לכל מי שהולכת להיות אמא לראשונה

[מיטל251]

לכל מי שהולכת להיות אמא לראשונה

שלום בנות, לא ביקרתי כאן מאז ילדתי את בני, בכורי לפני שישה וחצי חודשים. כשקראתי כאן, והתיעצתי, ולמדתי מרבות לא דמינתי איך זה בכלל להיות אחרי ההריון. כל עולמי הושקע בעובר הקטן ומה שמסביב.. וממש מהלידה, אני יכולה להגיד שחיי השתנו, ובהחלט אני מרגישה שניתן לחלק אותם ללפני ואחרי הלידה. מהשניה שההסתכלתי בחדר לידה בין רגלי, וראיתי את היצור הקטן יוצא מתוך גופי, שהניחו אותו עליי ככה ערום חם ולח, שהוא הסתכל עליי והתחיל לינוק ממני בעודו בן דקות ספורות באויר. אלו שניות מתוקות מענגות ונראות לי שלקוחות מתוך חלום נעים... אין לי מילים לתאר כמה זה כייף! כמה זה משמח, מרגש וממלא את החיים.. ילדים זה דבר נפלא! אתן הולכות להנות ובגדול, רק לקחת הכל ברוגע ובשלווה והכל יהיה בסדר... ולמה החלטתי לכתוב פתאום? יש לי 3 חברות בהריון לחוצות וחרדות.. ואומרות לי כל הזמן- זה קשה בלי לישון? זה קשה שהבעל בעבודה ואת בבית? ואני כל הזמן אומרת - זה פשוט כייף! אין לכן מושג למה אתן נכנסות. כמה זה כייף להכניס את התינוק הביתה...ולהתחיל את תפקיד האם. זה תפקיד חיי. שיהיה לכולכן בהצלחה, והנאה, ובקלות ...

 

[Scarlet Windflower]

תודה!../images/Emo140.gif

תודה על השיתוף, ועל הרצון להכניס, למי שצריך, את הדברים לפרופורציה. תמשיכי ליהנות!

 

[לולו של אדיר ופאפי]

כל מה שכתבת - מדוייק!!!

אני חשה היום בדיוק את מה שכתבת כיף ותענוג גדול. יש ימים לא קלים מידי פעם - אבל זה ממש כלום..... הכל עובר. הבן שלי אדיר, היום בן 5 וחצי חודשים ואני כולי בלחץ על איך שהזמן טס. כאילו לא הספיק לי לטעום ממנו בתור תינוק (למרות שהוא עדיין תינוק ). ואני מגדלת אותו לבד, חד הורית.....ככה שיש לי יום ולילה שלמים להיות איתו אבל זה לא מספיק....אני פשוט מטורפת על הגוזל הזה. ובאמת כמו שמיטל כתבה- בלי לחץ, לקחת הכל בכיף ועם המוןןןןןןןןן סבלנות והכל יהיה בסדר!!!

 

[שי לי 24]

תודה שכתבת את הדברים !!

זה מאוד מחמם את הלב ומעודד

 

[nushkaa]

התיאור שלך ממש ריגש אותי ../images/Emo7.gif

אני כ"כ מצפה ומתרגשת. בכלל גם כשאני צופה בסרטונים על לידה על מוחה דמעה.... מי יודע, אולי זה מההורמונים של ההריון.....

 

[ayely33]

תודה על מה שכתבת../images/Emo140.gif

כי באמת לא מעט אני חושבת על מה יהיה אחר"כ, על הכייף, אבל כמובן גם על הקושי- כי לא חסרים "נשמות טובות" שכל הזמן מזכירים לי שאוטוטו תשכחי כמעט מה זה לישון או מלעשות דברים רק כי בא לך, ועוד ועוד שזה ממש מפחיד השינוי העצום הזה. מצד שני הייתי רווקה יותר מידי זמן ומיציתי לחלוטין את חיי הרווקות ומחכה בקוצר רוח לאמהות, אז תודה על מה שכתבת בהחלט מעודד ומתאר את מה שקיוויתי שיהיה.

 

[לולי92]

../images/Emo20.gifהוצאת לי את המחשבות מהלב....

אנחנו עוד רק בהתחלה (6+3) וכאילו ההריון הזה שהוא הראשון מבורך ורצוי מאוד

האפונה הקטנה שצומחת בבטן עוד צריכה להוכיח את עצמה (היא כאן ולא כאן) מכירות את התחושה

את מתארת עולם נפלא שאנחנו משתוקקים אליו , ביחוד אחרי שחירפנתי את החצי שלי שאולי משהוא לא בסדר , ואולי לאולי ואולי..... מקווה שלכולן וכולם תהיה חוויה קלה מענינת ושמחה.

