לכל המתלבטים דיסלקציה דיגרפיה

[ESHED48]

לכל המתלבטים דיסלקציה דיגרפיה

עניתי על ה - 9/7 ומצרפת את זה גם כדף קובץ שיהיה לכולם יום נעים

 

[dafna yalon]

אקפיץ אם כך גם אני

ההתמחות שלי במקרה היא לקויי למידה, תחום אותו אני לומדת כלימודי תעודה לבעלי תארים אקדמיים. האשמותייך על זלזול ונימה שלילית מפתיעות אותי, שכן התיחסותי לנושא באה מעמדה של שמירה על זכויותיהם והגנה עליהם מפני אבחון הגרפולוגי שעלול לעשות להם עוול. אני מציעה לך לקרא שוב את הדברים שכתבתי ברוח שבה הם נכתבו ולא להפיל עלי את תסכוליך מהמערכת. אבל בכדי להצליח במערכת החינוך הקיימת, אסור לטמון את הראש באדמה ויש לדאג למימוש זכויותיהם של לקויי למידה להתאמות במערכת החינוך, כפי שעשו האנשים עליהם ספרת. רוב ליקויי הלמידה לומדים במסגרת החינוך הרגיל (כ-10% מהתלמידים לפחות) ולא בחינוך המיוחד. בתנאים מותאמים ועם הנחיה דידקטית לאסטרטגיות עוקפות ןמחזקות, הם יוכלו להוציא לפועל בכיתה רגילה את יכולותיהם (שאצל חלקם הן מעולות, אצל אחרים הן נמוכות ואצל הרוב הן בינוניות - כמו בכלל האוכלוסיה). אכן יש המון לקויי למידה מצליחים, והדוגמאות שלך הן טיפות בים. אבל יש גם אחוז לא סביר של לקויי למידה שהגיעו לכלא. גורם החיזוי החשוב ביותר למסלול שיבחר הוא אכן המוטיבציה ותחושת מיקוד השליטה הפנימי. מי שמאמין שיוכל להצליח למרות הליקוי - יצליח יותר. לכן חשוב ביותר נושא החיזוק של הכוחות במקרה של יעוץ ללקויי למידה. אבל יחד עם זה חשוב באותה מידה גם להגדיר את הקשיים, כדי למצא להם פתרון או מסלולים עוקפים. כמובן שיש גם לקויי למידה שנגרמו עקב בעיות בהריון ובלידה, אבל אם תסתכלי על מחקרים של האוכלוסיה בכללותה ולא על מספר הדוגמאות שבסביבתך תלמדי על הדגם התורשתי של הליקויים השונים. כל ספר עדכני בתחום יתן לך מידע על כך. לא הצלחתי להבין על מה הדוגמאות שהבאת מצביעות. יש אבחונים שגויים? איפה לא??? שי מורים טפשים ורעים? איפה לא??? יש אנשדים שקשייהם מאתגרים אותם להישגים? איפה לא??? כדאי שלפני שאת תוקפת ומאשימה תנסי להבין מיהם הפרטנרים שלך במלחמותיך הצודקות. וכדאי גם שתלמדי על הנושא, שניכר שהוא בדמך. דפנה

 

[ESHED48]

האם את מורה?

נתתי רק שתי דוגמאות מיני רבות באמת מעניין אותי לדעת אם את מורה וכמה זמן את עוסקת בהוראה? בנוסף האם יש לך גישה לאבחונים דידקטיים?

 

[dafna yalon]

תודה לאל לא...

