../images/Emo34.gif לקחת את מקומנו בחברה*
במסגרת התיזה אני קוראת עכשיו המון מאמרים שנכתבו על הנקה. במחקר אחד החוקרת ביקשה לבדוק את תפיסת המיניות של אמהות באמצעות קריאה בספרי הדרכה להורים, גם (ובעיקר) כאלה שמעודדים הנקה. המטרה שלה לא היתה להראות שעידוד הנקה הוא פסול, להפך, אבל היא כן הראתה על מה שמים דגש בספרים האלה ומה זה אומר על איך שהחברה תופסת את האמהות ואת המיניות שלהן. משהו שמאוד משך את תשומת ליבי במאמר, היה שהיא הראתה איך בכל הספרים, אחד העיסוקים המרכזיים בפרק על הנקה (אחרי שמפרטים את כל היתרונות של ההנקה לתינוק וגם לאמא - ובעיקר את זה שההנקה עוזרת לנשים לחזור לגזרה מהר, שזה נושא אחר שהיא מבקרת שם), זה איך להסתיר את ההנקה כשמיניקים בציבור, החל מחדרי הנקה, דרך בגדים מיוחדים להנקה ושמיכות/חיתולי בד, וכלה ב"סתם" לבישת חולצות גדולות ורחבות שאפשר לשים מעל היונק בזמן שהוא יונק. ומה אני רוצה לומר בעצם? שאני חושבת שההתמקדות (גם שלנו) בטיעון שהנקה בפומבי נעשית בצנעה (כדי להצדיק את ההנקה בפומבי) ובהסברים לאמהות איך להניק בצנעה, מחטיאה ומסווה את הנקודה העיקרית. ומהי אותה נקודה עיקרית? שבסופו של דבר מצפים מאיתנו, הנשים, להסתגר בבית או לאמץ דפוסי האכלה שגם גברים יכולים בפוטנציה לאמץ (קרי, האכלה מבקבוק – הרי את זה אף אחד לא חושב שאי אפר או לא ראוי לעשות באמצע בית הקפה או הקניון). הטיעון המרכזי בעיניי בעד הנקה בפומבי, הוא שמותר לנו להיניק איפה ומתי שאנחנו רוצות, מבלי שיגבילו אותנו. אני לא אומרת שזה צריך להעשות בהפגנתיות, אני לא אומרת שלא צריך "להתחשב" (ואני כותבת את זה במרכאות כי השאלה מהי התחשבות נתונה לפרשנות מאוד מגוונת). ממילא מי שמיניקה בחוץ, עם או בלי קשר להתחשבות באחרים, לא ששה לחשוף את עצמה יותר ממה שצריך. הנקודה שלי היא שאותה התחשבות לא צריכה להיות במרכז הדיון, יש לה מקום, אבל אסור שהיא תבוא על חשבון החשיבות שבהשתלבות נשים במרחב הציבורי, גם אם הן מיניקות. והקשר בין הנקה למיניות (ויש קשר, אפילו הדוק מאוד) – הוא יחכה להרצאה הבאה
. * בהשאלה מכותרת של אדמה טובה, בדיון שנערך כאן לפני כמה חודשים על הנקה בפומבי:
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=317&msgid=78091906