למה אין חופשי חודשי על רב קו אנונימי?
למה אין חופשי חודשי על רב קו אנונימי?
אני יודעת למה אין - כי אפשר להעביר מאדם לאדם, וחופשי חודשי אמור להיות אישי.
אבל למה בעצם זו בעיה?
כשהייתי בשוויץ וקניתי כרטיס חופשי לעשרה ימים אמר לי הפקיד בתחנה המרכזית שאני יכולה לבחור בכרטיס עם תמונה או בכרטיס יותר יקר בלי תמונה. מאחר שהיינו שניים שנוסעים ביחד לקחנו כרטיסים אישיים. הכרטיס ללא התמונה היקר יותר, מיועד במפורש לאנשים שחולקים אותו ומעבירים אותו מאחד לשני. זאת אומרת, הכרטיס משמש אדם אחד בלבד ולא שניים בו זמנית, אבל זוג למשל שיודע שהם כמעט לא נוסעים ביחד בתחבורה ציבורית יכול לקנות אותו ולהעביר אותו מאחד לשני לפי הצורך.
למה זה טוב? כי נניח יש למשפחה מכונית וכרטיס חופשי בשביל בן הזוג השני שנוסע באוטובוס קבוע לעבודה. בערב, בן הזוג השני צריך לנסוע לאיזה מקום. אם כבר יש כרטיס חופשי בבית, אז הוא ישתמש בו ויסע באוטובוס במקום לבזבז דלק. המדינה הרוויחה פחות מכונית על הכביש, פחות זיהום אוויר, ופחות מקומות חניה תפוסים (לפעמים).
או נניח בן הזוג בעל הכרטיס החופשי חולה. אז הוא יכול לתת אותו לשני כדי שיסע לעבודה עם הכרטיס ולא יבזבז כסף על דלק. אנחנו רוצים לעודד אנשים לנסוע באוטובוס, וכרטיסים חופשיים גמישים זו שיטה טובה.
חופשי חודשי עולה לי היום 235 ש"ח. למה שלא תהיה לי אפשרות לשלם נניח 260 ש"ח ולקבל כרטיס שניתן להעברה מאדם לאדם? לא הייתי עושה את זה אצל הנהג, כי מספיק להם הבלאגן שיש להם, אבל נותנת את האפשרות בעמדות השירות של הרב קו. (אני גם בעד לתת אפשרות לקנות כרטיסים של כמה חודשים בעמדות האלה).
מה דעתכם?
למה אין חופשי חודשי על רב קו אנונימי?
אני יודעת למה אין - כי אפשר להעביר מאדם לאדם, וחופשי חודשי אמור להיות אישי.
אבל למה בעצם זו בעיה?
כשהייתי בשוויץ וקניתי כרטיס חופשי לעשרה ימים אמר לי הפקיד בתחנה המרכזית שאני יכולה לבחור בכרטיס עם תמונה או בכרטיס יותר יקר בלי תמונה. מאחר שהיינו שניים שנוסעים ביחד לקחנו כרטיסים אישיים. הכרטיס ללא התמונה היקר יותר, מיועד במפורש לאנשים שחולקים אותו ומעבירים אותו מאחד לשני. זאת אומרת, הכרטיס משמש אדם אחד בלבד ולא שניים בו זמנית, אבל זוג למשל שיודע שהם כמעט לא נוסעים ביחד בתחבורה ציבורית יכול לקנות אותו ולהעביר אותו מאחד לשני לפי הצורך.
למה זה טוב? כי נניח יש למשפחה מכונית וכרטיס חופשי בשביל בן הזוג השני שנוסע באוטובוס קבוע לעבודה. בערב, בן הזוג השני צריך לנסוע לאיזה מקום. אם כבר יש כרטיס חופשי בבית, אז הוא ישתמש בו ויסע באוטובוס במקום לבזבז דלק. המדינה הרוויחה פחות מכונית על הכביש, פחות זיהום אוויר, ופחות מקומות חניה תפוסים (לפעמים).
או נניח בן הזוג בעל הכרטיס החופשי חולה. אז הוא יכול לתת אותו לשני כדי שיסע לעבודה עם הכרטיס ולא יבזבז כסף על דלק. אנחנו רוצים לעודד אנשים לנסוע באוטובוס, וכרטיסים חופשיים גמישים זו שיטה טובה.
חופשי חודשי עולה לי היום 235 ש"ח. למה שלא תהיה לי אפשרות לשלם נניח 260 ש"ח ולקבל כרטיס שניתן להעברה מאדם לאדם? לא הייתי עושה את זה אצל הנהג, כי מספיק להם הבלאגן שיש להם, אבל נותנת את האפשרות בעמדות השירות של הרב קו. (אני גם בעד לתת אפשרות לקנות כרטיסים של כמה חודשים בעמדות האלה).
מה דעתכם?