חוץ מהוראת גרפולוגיה. לימדתי 15 שנים גרפולוגיה חינוכית למורים בשנת השתלמות בשלוש מכללות, חלקם הגדול היו מורות לחינוך מיוחד ועבדתי איתן על פרויקטים רבים גם בהקשרים בית ספריים. למדתי קורסים שונים ברמה אקדמית של חינוך מיוחד. גדלתי ילדים בעלי ליקויי למידה וגם אני הייתי פעילה בועד הורים. במסגרת לימודי האקדמיים למדתי באופן ממוקד לקרא ולבקר אבחונים פסיכו-דידקטיים. אבחנתי גרפולוגית ילדים ומבוגרים בעלי ליקויים ובמקרים רבים הייתי הראשונה שכיוונה אותם לאבחון דידקטי. פיתחתי שיטה לסינון מוקדם של לקויי למידה עוד בגן ועשיתי מחקר מעקב אחרים עד סוף כיתה ד, יחד עם השירות הפסיכולוגי החינוכי בערד. על המחקר הזה זכינו בפרס מטעם אחת הקרנות של הסתדרות הפסיכולוגים. בשנת הלימודים הקרובה אתחיל לעבוד במרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללת בית ברל. הלוואי שעשירית ממורי ישראל היו יודעים עשירית מה שאני יודעת על ליקויי למידה. מצבם של לקויי הלמידה היה אז הרבה יותר טוב. בהזדמנות זו - אפשר לדעת מה הרקע שלך ולמה בחרת לבקר אותי ללא כל סיבה נראית לעין בדברים שכתבתי? האם אני עומדת באיזה ספציפיקציות שהגדרת לעצמך בשאלת הנסיון בהוראה, ומהן? דפנה

 

[ESHED48]

לדפנה ניחשתי שאת מורה-ראי התנצלותי

דפנה שלום! לרגע לא חשבתי לרדת עלייך, ואם ראית את פני הדברים כך, הריני מצטערת, לא התכוונתי להעליבך או לרדת עלייך. אך במשך השנים רק בגלל שאני גרה בעיר גדולה, והורים רבים הולכים לאיבוד, מצאו כתובת לפניה במצוקתם. על כל אלה אני יכולה רק לומר דבר אחד:- שכחו באיזה שהוא מקום את ההורים, אף אחד לא חשב עד היום שיש גם להדריך את ההורים כיצד להתגבר ביחד עם הילד/ילדה כיצד להתגבר על הבעיה. פונים אלי כל השנים הורים בוכים, מה לעשות? גם כאלה שהסכלתם אינה גבוהה, יכולים להדגריך אותם כיצד לעודד את הילדים להשגיות. ברב המקרים דווקא הדיסלקטיים והדיסגרפיים הם מוכשרים מעבר ליכולת הרגילה. עובדה שהם מסוגלים לפעמים לאורך שנים להסתיר את הליקוי. להערותיך: בני נוער אם הם קוראים את הנ"ל, לא מפרשים את הדברים כמבוגרים. הם יכולים לראות את זה כך בסימון גרשיים להבדלה היא לקוי למידה שנובע מתפקוד לקוי של אזור מסויים '"ומוגבל ביותר במוח'". בכתב ידו של הדיסגרפי קיים חשש רב לפרשנות מוטעית עקב ייחוס פרשנות אישיותית "'לקושי תפקודי'". יש גם את אלה שלקותם היא בשילוב של דיסגרפיה, דיסלקציה ובעיות גרפו-מוטוריות, "'שלא נדע'". סיפורים נוספים אכתוב לך במייל הפרטי

 

[ESHED48]

הסכלתם=השכלתם להדגריך=להדריך

 

[shonshon5]

אני - יש לי שאלה

עיינתי בדוגמאות שהבאת, מה שבין היתר גרם לסקרנותי להתעורר ולשאול את עצמי: איזה מין איבחון דידקטי עבר הילד בגיל 4 (ארבע)? עצמי לא ידע לענות לי, אז אולי תוכלי את? סאלאמאת!

 

[ESHED48]

רק דבר אחד אני יכולה לענות לך ...

לסגנון שאלה כזאת תקרא עוד פעם את מה שכתבתי ואני מקווה שאתה יודע מה זה הבנת הנקא

 

[shonshon5]

נו, באמת.........

