לכל מי שחיכה וציפה!!!!!
אגדות העולם הדיגיטלי פרק 2- ההרפתקאה מתחילה שלוש דמויות צעדו לאור הירח, על גבי מישור ירוק ורחב. אייראמון צעדה מלפנים, ופורסט השתרך מעט אחרי ניקס. "לא שאני מתלונן, אבל אנחנו מתכוונים לעצור מתישהו? אנחנו הולכים כבר שעות." פורסט אמר. "נעצור כאשר נמצא מקום מחסה." אמרה אייראמון. פורסט הביט סביב. דבר לא נראה במרחב, והכל היה שקט. "זה כנראה לא יקרה בקרוב." נאנח פורסט. הם צעדו בקצב מהיר כמה שעות טובות, עד שבאופק נראה אגם רחב, וקבוצות שיחים ועצים גבוהים צמחו סמוך לגדה. הם נעצרו ליד אחד העצים, והתיישבו. פורסט התיישב ליד העץ, חובט את אחוריו בעפר(!) וילל. אייראמון נאנחה. ניקס פלטה לעברו, "שמע, אתה רצית לצאת להרפתקה הזו לפי הגדרתך, אז בבקשה תפסיק להתלונן." ואייראמון המשיכה, "מרוב יללות תוכל להצטרף לחבורת החתולות." "לא הייתי מתנגד לזה," אמר פורסט, "הנקניקיות של אירימון ממש טובות." אחר כך הם שתקו מעט, ופורסט פיהק. "כדאי שנאכל משהו, יש לפנינו דרך ארוכה," אמרה ניקס. "יופי!" אמר פורסט ושלח את ידו לאחד הסלים. "לא!" אייראמון הצליפה בידה על ידו, "זה אוכל למקרה שאין לנו אוכל. אם יש אוכל בסביבה אנחנו לא משתמשים בו אלא מוצאים אוכל." "אני לא רואה כאן אוכל בסביבה," פלט פורסט. "אני אלך לחפש עשבים מתאימים," אמרה ניקס. "טוב,אני אדוג משהו," הסכימה אייראמון. ניקס הלכה לחפש עשבים ואייראמון התרחקה מעט וכרעה לדוג ליד האגם. פורסט נישאר לשבת ליד העץ בבילבול. ואז הוא הביט אל השיחים. "אולי שם יש משהו לאכול." הוא קם, צעד אל השיחים והציץ בין ענפיהם ואז האדים, זז מיד אחורה אבל לא הספיק לזוז מישם הרבה כאשר ברק כסוף פגע בישבנו, והוא רץ משם מיילל. כעבור כמה שניות עפה משם מישהי דומה לאדם עם כנפיים של פרפר ובגדי לוחמת (מגפיים גבוהים,בגדי עור שחורים) ומחושים ונחתה לפני פורסט. "אתה חצוף," אמרה בקול גבוה ומתנגן וסטרה על פניו סטירה מצלצלת כל כך שהדג שאייראמון תפסה באותו הרגע ברח לה וכל הדגים באותו אזור נעלמו. פורסט נפל על הישבן מרוב התנופה, ופלט יללה אחת נוספת. אייראמון הגיעה אליהם בריצה, והביטה בסקרנות בדיג'יפרפר האנושי. "מי את?" שאלה. "קיאואה משבט הברק." ענתה בקולה המתנגן, "ומי אתם?" "אני אייראמון, וזהו פורסט משבט הירח." באותו הרגע ניקס הגיעה בריצה, ומבטה מעט מבוהל. "השחר עוד מעט עולה. מי זאת?" שאלה בסקרנות כאשר שמה לב לקיאואה. "שמי הוא קא שו, וכמו שאמרתי, אני קיאואה משבט הברק." "אהה... מה קרה לפורסט?" שאלה לאחר שהבחינה בו משפשף את לחיו האדומה. "הוא קיבל את עונשו על חוצפתו." קא שו ענתה. "אבל לא עשיתי כלום! בסך הכל חיפשתי אוכל, ורק במקרה ראיתי אותה מתרחצת!" הגן על עצמו פורסט, וקם. קא שו הסמיקה, ניקס ואייראמון גיכחו מעט. "אתה... ראית... אותה... מיתרחצת.." פלטו אייראמון וניקס באותו הזמן. "רק את המגבת," הגן פורסט על עצמו, "אבל יש לה רגליים יפות." "היה לך מזל שרק את המגבת," אמרה בקולה הגבוה, "ואם תסלח לי אני..." היא צבטה את לחיו ונתנה לו עוד סטירה. "איה! למה עשית את זה?" שאל פורסט. "כי אתה ילד חצוף," אמרה קא שו. "מי את?" שאלה את ניקס. "אני דיג'יעלפית ירח משבט הירח. הוא דיג'יעלף