לך... |פטריה|

לך... |פטריה|

את, את שהגנת, שאהבת, שתמכת. את שחיבקת, שבכית, שנלחמת. את שנשברת, את שקרסת לנגד עיניי וידעת לקום ולאסוף את השברים. את שספגת כ"כ הרבה ממני, צעקות, כעס, שנאה עצומה, בכי, התפרצויות זעם. את שלמרות הכל חיבקת, ואהבת. פשוט אהבת, למרות שקשה לך.. למרות שמיום ליום קרסת לנגד עיניי. למרות שידעת שאני יודעת שקשה לך ולא היה אכפת לי.. למרות זאת, אהבת. אהבת אהבה של אמא. היית האמא שלי. תודה לך אמא, תודה שהיית שם. תודה שאת עדיין שם. תודה שאת נלחמת כרגע בשבילי ובשביל אחיות שלי. תודה שאת מחזיקה את עצמך, ברגעי השפיות האחרוניםועדיין ממשיכה להלחם. תודה לך. רק רוצה לבקש ממך סליחה, על הפעמים ששנאתי, על הפעמים שרתחתי מכעס, על האגואיסטיות שלי. על אותם פעמים שאת פשוט לא עניינת אותי, על אותם רגעים שפשוט לא היה לי אכפת.. רוצה להגיד תודה שלא התייאשת ממני, שנלחמת ואת עדיין ממשיכה להלחם בשבילנו, בשביל שיהיה לנו בית נורמלי. אני בצבא, ואת לא רוצה להדאיג אותי, אבל אני יודעת מה את עוברת, תדעי, שאת מודל להערצה מבחינתי. תדעי, שלמרות הכל, אני אוהבת אותך. ... סליחה אמא.
 
אני אראה לה :) |פטריה|

צדקת. היא חשובה לי ואני אוהבת אותה. מאד.
 

osnnat

New member
את מכירה את זה

שאת קוראת משהו ואז לאט לאט יש את ה"שורף" הזה בעיניים שמבשר על הדמעות שהולכות לבוא?? נועה, תראי לה את זה. את חייבת.
חייבת
 
מכירה. |פטריה|

והיא כמובן תראה את זה. אחת הסיבות לכתיבה של ה"מכתב" הזה היא עוד אחת מהמדרגות בהחלמה העצמית ולאו דווקא החלמה מהה"א. אלא החלמה מהשנאה והכעס, היכולת לומר "סליחה. טעיתי." היכולת לומרזאת ולעשות משו בנידון.
 

osnnat

New member
נועהל'ה

החלמה מהשנאה והכעס זה צעד ע נ ק! זה צעד כל כך כל כך חשוב כל כך חשוב להחלמה הכללית והבסיסית שלך כבנאדם לשמור שנאה וכעס בפנים יכול להרוס בני אדם כל הכבוד על הצעד הזה, זה דורש המון!
 
היא קראה כבר?

נועה
תני לה לקרוא את זה. זה ימלא אותך ואותה. מדהימה שאת. ריגשת אותי מאוד.
 
למעלה