ואני מצטט מהטקסט שלך: .."נולד בלידה רגילה ומהירה, תוך 20 דקות. בגיל 4 לקחו אותו לרופא אוזניים אחרי אבחון דידקתי לדיבור, והתברר שהילד בקושי שמע ודיבר מעט מאוד, למרות שהיה זה בית שכל הזמן שוחחו איתו שמעו מוזיקה והרבה סיפורים, הילד פשוט פיספס מילים שנעלמו מאוזניו." ושאלתי הפשוטה נשארת בינתיים ללא מענה: איזה אבחון דידקתי (כך, במקור) הבחור עבר בגיל 4? לי לא מוכרת שום דיסציפלינה המגדירה תקפות לתעלולי בוסר ממין זה. אה - ולא מאד ברור לי הביטוי "הבנת הנקא" בתגובתך דלעיל. האם התכוונת ל"הבנת הנקרא"? האמנם לפנינו מקרה מובהק של בעיית קואורדינציה? מהירות הקלדה גבוהה ממהירות מנגנון הבקרה? התלבטתי אם ראוי לי להוסיף ולהביא מדברי חז"ל ומאמרי השפר של שייקה אופיר, אבל עומס החום מחד והלימונדה הקרה מאידך מחליטים עבורי: עד כאן! יאללה, ביי!

 

[dafna yalon]

המנהרה שלפני האור

אשד, הגישה שלי שונה משלך. אני לא חושבת שצריך לעודד ילדים להישגיות בלימודים בכל מקרה, זה איננו הערך העליון בעיני. במקרים רבים אצל לקויי למידה יש כישורים ייחודיים בספורט או מוזיקה למשל, והשקעה בתחומים האלה לפיתוח הישגים ממשיים, סיפוק ותחושת ערך, יכולה להיות הרבה יותר משמעותית ומועילה מאשר להעלות ציון מ-60 ל-70 אחרי המון שיעורים פרטיים. אבל כאן אנחנו נכנסים לחילוקי דעות ברובד האישי, וכמובן שיש לבדוק כל מקרה לגופו ולא ניתן להכליל. אבל בהיבט מקצועי, הגישה המרכזית של העוסקים בתחום ליקויי הלמידה כיום היא שהאדם חייב להיות מודע להם, להבין את השפעתם בתחומי חיים שונים ואת הדרך להציג את קשייו אלה והשפעתם בפני העולם החיצון. רק מטה-קוגניציה כזו תביא להתמודדות ריאלית ויעילה. לכן המילים שציטטת מפי ונראו לך פוגעות: "תפקוד לקוי של אזור מסויים ומוגבל ביותר במוח" או "קושי תפקודי" - בתוך הקונטקסט של הסבר שמדובר בקושי ספציפי לכתוב שיש לו מקור מוחי - למה זה פוגעני? זה לא נכון מבחינה עובדתית שתפקוד הכתיבה שלהם לקוי? הם לא יודעים את זה שתפקוד הכתיבה לקוי? אם הם לא הבינו עדיין שזה על רקע נוירולוגי, חשוב ומקל מאוד לדעת את זה. את צודקת ב"שלא נדע", שנאמר בהומור, שכנראה לא עבר את מסלול הקריאה כראוי. יחד עם זאת, מתוך שהותי המרובה עם לקויי למידה והצחוקים שהולכים ביניהם על הליקויים של עצמם, למדתי לא לפחוד לדבר כמותם, ממקום של הסכמה של כל הצדדים שזה באמת נורא קשה לא להיות מסוגל לקרוא, לכתוב ולעשות תנועות עדינות מוצלחות כשאתה סטודנט מצויין באוניברסיטה. או מרצה. ואין טעם לבכות ולהרגיש אומלל ודפוק על זה, אלא - כמו שאמרת - לדעת את זה ולהמשיך להתמודד בכלים האפשריים ולפתח אסטרטגיות נוספות. היום יש המון ספרים להורים, עמותות הורים וקבוצות תמיכה ללקויי למידה ולבני משפחותיהם באינטרנט, יש הרבה סדנאות להורים במסגרות שונות, והם לא צריכים יותר להרגיש בודדים, חסרי מידע וחסרי ישע. דפנה

 

[ESHED48]

מזל שלפחות בני הנוער שאני עוקבת...