יער," אמרה והצביעה על פורסט, "ואייראמון מחבורת החתולות." "את דיג'יעלפית ירח?" שאלה קא שו. "כן, למה?" "השחר עולה בקרוב, אז אם את לא רוצה להתפגר כדאי שתעשי משהו." "היא צודקת, ניקס, מה תעשי?" שאלה אייראמון. "את הדבר היחיד שנותר לי לעשות. לסמוך על הקמע." אמרה ניקס והצביעה על קמע סלנה שעל חזה. בעוד היא מדברת, השמיים החלו להווריד. "הקמע הזה באמת פועל?" שאלה אייראמון. "לפי ההנחות, כן. אם כי אף אחד לא ניסה אותו." אמרה ניקס, והסתכלה על השמש העולה. האור החל לשטוף את אזור האגם, והאיר את החבורה הקטנה. אך ניקס לא נראתה כמי שהולכת להתפגר. היא נראתה כרגיל, והבעתה המודאגת מעט סרה מפניה. הקמע באמת עבד. "טוב, מאחר וזה עבר, אולי נתחיל כבר לאכול?" אמר פורסט, וגרגור קולני נשמע מבטנו. "כל מה שאתה חושב עליו זה אוכל?" אמרה ניקס. "על מה את מצפה שאני אחשוב, אחרי שלא אכלנו כלום מאז שיצאנו?" אמר פורסט. "מה שמוביל אותנו לשאלה החשובה באמת, למה בדיוק יצאתם?" שאלה קא שו. "אבל מה את עושה כל כך רחוק מהשבט שלך? אנחנו יצאנו להלחם באפלה." אמרה אייראמון. "אני חיפשתי אתכם." "מה?" פלטו כולם ופורסט נחנק מחתיכת דג שהרשה לעצמו לפלח לאייראמון. קא שו נתנה לו "צ'פחה" והוא נשם שוב. "לקיאואה, כידוע, יש כוחות נבואה. הכוחות שלי מאוד חלשים ואני יכולה לדעת דברים רק פעם בשבוע בערך אבל אני בעצמי רציתי לצאת להילחם ואז ידעתי שיצא מזה משהו רק אם אצטרף אליכן. אז באתי הנה וחיכיתי." "מרשים.." מילמל פורסט בפה מלא דגים. קא שו התיישבה, וקיבלה דג שהוצע לה, ואז כולם אכלו בשקט. ואז נישמע פיצוץ וכולם הסתכלו לכיוונו, זה היה בצד השני של האגם. "יש שם כפר קטן, צריך שנלך לבדוק מה קרה שם. " "אבל איך נגיע לשם? אנחנו לא יכולים לעוף," אמרה ניקס. "בזה תסמכו עלי," אמרה אייראמון. ~סיבוב אוירי~ רוח בלתי ניראת עטפה את כל החבורה כאשר אייראמון הניפה את המניפה שלה והנחיתה אותם על גדת האגם שמימול. פיצוץ נוסף נישמע וניראה שהכפר היה מלא בעשן. דיג'ימונים קטנים נמלטו משם כאשר דארקנסוומון צעדה בין הבתים. "אה... מה עושים?" שאל פורסט בקול רועד מעט. "נלחמים כמובן." אמרה ניקס וצעדה לעבר הכפר, בו דארקנסוומון פוצצה בתים נוספים. אייראמון וקא שו צעדו אחריה. פורסט נשאר עומד כמשותק. "אתה בא?" הסתובבה אייראמון לעברו. "מה? אה, כמובן..." התנער פורסט והלך אחריה. ניקס וקא שו כבר הגיעו אל הכפר הקרוב, ופורסט ואייראמון הגיעו לאחר כשניה בריצה. ניראה שדארקנסוומון הייתה כל כך שקועה בפיצוצי הבתים, שהיא לא שמה לב לחבורה שהתגנבה לשם. "ברק שמיים!" קראה קא שו וברק פגע בדארקנסוומון. אבל דארקנסוומון קפצה והסתובבה אליהם. היא גיחכה והביטה בהם. "נו נו, מה קורה, מזמן לא ראיתי מי שקרה לי אתגר! נבדוק כמה אתם טובים!" ~פיצוץ גולגולת~ "היזהר פורסט!" קראה ניקס ודחפה את פורסט והספיקה להתחמק בעצמה. "את תשלמי על הנזק שעשית!" קראה אייראמון. אייראמון דיג'יגדל ל... ווינדמון! "ציפורני רוח!" היא שלחה את ציפורניה דמויות הווים כלפי דארקנסוומון, קופצת עליה במהירות. דארקנסוומון התחמקה אבל נשרטה בכתפה. ניקס ניצלה את ההזדמנות וזרקה אליה את חניתה, פוגעת בגבה, בזמן שקא שו מכוונת אליה חץ של ברק.
