לכול אחד ואחת מכם....קומו עורו!!
נשמות טהורות: עלינו לדעת על החשיבות האמיתית של האדם: מדוע הוא בא? ומה תכליתו בעולמנו? יש בינינו סוגים שונים של בני-אדם, יש את אלה שחוטאים, יש את הישרים וכו`... אך למה בעצם עלינו ללכת בדרך הישר? מדוע עלינו להזדרז ו``לחטוף`` מצוות ככול שנוכל? ולא לעשות מה שנחפץ? כול זה משום שהעולם בו אנו חיים הוא כלום מלבד מין ``מבחן`` של העולם הבא, העולם בודק ומכין אותנו לרגע האמת שבו נעמוד מול בורא העולם. קראו את הדברים הבאים וכך תבינו את המשמעות של כול אחד ואחת מאיתנו בעולם זה!: ותשחק ליום האחרון: ראוי לכול הירא דבר השם, להשיב אל ליבו יום המוות ושואתו וחרדתו, ויהי לו למזכרת ויאמר לליבו: ליבי ליבי הלא ידעת כי לא נבראת כי אם לשוב לעפר, מיום היותך מדוע לא זכרת אחריתך. הלא תדע כי כול הימים אשר אתה חי על האדמה כצל עובר אתה וכמוץ יסוער מגורן וכעשן מארובה. ימיך חרוצים וחייך קצוצים וכול אשר יעבור עליך , יום או לילה, תחסר חלק מחלקי חייך, ובכול יום תקרב אל הקבר ותעוף בלא אבר. ומדוע לא ידעת כי אפר אתה? ולא זכרת כי מין האדמה נוצרת? ועל מי בטחת כי מרדת? ומדוע אתה נמהר ולא תעביר על ליבך יום המר? יום אשר תובד עצתך ונסרחה חוכמתך, יום אשר תידבק לשונך לחיכך, יום ישאוך על כתף, יסבלוך, ועל ארץ תחתיתישליכוךף ועל כול מעשה יחשבוך. כי אבק תדכה ואישך לא תכבה, יום תראה החשבון ערוך והספר פתוח ומואזניי משפט וכוס תרעלה ביד השם, שם תמצה שמריה ותהמה נפשך בציריה. ומה תשיב על זדונותיך? הלא אז תראה פרי מעללייך ותמצא גמולך, ואילו תמות כמות הבהמה ולא תהייה עתיד לתת חשבון, היה לך לשמוח במותך? אך תלך למר ממוות ולמקום אופל ארץ חושך וצל מוות שם תיפול עליך אימה ותכבך כלימה ולבושך גוש רימה ויזורה על גופך גופרית לבלתי השאיר לך שריד, הלא היום ההוא נורא ואיום, יום אשר אין לו פידיום, יום תמרור בבכיה ותאניה ואניה יום חרדה וצעקה, יום שואה ונאקה, יום מספד מר, יום תערוך אבל משמר מול משמר, יום יחרה אף האל וקנאתו ונתכה כאש חמתו. יום ירבו המעצבים והמכאובים, יום יהמה כול איש ידיו על חלציו, יום יובדו כול חפציו, יום תצא הנשמה וישאר הגוף ככלי מלא כלימה, מושלך כאבן, דומם! ועתה בן-אדם, על מי תנוס לעזרה? ומי יהיה עליך סתרה? הלוא אז תאומר: אויה לי, מה עשיתי? ומדוע דבר השם ביזיתי? ואחרי שרירות ליבי פניתי? ובמה אתכסה? וערום אנוכי. התקושש והתבושש והכלם מחטואתייך ותן תודה לאלוקיך, בעוד נפש בגופך, בטרם יחשכו כוכבי נשפך, האל ממשפטים הקשים יצילנו וממוות יגאלינו, ויראו עיננו וישמח ליבנו! {מאת רבינו תם.} *לכול המי ומי, כדאי מדי יום לקרוא את זה, ונמנע מאיתנו להיכשל! רחל השדכנית!
