למבוגרים בלבד. הכניסה מגיל 18.
הפעם האחרונה שראיתי אותה היא פרחה והייתה במיטבה. אך לצערי, מכל מיני סיבות ותירוצים דרכינו נפרדו. זה היה באביב לפני כשנה. מאז אני "רועה בשדות זרים" ולא מפסיק לחשוב (אם תרצו לפנטז) עליה. אתמול בלי שום הכנה מוקדמת הוזמנתי להיפגש איתה. הלכתי לישון מוקדם (שיהיה כוח), ישנתי עם חיוך טיפשי, ובבוקר יצאתי לפגוש אותה. ציפיתי שהיא תהיה יבשה, קשה וקרה וחשבתי שזה טוב, זה בסדר, אני הולך על זה ככה. להפתעתי הרבה, שהגעתי אליה נגלתה לעיני במלוא הדרה, חמה ולוהטת כמו שמש קיץ. התקרבתי אליה לאט לאט. הסתובבתי סביבה כדי למצוא את הדרך למעלה. מהר מאוד גיליתי שעם כל החום והלהט, כל האזורים ה"אסטרטגיים" לחים ורטובים וחייכתי לעצמי "הגומי הולך להחליק כאן ..." התחלתי לטפס אליה וככול שאני עולה ומתנשף, אני יודע שעוד מעט אני הולך לרדת, להחליק ולזרום בתוכה ... ואחרי יותר משעתיים של הנאה אמרתי לה שלום ושאני מקווה שניפגש שוב בהקדם. כזו היא מירב במין יום חורף שטוף שמש מדהימה. ותודה לגונטוב שסידר לי את הדייט עם המקום הקסום הזה: מרכז מירב.
הפעם האחרונה שראיתי אותה היא פרחה והייתה במיטבה. אך לצערי, מכל מיני סיבות ותירוצים דרכינו נפרדו. זה היה באביב לפני כשנה. מאז אני "רועה בשדות זרים" ולא מפסיק לחשוב (אם תרצו לפנטז) עליה. אתמול בלי שום הכנה מוקדמת הוזמנתי להיפגש איתה. הלכתי לישון מוקדם (שיהיה כוח), ישנתי עם חיוך טיפשי, ובבוקר יצאתי לפגוש אותה. ציפיתי שהיא תהיה יבשה, קשה וקרה וחשבתי שזה טוב, זה בסדר, אני הולך על זה ככה. להפתעתי הרבה, שהגעתי אליה נגלתה לעיני במלוא הדרה, חמה ולוהטת כמו שמש קיץ. התקרבתי אליה לאט לאט. הסתובבתי סביבה כדי למצוא את הדרך למעלה. מהר מאוד גיליתי שעם כל החום והלהט, כל האזורים ה"אסטרטגיים" לחים ורטובים וחייכתי לעצמי "הגומי הולך להחליק כאן ..." התחלתי לטפס אליה וככול שאני עולה ומתנשף, אני יודע שעוד מעט אני הולך לרדת, להחליק ולזרום בתוכה ... ואחרי יותר משעתיים של הנאה אמרתי לה שלום ושאני מקווה שניפגש שוב בהקדם. כזו היא מירב במין יום חורף שטוף שמש מדהימה. ותודה לגונטוב שסידר לי את הדייט עם המקום הקסום הזה: מרכז מירב.
