking, count-ing, etc.). The son or daughter may be oppositional (get stuck on saying no, no way, never, you can´t make me do it). Another family member may find change very hard for him or her. This pattern is often made worse by the stimulant medications. The problem is not inattention, but over-attention. When you give them a stimulant medication they tend to focus more on the thoughts they get stuck on. The best medications for this subtype tend to be the new "anti-obsessive antidepressants," which increase the neurotransmitter serotonin in the brain. I have nicknamed these medications "anti-stuck medications." At the time of this writing there are 9 medications which are commonly used to increase serotonin in the brain. These medications include Effexor (venlafaxine), Prozac (fluoxetine), Paxil (paroxetine), Zoloft (sertraline), Anafranil (clomi-pramine), Desyrel (trazodone), Serzone (nefazodone)), Remeron (mirtaz-apine) and Luvox (fluvoxamine). My personal favorite of these medications for overfocused ADD is Effexor. Effexor increases serotonin in the brain which is helpful for shifting attention, it also increases norepinephrine and dopamine, which are more stimulating neurotransmitters and more helpful with attentional problems. Serzone and Remeron have also been found to increase serotonin and norepinephrine. It is important to note that, in my experience, those medications which exclusively increase serotonin (Prozac, Paxil, Zoloft, Anafranil, Desyrel and Luvox) often make people with ADHD and ADD without hyperactivity worse. They tend to have more problems concentrating and they may experience decreased motivation. Limbic ADD The limbic system lies near the center of the brain. It is about the size of a walnut. This is the part of the brain that sets a person´s emotional tone or how positive or negative you are. The limbic system also affects motivation and drive. It helps get you going in the morning and encourages you to move throughout the day. It controls the sleep and appetite cycles of the body. It affects the bonding mechanism that enables you to connect with other people on a social level; your ability to do this successfully in turn influences your moods. Limbic ADD occurs when the limbic system of the brain is overactive. It may also look like depression. It is very important to differentiate between limbic ADD from clinical depression. This is best done by evaluating symptoms over time. The symptoms of limbic ADD are consistent over time, and there must have been evidence from childhood and adolescence. It does not just show up at the age of 35 when someone is going through serious stress in life. It must be a pattern of behavior over time and be associated with long term attentional difficulties. Major depressive disorders tend to cycle. There are periods of normalcy which alternate with periods of depression. The medications used for limbic ADD include standard antidepressants, such as Tofranil (imipramine), Norpramin (desipramine), and Pamelor (nortryptiline), the newer antidepressants such as Prozac (fluoxetine) and Wellbutrin (buprion), and the stimulants. Clinically, I have been very im-pressed with the ability of stimulants to help this subtype of ADD. This is one of the reasons why it is very important to differentiate this subtype from primary depressive disorders.
../images/Emo12.gifכמו בכל אוניברסיטה גם בת"א יש
מרכז תמיכה ללקויי למידה ו AD/HD לשמחתינו נכלל ברשימה של לקויות הלמידה. אני דיי בטוח שיש אפשרויות להשיג כל מיני התאמות (שלדעתי מפספסות לגמרי את הבעייה) כמו הארכת זמן שכתוב וכיוב... לפי מה שכתוב באתר לפחות יש התחייבות של האוניברסיטה כן לסייע יש שם ליווי אישי וסדנאות. את אפילו יכולה לענות על השאלון המכוון שלהם לבדיקת האפשרות ללקות למידה. אני מאחל לך המון בהצלחה איתם. מהניסיון שלי עם המרכז באוניברסיטת חיפה, הרצון הטוב של הצוות נתקל פעמים רבות בבעיות של פוליטיקה מאד מתסכלת. תהיי מוכנה למאבק כי זה עדיין לא ברור לכל המרצים שמדובר בהתאמות ולא בהקלות. אני אשמח אם תשתפי אותנו בתהליך שעובר עליך שם, כאן תמיד תמצאי עיניים קשובות.