אחריהם באמת רואים את "האור שבקצה המנהרה" דפנה - מעניין אותי לדעת, האם שמת לב לדברים פשוטים כמו: שמהירות המחשבה בעצם מהירה יותר ממהירות הכתיבה? לדעתי בגלל זה הם מסגלים לעצמם את הכתב האיטי, וכפי שכתבתם באחת מהערות הפורום 'חושב על כל מילה' לפני כתיבתה... שגיאות כתיב אחת מדרכי הטיפול היעילה ביותר שמצאתי בעזרת מילוי תשבצים שאלה למשהו שלא מובן לי: איך את התווים הם זוכרים מייד בעל פה אחרי נגינה אחת? לא תמיד הדחף וההמרצה להשגיות של ציונים, באה דווקא מכיוון ההורים, לרב אלה בני נוער שדרך המוזיקה הם מבינים שחיביים גם השגיות בנושאים אחרים. בדיחות הדעת בינייהם וה'ירידות' האחד על השני ממש מצחיק לשמוע אותם. אבל מצער מאד לשמוע את מריבותיהם עם המורים על תוספת זמן, הקראה, שעתוק ... בכיתה י"א מגיעה תלמיד מחונן ואומר שאינו יודע אפילו לכתוב אבא באנגלית בלי שגיאות, אבל את הבגרויות סיים על 100 וכיום הוא בטכניון. "סיפוק ותחושת ערך להעלות ציון מ-60 ל-70 אחרי המון שיעורים פרטיים" מי אמר שהם חייבים שיעורים פרטיים, זאת המצאה של השנים האחרונות להעשרת כיסם של המורים, אפשר להדריך ילד/ילדה שכמו שהם מתאמנים ומתרגלים את התווים כך הם יכולים לתרגל את שעורי הבית. האמיני לי שאחרי הדרכה של עשרות בני נוער - זה עובד שאלה עיקרית כללית ולא אליך אישית, הייתי שמחה לדעת מה דעתך: איפה מערכת החינוך שהייתה פעם? הורה מגיעה למורה או ליועצת להתייעץ מה לעשות, תשובתם לפעמים ממש מרגיזה, לא פעם פנו אלי אם או אב בוכים, מה הילד שלנו דפוק, לעיתים לוקח לי זמן רב 'לשחרר אותם' רק מדברי מורה מעליב, שנותן הרגשה שלתלמיד "יש לו פוטנציאל" כתבת ש :- "היום יש המון ספרים להורים" לא כל הורה יודע ליישם את מה שהוא קורא. עמותות הורים - אף פעם לא שמעתי עליהם, גם לא קיבלתי מידע לגביהם ב'ניצן' קבוצות תמיכה ללקויי למידה ולבני משפחותיהם באינטרנט - למה לא קבוצת תמיכה ע"י יועצת בית הספר יסודי או תיכון? לצערי גם כשהם כופים על הורה לעשות אבחון, לא מעניין אותם לדעת אם בכלל הפרוטה מצויה בכיסם. הם מדברים בצורה מעליבה ליד התלמיד. איזו תדמיד התלמיד מרבל על עצמו?

 

[dafna yalon]