אגדות העולם הדיגיטלי פרק 2- ההרפתקאה מתחילה שלוש דמויות צעדו לאור הירח, על גבי מישור ירוק ורחב. אייראמון צעדה מלפנים, ופורסט השתרך מעט אחרי ניקס. "לא שאני מתלונן, אבל אנחנו מתכוונים לעצור מתישהו? אנחנו הולכים כבר שעות." פורסט אמר. "נעצור כאשר נמצא מקום מחסה." אמרה אייראמון. פורסט הביט סביב. דבר לא נראה במרחב, והכל היה שקט. "זה כנראה לא יקרה בקרוב." נאנח פורסט. הם צעדו בקצב מהיר כמה שעות טובות, עד שבאופק נראה אגם רחב, וקבוצות שיחים ועצים גבוהים צמחו סמוך לגדה. הם נעצרו ליד אחד העצים, והתיישבו. פורסט התיישב ליד העץ, חובט את אחוריו בעפר(!) וילל. אייראמון נאנחה. ניקס פלטה לעברו, "שמע, אתה רצית לצאת להרפתקה הזו לפי הגדרתך, אז בבקשה תפסיק להתלונן." ואייראמון המשיכה, "מרוב יללות תוכל להצטרף לחבורת החתולות." "לא הייתי מתנגד לזה," אמר פורסט, "הנקניקיות של אירימון ממש טובות." אחר כך הם שתקו מעט, ופורסט פיהק. "כדאי שנאכל משהו, יש לפנינו דרך ארוכה," אמרה ניקס. "יופי!" אמר פורסט ושלח את ידו לאחד הסלים. "לא!" אייראמון הצליפה בידה על ידו, "זה אוכל למקרה שאין לנו אוכל. אם יש אוכל בסביבה אנחנו לא משתמשים בו אלא מוצאים אוכל." "אני לא רואה כאן אוכל בסביבה," פלט פורסט. "אני אלך לחפש עשבים מתאימים," אמרה ניקס. "טוב,אני אדוג משהו," הסכימה אייראמון. ניקס הלכה לחפש עשבים ואייראמון התרחקה מעט וכרעה לדוג ליד האגם. פורסט נישאר לשבת ליד העץ בבילבול. ואז הוא הביט אל השיחים. "אולי שם יש משהו לאכול." הוא קם, צעד אל השיחים והציץ בין ענפיהם ואז האדים, זז מיד אחורה אבל לא הספיק לזוז מישם הרבה כאשר ברק כסוף פגע בישבנו, והוא רץ משם מיילל. כעבור כמה שניות עפה משם מישהי דומה לאדם עם כנפיים של פרפר ובגדי לוחמת (מגפיים גבוהים,בגדי עור שחורים) ומחושים ונחתה לפני פורסט. "אתה חצוף," אמרה בקול גבוה ומתנגן וסטרה על פניו סטירה מצלצלת כל כך שהדג שאייראמון תפסה באותו הרגע ברח לה וכל הדגים באותו אזור נעלמו. פורסט נפל על הישבן מרוב התנופה, ופלט יללה אחת נוספת. אייראמון הגיעה אליהם בריצה, והביטה בסקרנות בדיג'יפרפר האנושי. "מי את?" שאלה. "קיאואה משבט הברק." ענתה בקולה המתנגן, "ומי אתם?" "אני אייראמון, וזהו פורסט משבט הירח." באותו הרגע ניקס הגיעה בריצה, ומבטה מעט מבוהל. "השחר עוד מעט עולה. מי זאת?" שאלה בסקרנות כאשר שמה לב לקיאואה. "שמי הוא קא שו, וכמו שאמרתי, אני קיאואה משבט הברק." "אהה... מה קרה לפורסט?" שאלה לאחר שהבחינה בו משפשף את לחיו האדומה. "הוא קיבל את עונשו על חוצפתו." קא שו ענתה. "אבל לא עשיתי כלום! בסך הכל חיפשתי אוכל, ורק במקרה ראיתי אותה מתרחצת!" הגן על עצמו פורסט, וקם. קא שו הסמיקה, ניקס ואייראמון גיכחו מעט. "אתה... ראית... אותה... מיתרחצת.." פלטו אייראמון וניקס באותו הזמן. "רק את המגבת," הגן פורסט על עצמו, "אבל יש לה רגליים יפות." "היה לך מזל שרק את המגבת," אמרה בקולה הגבוה, "ואם תסלח לי אני..." היא צבטה את לחיו ונתנה לו עוד סטירה. "איה! למה עשית את זה?" שאל פורסט. "כי אתה ילד חצוף," אמרה קא שו. "מי את?" שאלה את ניקס. "אני דיג'יעלפית ירח משבט הירח. הוא דיג'יעלף יער," אמרה