מרכז תמיכה ללקויי למידה ו AD/HD לשמחתינו נכלל ברשימה של לקויות הלמידה. אני דיי בטוח שיש אפשרויות להשיג כל מיני התאמות (שלדעתי מפספסות לגמרי את הבעייה) כמו הארכת זמן שכתוב וכיוב... לפי מה שכתוב באתר לפחות יש התחייבות של האוניברסיטה כן לסייע יש שם ליווי אישי וסדנאות. את אפילו יכולה לענות על השאלון המכוון שלהם לבדיקת האפשרות ללקות למידה. אני מאחל לך המון בהצלחה איתם. מהניסיון שלי עם המרכז באוניברסיטת חיפה, הרצון הטוב של הצוות נתקל פעמים רבות בבעיות של פוליטיקה מאד מתסכלת. תהיי מוכנה למאבק כי זה עדיין לא ברור לכל המרצים שמדובר בהתאמות ולא בהקלות. אני אשמח אם תשתפי אותנו בתהליך שעובר עליך שם, כאן תמיד תמצאי עיניים קשובות.
אינדבר כזה סתם עצלנות.
עצלנות תמיד נובעת ממשהו. זה לא חייב להיות נאורולוגי (ADD) זה יכול להיות גם משהו רגשי. אני חושב שעצלן במובן השלילי של המושג זה מי שלא עושה דברים כי הוא מצפה מאחרים שיעשו עבורו והוא לא מוכן להודות בזה. אם זה מפריע לך זה כבר לא סתם עצלנות. יש איזו בעייה והם ממליצים לך לגשת ולנסות לפתור אותה ביחד איתם. שווה לנסות. כמו שכתבנו במכתב הפתיחה יש כאן מקום גם למי שלא ממש עומדים בהגדרה הרפואית של ADHD אבל עדיין חולקים חוויות דומות. התחושה שאני עצלן, לא פוסחת עליי אפילו היום שאני יודע שיש לזה בסיס נוירולוגי.
עצלנות תמיד נובעת ממשהו. זה לא חייב להיות נאורולוגי (ADD) זה יכול להיות גם משהו רגשי. אני חושב שעצלן במובן השלילי של המושג זה מי שלא עושה דברים כי הוא מצפה מאחרים שיעשו עבורו והוא לא מוכן להודות בזה. אם זה מפריע לך זה כבר לא סתם עצלנות. יש איזו בעייה והם ממליצים לך לגשת ולנסות לפתור אותה ביחד איתם. שווה לנסות. כמו שכתבנו במכתב הפתיחה יש כאן מקום גם למי שלא ממש עומדים בהגדרה הרפואית של ADHD אבל עדיין חולקים חוויות דומות. התחושה שאני עצלן, לא פוסחת עליי אפילו היום שאני יודע שיש לזה בסיס נוירולוגי.
גידי פרידמן
New member
אז למה
למה אני לא עושה כלום מאז תחילת הסימסטר? אולי כי האקט הזה של ללמוד מחזיר אותי לחוויות לא כל כך חיוביות, לשון המעטה. שוב פעם להתחיל ולא לסיים? הרי אין סיכוי שאגמור את כל חומר הלימוד ואקבל ציון שמשביע את רצוני (גם כשאני מקבל ציון טוב אני מתקשה להפנים את זה), נכון? אז למה לטרוח???? כדאי להפסיק עכשיו, לא חבל על הזמן? לא נרתעת מהחומר? אני לא נרתע משום חומר, כל כך הרבה תחומים ונושאים מעניינים אותי ובמיוחד מדעי החברה...הבעיה מתחילה כשאני קורא את החומר בשביל שמישהוא יבחן אותי עליו (חייבים כל פעם להיפרד מהמרצים באקט צורם כל כך שנקרא "מיבחן סוף סימסטר"? אי אפשר רק פעם אחת לוותר על זה?). אז אני מרגיש כל כך לחוץ וואו, כמה שקלסר וכמה דפים יכולים לאיים עלי, ומגיע תחושת העצלנות והאשמה העצמית. זה הזמן בו אני "מתקשה לזכור" את הפרעת קשב, בעיות הריכוז ושאר השיטות לפצות עליהן, הרבה יותר קל לשקוע אל תוך כסח עצמי. זה הזמן שבו אני מוריד את הראש, נותן ללילה קצת למסמס חלק מהלחץ האדיר שאני חש ומכריח את עצמי להרים את הטלפון לחבר/חונכת/אמא/אחי שי ולקבוע עימם פגישת לימודים (הם רגילים). אני שונא את זה כי א) לבקש עזרה מזכיר לי שאני עדיין לא עצמאי בלימודי (זמני בלבד). ב) להרים