 

[רוצהכברתינוק]

איזה כיף לשמוע

אני נתקלת בעיקר במשפטים כמו: "תהנו כל עוד אתם יכולים" ו"תשנו עכשיו כמה שיותר כי אח"כ אין יותר כזה דבר" וזה ממש מבאס ומפחיד ומשום מה הורים אוהבים להגיד את זה להורים שבדרך אז טוב לשמוע דעות שהם קצת לכיוון שונה שיהיה לך תמיד בכיף

 

[שלומית94]

ממש יפה מצידך לעודד אותנו ככה למשל אני מאוד

חרדה ממה שיהיה אח"כ

 

[נורית של שחר]

בתור אמא טרייה

שקוראת את הדברים האלה אני כותבת: אז כן אני מאוהבת בשחר וכייף לי לגדל אותה ולתת לה אהבה וזה משהו מיוחד האהבה הזו ואני לא אהבתי ככה לעולם.כייף לראות שהיא גודלת ומתעניינת יותר ויותר בעולם החיצוני ומחייכת אליי, לאט לאט מתפתחת ומפתחת קצה התחלה של אישיות. ועכשיו אני רוצה לכתוב משהו שאולי ירגיז את חלקכן אבל אני חייבת לכתוב את זה כדי שאם אפילו אחת מכן תגיד לעצמה שבוע אחרי הלידה- "מה יש לי למה אני לא מאושרת ואחת מהפורום כתבה שהיא הייתה מאושרת והשכנה ממול אמרה לי איזה כייף לך, אז רק אני דפוקה" אז זה כן קשה בשבועיים הראשונים כי החיים עוברים מהפך ואולי יש מן קשר שתיקה כזה שגורם לאימהות שבהתחלה קשה להן להרגיש רע עם עצמן שקשה להן אבל העובדה שהיא שלהרבה מאיתנו זה קשה וזה בסדר גמור ואל תרגישו רע אם בהתחלה יהיה קשה. אני לא כותבת כדי לייאש או לדכא או להפחיד, אני כותבת כי זו המציאות האמיתית והרבה מנסות לייפות אותה ואני מאמינה גם שיש הרבה שמרגישות כמו מיטל אבל זה לא חייב להיות ככה בהתחלה ורציתי שתדעו שזה בסדר גמור גם אם זה לא ככה. גם אם קשה בהתחלה זה הופך להיות יותר ויותר קל וכמובן גם כייף.

 

[דפנהאי]

הוצאת לי את המילים מהמקלדת ממש

תינוק חדש זה כייף, רצינו את זה וזה הדבר הכי טוב שקרה לנו, אבל - לא לשכוח שהעומס הנפשי הרגשי והפיזי אחרי לידה הוא עצום, יש תינוק תובעני שדורש אתכולך כמעט, ואני אומרת שחולפת שנה עד שאפשר להרים שוב את הראש. זה לא שאין רגעים של אושר, בודאי שיש ואפילו הרבה, אבל הקושי הוא עצום ומותר להרגיש תסכול וקושי ודכאון מה, זה בסדר. זה לא אומר שיש לנו איזו בעיה. ומותר גם לפנות לעזרה במקרה הצורך.

 

[אמאשלרננה]

סליחה, זה ממש מרגיז אותי../images/Emo46.gif

למיטל, את כותבת כאן על חוויה מאוד אישית שלך ומסגנון הדברים שלך עולה שככה זה הולך להיות וזה פשוט לא נכון. רוב הנשים ממש לא חוות את תחילת דרכן האימהית כמו מה שאת מתארת אלא בצורה יותר קשה. קודם כל אנחנו יולדות את התינוק ואחר כך יולדות גם אישיות חדשה - אמא. רוב הנשים לא מתאהבות בתינוק שיוצא להם מהרחם מיד אלא יותר תוהות "מה זה הדבר הצורח הזה", להרבה נשים יש בעיה עם הנקה. ההורמונים, העייפות, הגזים וסתם האי ידיעה שנפערת פתאום בחיים כשכל עולמנו מסתובב פתאום סביב יצור לא מוכר. זהאחלה שאת משתפת אבל כדאי שתסייגי בדברייך שמדובר בחוויה אישית. ולבנות שזו להן לידה ראשונה, כל מה שכתבתי נכון וחשוב שתדעו שלא הולך להיות קל (כי אני חשבתי שזה שאני גננת ודודה מלאה באחיינים יעשה לי את החיים קלים ולא...) ועם זאת, כל אחת מקבלת את האימהות שלה באופן שונה, זה בסדר שזה יהיה קשה, אני לא מכירה נשים נורמליות שלא צלחו את החוויה הראשונית הזו ובכל מקרה התינוקות גדולים וכמובן שתמיד בכל החור השחור של החודש-חודשיים הראשונים יש רגעי קסם מתוקים ויקרים מפז שמושכים אותך למעלה ואז זה שווה הכל.