והצביעה על פורסט, "ואייראמון מחבורת החתולות." "את דיג'יעלפית ירח?" שאלה קא שו. "כן, למה?" "השחר עולה בקרוב, אז אם את לא רוצה להתפגר כדאי שתעשי משהו." "היא צודקת, ניקס, מה תעשי?" שאלה אייראמון. "את הדבר היחיד שנותר לי לעשות. לסמוך על הקמע." אמרה ניקס והצביעה על קמע סלנה שעל חזה. בעוד היא מדברת, השמיים החלו להווריד. "הקמע הזה באמת פועל?" שאלה אייראמון. "לפי ההנחות, כן. אם כי אף אחד לא ניסה אותו." אמרה ניקס, והסתכלה על השמש העולה. האור החל לשטוף את אזור האגם, והאיר את החבורה הקטנה. אך ניקס לא נראתה כמי שהולכת להתפגר. היא נראתה כרגיל, והבעתה המודאגת מעט סרה מפניה. הקמע באמת עבד. "טוב, מאחר וזה עבר, אולי נתחיל כבר לאכול?" אמר פורסט, וגרגור קולני נשמע מבטנו. "כל מה שאתה חושב עליו זה אוכל?" אמרה ניקס. "על מה את מצפה שאני אחשוב, אחרי שלא אכלנו כלום מאז שיצאנו?" אמר פורסט. "מה שמוביל אותנו לשאלה החשובה באמת, למה בדיוק יצאתם?" שאלה קא שו. "אבל מה את עושה כל כך רחוק מהשבט שלך? אנחנו יצאנו להלחם באפלה." אמרה אייראמון. "אני חיפשתי אתכם." "מה?" פלטו כולם ופורסט נחנק מחתיכת דג שהרשה לעצמו לפלח לאייראמון. קא שו נתנה לו "צ'פחה" והוא נשם שוב. "לקיאואה, כידוע, יש כוחות נבואה. הכוחות שלי מאוד חלשים ואני יכולה לדעת דברים רק פעם בשבוע בערך אבל אני בעצמי רציתי לצאת להילחם ואז ידעתי שיצא מזה משהו רק אם אצטרף אליכן. אז באתי הנה וחיכיתי." "מרשים.." מילמל פורסט בפה מלא דגים. קא שו התיישבה, וקיבלה דג שהוצע לה, ואז כולם אכלו בשקט. ואז נישמע פיצוץ וכולם הסתכלו לכיוונו, זה היה בצד השני של האגם. "יש שם כפר קטן, צריך שנלך לבדוק מה קרה שם. " "אבל איך נגיע לשם? אנחנו לא יכולים לעוף," אמרה ניקס. "בזה תסמכו עלי," אמרה אייראמון. ~סיבוב אוירי~ רוח בלתי ניראת עטפה את כל החבורה כאשר אייראמון הניפה את המניפה שלה והנחיתה אותם על גדת האגם שמימול. פיצוץ נוסף נישמע וניראה שהכפר היה מלא בעשן. דיג'ימונים קטנים נמלטו משם כאשר דארקנסוומון צעדה בין הבתים. "אה... מה עושים?" שאל פורסט בקול רועד מעט. "נלחמים כמובן." אמרה ניקס וצעדה לעבר הכפר, בו דארקנסוומון פוצצה בתים נוספים. אייראמון וקא שו צעדו אחריה. פורסט נשאר עומד כמשותק. "אתה בא?" הסתובבה אייראמון לעברו. "מה? אה, כמובן..." התנער פורסט והלך אחריה. ניקס וקא שו כבר הגיעו אל הכפר הקרוב, ופורסט ואייראמון הגיעו לאחר כשניה בריצה. ניראה שדארקנסוומון הייתה כל כך שקועה בפיצוצי הבתים, שהיא לא שמה לב לחבורה שהתגנבה לשם. "ברק שמיים!" קראה קא שו וברק פגע בדארקנסוומון. אבל דארקנסוומון קפצה והסתובבה אליהם. היא גיחכה והביטה בהם. "נו נו, מה קורה, מזמן לא ראיתי מי שקרה לי אתגר! נבדוק כמה אתם טובים!" ~פיצוץ גולגולת~ "היזהר פורסט!" קראה ניקס ודחפה את פורסט והספיקה להתחמק בעצמה. "את תשלמי על הנזק שעשית!" קראה אייראמון. אייראמון דיג'יגדל ל... ווינדמון! "ציפורני רוח!" היא שלחה את ציפורניה דמויות הווים כלפי דארקנסוומון, קופצת עליה במהירות. דארקנסוומון התחמקה אבל נשרטה בכתפה. ניקס ניצלה את ההזדמנות וזרקה אליה את חניתה, פוגעת בגבה, בזמן שקא שו מכוונת אליה חץ של ברק.