טלפון משמעו: לקבוע פגישה שבה אני צריך להתמודד עם הלימודים פנים מול פנים וזה קשה לי כל כך. (זה מזכיר לי תמיד שבסוציולוגיה למדנו איך הגרמנים נהגו לשלוח את הילד להביא את החגורה איתה הוא הולך לחטוף (אם עשה משהוא רע), טוב להבדיל אלף אלפי הבדלות אבל הרעיון הוא שאני צריך להיות אקטיבי במהלך שמסב לי בסופו כל כך הרבה סבל (כן אני אישית סובל). אז יותר קל להרים טלפון אחד קצר מאשר להתרכז כל כך הרבה זמן בלימודים ואני מכריח את עצמי (לא תמיד מצליח) לצלצל. אז לפגישת לימודים צריך להגיע (הם שם בשבילי לא?) והאחריות עוברת אליהם כרגע (זה זמני בלבד אני מדגיש), ואז אני מחוייב להתמודד כי הם מחזיקים אותי, מצליח לסיים מטלה אחת נוספת שנזקפת לזכותי (אני עובד על תהליך ההפנמה עדיין) מה שיביא בסופו של דבר למסה קריטית של חוויות בהן תהליך למידה, מניב בסופו של דבר הצלחה שיתעלה אל מעל הנסיון שיש לי כרגע בלימודים. שיהיה בהצלחה - גידי
למה אני לא עושה כלום מאז תחילת הסימסטר? אולי כי האקט הזה של ללמוד מחזיר אותי לחוויות לא כל כך חיוביות, לשון המעטה. שוב פעם להתחיל ולא לסיים? הרי אין סיכוי שאגמור את כל חומר הלימוד ואקבל ציון שמשביע את רצוני (גם כשאני מקבל ציון טוב אני מתקשה להפנים את זה), נכון? אז למה לטרוח???? כדאי להפסיק עכשיו, לא חבל על הזמן? לא נרתעת מהחומר? אני לא נרתע משום חומר, כל כך הרבה תחומים ונושאים מעניינים אותי ובמיוחד מדעי החברה...הבעיה מתחילה כשאני קורא את החומר בשביל שמישהוא יבחן אותי עליו (חייבים כל פעם להיפרד מהמרצים באקט צורם כל כך שנקרא "מיבחן סוף סימסטר"? אי אפשר רק פעם אחת לוותר על זה?). אז אני מרגיש כל כך לחוץ וואו, כמה שקלסר וכמה דפים יכולים לאיים עלי, ומגיע תחושת העצלנות והאשמה העצמית. זה הזמן בו אני "מתקשה לזכור" את הפרעת קשב, בעיות הריכוז ושאר השיטות לפצות עליהן, הרבה יותר קל לשקוע אל תוך כסח עצמי. זה הזמן שבו אני מוריד את הראש, נותן ללילה קצת למסמס חלק מהלחץ האדיר שאני חש ומכריח את עצמי להרים את הטלפון לחבר/חונכת/אמא/אחי שי ולקבוע עימם פגישת לימודים (הם רגילים). אני שונא את זה כי א) לבקש עזרה מזכיר לי שאני עדיין לא עצמאי בלימודי (זמני בלבד). ב) להרים טלפון משמעו: לקבוע פגישה שבה אני צריך להתמודד עם הלימודים פנים מול פנים וזה קשה לי כל כך. (זה מזכיר לי תמיד שבסוציולוגיה למדנו איך הגרמנים נהגו לשלוח את הילד להביא את החגורה איתה הוא הולך לחטוף (אם עשה משהוא רע), טוב להבדיל אלף אלפי הבדלות אבל הרעיון הוא שאני צריך להיות אקטיבי במהלך שמסב לי בסופו כל כך הרבה סבל (כן אני אישית סובל). אז יותר קל להרים טלפון אחד קצר מאשר להתרכז כל כך הרבה זמן בלימודים ואני מכריח את עצמי (לא תמיד מצליח) לצלצל. אז לפגישת לימודים צריך להגיע (הם שם בשבילי לא?) והאחריות עוברת אליהם כרגע (זה זמני בלבד אני מדגיש), ואז אני מחוייב להתמודד כי הם מחזיקים אותי, מצליח לסיים מטלה אחת נוספת שנזקפת לזכותי (אני עובד על תהליך ההפנמה עדיין) מה שיביא בסופו של דבר למסה קריטית של חוויות בהן תהליך למידה, מניב בסופו של דבר הצלחה שיתעלה אל מעל הנסיון שיש לי כרגע בלימודים. שיהיה בהצלחה - גידי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.