למי שיש עוד שאלות, אשמח לענות מהחוויות האישיות שלי ולא תמיד הנעימות, למרות שרננה תינוקת נוחה ומקסימה

 

[מיטל251]

../images/Emo12.gifואי זה ממש מעליב, באמת. הטון שלך כלפיי.

באמת שבאתי לשתף בשמחה מתוך ליבי באופן סוביקטיבי ולהראות לכם את היופי שבזה כי לי יש 100% הנאה מבני! אני מכירה בנות שחוות דכאונות, מצבי רוח ופחות הנאה ממני... זה קורה, זה לא סוד... לא שללתי מקרים כאלה. ולא באתי לספר אותם בכלל. כתבת לי לסייג שזאת דעתי האישית, בתור מי כתבתי כאן???? בתור תחקירנית? בתור כותבת מאמר?? לא!!!! כתבתי כאן בתור בחורה שכך מרגישה באופן הכי טבעי שיצא לי להגיד. לא השתמשתי כאן באחוזים (כמוך שכתבת שרב הנשים לא חוות ככה... רב הנשים לא מתאהבות התנפלת עליי ועל מילותי. אני עדיין עומדת מאחורי מילותיי- לא דמיינתי שככה זה להיות אמא! לא דמינתי שאני יגיע לעוצמות אושר כאלה! לא דמינתי שאפשר לאהוב ככה, להתרגש ככה ולבכות מחיוך של תינוק שמסתכל לך בעניים. ושאת כותבת לא הולך להיות קל, הקושי מתגמד ונעלם לעומת רגעי האושר...לא מרגישה שזה קשה, זה מאתגר, זה מספק, זה ממלא! לפני שילדתי 100% מהאמהות שפגשתי אמרו - תנצלי טוב טוב את השינה עכשיו כי אחר כך לא תשני.. תהני מכל רגע-כי החיים ישתנו לך, משפטים מפחידים! אני מביאה פה צד שונה, יותר רענן וקליל של החיים, התינוק שלי גרם לי להבין שאני טיפשה שחיכיתי 3 שנות נישואים עד שרציתי ילד! למה לא עשיתי את זה מזמן? אמא של רננה- את לא צריכה לשלול את הצד הכיפי הזה של ראשית האמהות- כולן שמעו עליו, ומזה הכי פוחדות גם אני חששתי, וגיליתי- עולם אחר. אני כתבתי את מילותי בחיוך ואהבה, כי כך אני מרגישה. מאחלת לכולנו, אושר ואהבה עם הדור הבא שלנו!

 

[שטרודלית שלי]

מיטל יקרה ומתוקה../images/Emo140.gif

האמיני לי שנעים יותר, ממלא יותר, אופטימי יותר להסתכל על חווית האימהות בדרך שאת מסתכלת עליה, על קשיה, שאני בטוחה שיהיו

כתבת מקסים

קראתי כל מילה ומילה באהבה, כפי שרצית שנקרא את המילים

מאחלת לך לי ולכל הבנות המקסימות כאן, לאלו שמתעקשות לראות את הטוב, הטהור, הממלא, הנעים והמקסים שבהבאת תינוקי חדש לחיינו- להמשיך ולראות את חצי הכוס המלאה

יפה מצידך שבין כל שגרת היומיום העמוסה הקדשת לנו כמה דקות על מנת לחלוק איתנו רגעים קסומים

 

[נורית של שחר]

בואו נאזן את זה

לדעתי לרוב הנשים קשה בהתחלה ואני מאד מבינה את אמא של רננה כי עברתי דברים דומים. השבועיים הראשונים הכי קשים וכמו שכתבתי זה הולךומשתפר (ממרומיי גיל חודש וחצי) . נכון לצד הקושי יש רגעים של אושר ואהבה. חשוב לראות את זה בצורה מאוזנת ולזכור שהקושי של ההתחלה עובר...

