לכל חברי הפורום היקרים

lil ../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

שימו לב גם לאח הקטן !!! גם אנחנו חשבנו שמדובר בחקיינות. לצערינו לאחר תקופת מה,החקיינות אובחנה כטוראט במלוא הדרו. לא הייתי רוצה להפחיד, חלילה, אבל מוטב להיות עם אצבע על הדופק.
 

השגיא

New member
ליל אני מוכרחה לחזק את דבריה של

של איריס "הצוללת הצהובה". ילדי טוראט חייבים מקום בטוח שבו לו ילעגו להם אלא יקבלו אותם כפי שהם. אפשר להשוות את הטיקים לגמגום. לו ילדך היה מגמגם, האם היית מסכימה שאחיו יחקה אותו???? כאמא לילד עם טוראט אני רואה את המצב הזה כבילתי נסבל. בתקופה הקשה שלאחר הגילוי אצלינו, עשיתי מאמצים רבים להפריד בין החבר'ה שלי. הטוראטניק היה מתפרץ בחמת זעם על אחותו, שלא ידעה איך להתמודד עם זה. פשוט הפרדתי ביניהם והקפדתי מאוד באותה תקופה להקדיש לכל ילד זמן איתי לבד. בזמן הזה הטוראטניק היה מדבר איתי על תחושותיו ,התנסויותיו, הטיקים שלו באותו היום ובכלל על איך הוא מתמודד. אחותו לעומת זאת קיבלה ממני הכוונות מדויקות מה לעשות כשהוא מתחיל להתפרץ לעברה. (לא לענות, לבוא אלי, להיות לידי...) הסברתי לה כמיטב הבנתה שיש לו בעיה וכולנו צריכים לנסות לעזור לו. וכל זה לווה בהמון חיבוקים וליטופים. לדעתי כדאי להקדיש כל יום זמן לטוראטניק שלך לבד, (לא תאמיני כמה זה עוזר להם..) אבל גם זמן לאחיו לבד. בזמן הזה תוכלי להסביר לו שישנה בעיה, ושאת זקוקה לעזרתו וכו' נורא חשוב ליצור לטוראטניק (ובעצם לכל ילד) תחושה ביתית נוחה ולא מאיימת. הכל יראה אחרת, האמיני לי. גלית
 

lilהיחיד

New member
בוקר טוב לכולם!../images/Emo96.gif

כבר כמה ימים חלפו להם, ונוכחתי לדעת שהמצב דינאמי. יומיים בדיוק, נתתי צ'אנס להלידול,כפי שהרופא המליץ {מינון מינימלי, טיפה בבוקר ושתי טיפות בערב } וזה היה... נורא. זה לא רק שהילד התהלך כזומבי, הר געש של תופעות התפרץ ממנו. הלכנו ביחד לפארק, והOCD צץ לו החוצה במלוא הדרו. עלה על המדרכה וירד ממנה, עלה על המדרכה ושוב ירד ממנה... וחוזר חלילה. כל הטיקים שבעולם גם הם, צצו פתאום. הקפצת רגליים, לא ראיתי לפני כן ועוד כל מיני תנועות מוזרות. מתן התרופה הופסק לאלתר. התחלנו לקחת אומגה 3... הספקתי גם לשוחח עם עוד אם שלבנה יש טוראט { הוא בן 12 } ולשמוע על הנסיון האישי שלה, למרות שאני מודעת לכך שכל מקרה לגופו. הם ניסו כמה תרופות פסיכיאטריות שלטענתה, רק הרעו לו. הוא מטופל אצל הומיאופטית וכיום, לפי האם, כמעט ולא ניתן לזהות אצלו את הבעיה. לגבי האח הקטן... ברור שלהצקות מעין אלו, אין מקום אצלנו בבית,והוא ננזף. המזל הוא, שעקב הפרשי הגילאים ביניהם ועקב נסיבות שונות, הקשר בינהם הוא מדהים. הם לא רק אחים בדם... אלא גם החברים הכי טובים אחד של השני. הוא מאוד נבהל עם התפרצות הטיקים של אחיו, טבעי לחלוטין,אבל הוא מתחיל להסתגל, לקבל ולנצור לשון. שלושתינו מבולבלים... אבל אני מקווה שהזמן יעשה את שלו. המשך יום נעים ונפלא לכולם!!!
 
lil יקרה, את מוזמנת להצטרף אלינו

למפגשים (במסגרת העמותה, וגם למפגשי הפורום). במפגשים תכירי הרבה הורים לילדים עם טוראט, וגם טוראטניקים בוגרים. וחוצמזה... תוכלי סתם ליהנות מהומור טוב. פרטים לגבי המפגש הקרוב שלנו (בו נחגוג יומולדת שנתיים לפורום !) תוכלי לקבל בפורום החברתי או במסרים.
 
למעלה