נשמות טהורות: עלינו לדעת על החשיבות האמיתית של האדם: מדוע הוא בא? ומה תכליתו בעולמנו? יש בינינו סוגים שונים של בני-אדם, יש את אלה שחוטאים, יש את הישרים וכו`... אך למה בעצם עלינו ללכת בדרך הישר? מדוע עלינו להזדרז ו``לחטוף`` מצוות ככול שנוכל? ולא לעשות מה שנחפץ? כול זה משום שהעולם בו אנו חיים הוא כלום מלבד מין ``מבחן`` של העולם הבא, העולם בודק ומכין אותנו לרגע האמת שבו נעמוד מול בורא העולם. קראו את הדברים הבאים וכך תבינו את המשמעות של כול אחד ואחת מאיתנו בעולם זה!: ותשחק ליום האחרון: ראוי לכול הירא דבר השם, להשיב אל ליבו יום המוות ושואתו וחרדתו, ויהי לו למזכרת ויאמר לליבו: ליבי ליבי הלא ידעת כי לא נבראת כי אם לשוב לעפר, מיום היותך מדוע לא זכרת אחריתך. הלא תדע כי כול הימים אשר אתה חי על האדמה כצל עובר אתה וכמוץ יסוער מגורן וכעשן מארובה. ימיך חרוצים וחייך קצוצים וכול אשר יעבור עליך , יום או לילה, תחסר חלק מחלקי חייך, ובכול יום תקרב אל הקבר ותעוף בלא אבר. ומדוע לא ידעת כי אפר אתה? ולא זכרת כי מין האדמה נוצרת? ועל מי בטחת כי מרדת? ומדוע אתה נמהר ולא תעביר על ליבך יום המר? יום אשר תובד עצתך ונסרחה חוכמתך, יום אשר תידבק לשונך לחיכך, יום ישאוך על כתף, יסבלוך, ועל ארץ תחתיתישליכוךף ועל כול מעשה יחשבוך. כי אבק תדכה ואישך לא תכבה, יום תראה החשבון ערוך והספר פתוח ומואזניי משפט וכוס תרעלה ביד השם, שם תמצה שמריה ותהמה נפשך בציריה. ומה תשיב על זדונותיך? הלא אז תראה פרי מעללייך ותמצא גמולך, ואילו תמות כמות הבהמה ולא תהייה עתיד לתת חשבון, היה לך לשמוח במותך? אך תלך למר ממוות ולמקום אופל ארץ חושך וצל מוות שם תיפול עליך אימה ותכבך כלימה ולבושך גוש רימה ויזורה על גופך גופרית לבלתי השאיר לך שריד, הלא היום ההוא נורא ואיום, יום אשר אין לו פידיום, יום תמרור בבכיה ותאניה ואניה יום חרדה וצעקה, יום שואה ונאקה, יום מספד מר, יום תערוך אבל משמר מול משמר, יום יחרה אף האל וקנאתו ונתכה כאש חמתו. יום ירבו המעצבים והמכאובים, יום יהמה כול איש ידיו על חלציו, יום יובדו כול חפציו, יום תצא הנשמה וישאר הגוף ככלי מלא כלימה, מושלך כאבן, דומם! ועתה בן-אדם, על מי תנוס לעזרה? ומי יהיה עליך סתרה? הלוא אז תאומר: אויה לי, מה עשיתי? ומדוע דבר השם ביזיתי? ואחרי שרירות ליבי פניתי? ובמה אתכסה? וערום אנוכי. התקושש והתבושש והכלם מחטואתייך ותן תודה לאלוקיך, בעוד נפש בגופך, בטרם יחשכו כוכבי נשפך, האל ממשפטים הקשים יצילנו וממוות יגאלינו, ויראו עיננו וישמח ליבנו! {מאת רבינו תם.} *לכול המי ומי, כדאי מדי יום לקרוא את זה, ונמנע מאיתנו להיכשל! רחל השדכנית!