 

[נעה1509]

סוף סוף!! ../images/Emo140.gif

מיטל, עשית לי חיוך על הבוקר!! תודה רבה!! לי אישית כבר נמאס לשמוע את כל אותם מנדבי עצות מסביב שאומרים לי כמה הולך להיות קשה ומעייף ורע... סליחה, אבל תינוק זה לא מלאך ולא ברור לי למה כולם "מתפלאים" מאיך שתינוקות מתנהגים... אני כל הזמן משתדלת להסתכל באופטימיות לעבר הלידה הקרבה ומה שיהיה אחריה - כי מה לעשות - אני רוצה תינוק!! ולעומת זאת כולם מסביבי מספרים כאלה דברים רעים (כולל המשפט המעצבן "תשני כל עוד את יכולה") שלפעמים אני לא מבינה למה הם נכנסו להריון.... אז שתדעי לך שמאוד מאוד כיף לשמוע סוף סוף משהי שמסתכלת על הצד המלא של הכוס ובוחרת להגיד כמה זה כיף ובוחרת לעודד במקום לדכא! אז שוב תודה לך ומקווה מאוד להצליח כמוך להתמלא בכזו אהבה!!! נעה

 

[אמאשלרננה]

בטח שלא התכוונתי להעליב

אבל אני חושבת שזה ממש לא מאוזן מה שאת כותבת ועלול להטעות, זה הכל... לא התכוונתי לפגוע ואם פגעתי, אז סליחה (כרנאה ההורמונים של ההריון

). רק תסתכלי מהתגובות של בנות שטרם חוו אימהות בשביל להבין עד כמה הן מעדיפות להיתלות באופטימיות ובכיף והאושר וכו' וזה לרוב ממש לא ככה. תיכנסי לפורום הורים לתינוקות ותעשי סקר קצר ותגלי שהרוב ממש לא חוות ככה את ראשית האימהות ולדעתי, אחרי ניסיון של הלם אחרי הלידה מוחלט (למרות נסיוני העשיר עם תינוקות), חשוב לי שבנות שטרם חוו את תהליך הזה יבינו שזה לא רק גן עדן, התאהבות וכו' אלא יש דברים רבים אחרים ואני לא מדברת על העייפות אלא על משהו נפשי עמוק יותר. רוב האימהות שלא חוות את הרגשות המקסימים (ואני שמחה בשבילך, הלוואי על כולן), מרגישות רגשות אשמה נוראיים ודפוקות על כך שהן לא מצליחות לחוות את הרגשות האימהיים ה"טבעיים" הללו. לי יותר חשוב שבנות ידעו על הקשיים וידעו שזה בסדר גמור לחוות אותם ולהרגיש ככה מאשר שידעו שיש אימהות שחוות את האימהות שלהן מההתחלה, כי הרי כולנו רוצות להיות במקום שאת נמצאת והלוואי שהפעם אני אוכל יחד עם הלידה להוליד רגשות אימהיים כלפי תינוקת באופן אוטומט אבל מה לעשות, רובנו לא בנויות כך.

 

[נורית של שחר]

אמרו לי

שילד שני זה כבר יותר קל כי את פחות לחוצה ויודעת מה עומד לפנייך ובעיקר יודעת שזה רק שלושה חודשים הקושי של ההתחלה. רובנו אכן לא בנויות לכך כי כל החיים חיינו בשביל עצמנו ולא בשביל ולמען אחר ולכן בהתחלה יש שוק מסויים וצריך להתרגל פשוט למצב אחר...

 

[אמאשלרננה]

לנורית של שחר

מסכימה לגמרי, ונאה לי שיהיה יותר קל עם החדשה אבל נראה איך רננה תגיב לענין

 

[דפנהאי]

ילד שני טיפה יותר קל כי את יודעת למה לצפות

אבל אז הקושי הוא לתמרן בין שניים, וזה כן קשה, גם כאן לוקח פרק זמן נכבד עד שמגיעים לאיזושגרה נוחה שבה לא. לרגע אני לא מצטערת או מתחרטת על בוא ילדי לעולם, אבל זה לא היה קל בהתחלה לגדל שניים, אחת קטנה ואחד תינוק בן יומו. אומרים שילד שלישי יותר קל. טוב, אני אחכה עוד כמה שבועות ואדווח לכן.