הבהרות

אצל כל אדם - מהירות המחשבה מהירה ממהירות הכתיבה. אצל הדיסגרפים - הפער גדל בשל קשיים בשליפת תבנית מילה. הכתיבה נאלצת להתמודד עם כל אות בנפרד מבחינת סדר האותיות, הכתיב, זכרון הכיווניות ומבנה האות ולפעמים גם הביצוע המוטורי שלה בפועל. דיגרפים לא "מסגלים לעצמם כתב איטי" אלא לא יכולים לכתוב מהר באופן קריא ולעיתים לא יכולים לכתוב כלל. לעיתים הם משתדלים להגביר קריאות ולשפר את המראה (לפצות על הקושי הגלוי) ואז הכתב מואט עןד יותר. יש לקויי למידה בעלי כישורים מוזיקליים גבוהים, ויש כאלה שאין להם כישורים מוזיקליים כלל. כמו בכלל האוכלוסיה. אין מקום להכללות. מטבע הדברים - מי שבעל קשיים בלמידה הבית ספרית ויש לו כשרון מוזיקלי מובהק, יפתח אותו במיוחד כמקור של עוצמה והנאה. אבל מי שיש לו לקוי למידה שפתי, תרגול בלבד לא יעזור לו. זה כלול בהגדרה של לקות למידה - שמישהו לא מצליח למרות תרגול. אני לא מפרידה בין שעורים פרטיים לבין הדרכה, כי מרבית ההורים זקוקים לעזרה של אדם מבחוץ לצורך שניהם (בתשלום), או רוצים לנתק את עצמם מהתחום הלימודי כדי לשמור על יחסים טובים במשפחה. גם מי שלקוי מבחינה מוזיקלית, כמה שיתרגל - הוא יתקדם קצת אבל הבעיה תתמיד והוא לא יגיע להישגי נגינה. אין כמוני מסכימה איתך עם העוול שמערכת החינוך עושה לתלמידים לקויי למידה והחברה (כולל הגרפולוגים) עושה למבוגרים לקויי למידה. כגרפולוגית, אני מנסה להשפיע בקהילה שלי, כמו בפורום הזה, בהגברת הידע והמודעות. דפנה

 

[שייקה לנדאו]

אני תוהה אם שגיאות כתיב זו אכן

המוצלחת ביותר למילוי תשבצים, אבל זו כנראה טקטיקה יעילה בנומרולוגיה...

 

[laleniya]

שייקה סתם מתוך טעות של אמצע הלילה

אני לא צוחקת, אישית הייתי הדיסגרפית של בית הספר "עתיד" לידיעתך הרבה מים זרמו מאז בירדן. כיום אני כותבת כתיבה עיתונאית ומגיהה לשונית שיהיה לך יום נעים ומוצלח

 

[שייקה לנדאו]

למעשה, חשבתי בטעות שהתכוונת

שטעויות הכתיב מאפשרות מילוי יצירתי של התשבץ. מסתבר שהתכוונת בדיוק להיפך.

 

[שייקה לנדאו]

אגב, אני אישית סובל מדיס-דיסגרפיה

כשאני רואה חומר כתוב, גם אם זה רק העיתון שעוטף את הדגים, אני לא מצליח לא לקרוא אותו. אני קורא אפילו מנואלים של מכשירים שאני קונה ואת הנייר של התרופות. יש שמכנים את ההפרעה: קומפולסיב גרפיטיס.

 

[ESHED48]

כנראה שאנחנו סובלים מאותה הפרעה

אבל,בניירות של תרופות לא פעם הצלתי את בעלי מתרופה שלא מתאימה לו. כיום נוכחתי לדעת שרק אנשים סקרנים יודעים הרבה דברים. לצערי החברה לא תמיד אוהבת את זה. לא פעם אני שומעת את התגובה - אבל את אישה, איך את יודעת? במיוחד בנושאים טכניים או אלקטרוניים.

 

[dafna yalon]

שייקה, נתחיל לדאוג

כשאתה תתחיל לכתוב את הדברים האלה...

מעניין שקיימת התופעה של יתר-קריאה, שבה ילדים קטנטנים יודעים לקרא מעצמם (ללא הוראת קריאה) באופןטכני טקסטים סבוכים ביותר, ולימים מסתבר שזו דווקא סנונית שמבשרת קשיים התפתחותיים שונים. בקיצור, המקום הכי בטוח הוא מקום טוב באמצע (אבל שם גם הכי פחות מעניין...). כמו בהבעה הגרפית, בעצם. דפנה

 

[אודי בן יעקב]

רק שלא יאשים את המנהל בהידרדרות

 

[dafna yalon]

והיכן האחריות המיניסטריאלית?