ליל סדר ראשון משותף

ליל סדר ראשון משותף ../images/Emo161.gif../images/Emo155.gif

אולי אתם תבינו את מעמקי נפשי, כי אני כבר הפסקתי להבין
: אמא של הבחור הזמינה אותי לליל הסדר, אפילו לפני שהיא ידעה על הנסיעה של אמא שלי, ולא ידעתי מה לענות, כי בכל זאת שאר המשפחה המוקטנת תהיה ולא היה לי נעים. בסופו של דבר- אבא שלי שיכנע אותי שממש לא משנה לו ושזה בסדר שאני אלך לשם, והסכמתי ואני בחיפושי מתנה לחג עבורם, אבל... לא יודעת, משהו מלחיץ אותי בזה, כי תהיה כנראה משפחה מורחבת שלהם שיש קטע של סכסוך בין חלק מהמשפחה הזאת ונראה לי יהיה מתח, ובכלל לי זה יהיה מותח כי אני מרגישה קצת לא קשורה, למרות שאח של הבחור שלי כבר צחק שאני חלק מהמשפחה, אז זה היה ברור להם שאני איתם בסדר. אז... איך הרגשתם בפעם הראשונה שעשיתם חג ביחד עם המשפחה של הבן/ת זוג
 

maybesure

New member
שירי בים שירי בום

אם את לא תראי עצמך שייכת - איך הוא יוכל להתייחס אליך ככזו? כשאת באה לשם - צריכה להגיע לשם שירי. בלי מידע קודם על סכסוכי משפחה (רכילות לשמה), ובלי השפעה של המידע הזה לעמוד לצד מסויים. במשפחה של האישלי הם כיום 8 אחים. (אחות אחת נפטרה לפני 10 שנים). כל הזמן יש חילוקי דעות וקרעים, השלמות, התרחקויות והתקרבויות. אני אישית מנטרלת עצמי מכל אלו, לא נוקטת צד וכשחייבת - מתייחסת לכולם שווה. לשמחתי האיש ואני החלטנו כבר לפני כמה שנים שאנחנו לא מתארחים יותר (מקסימום אצל הורי..אבל זה כמעט בית. זה קרוב), אלא מעדיפים לארח. כך אנחנו יכולים לבחור את מי להזמין - אז לא הכי יוצא לנו לבלות חגים עם משפחות אחיו, אבל יש אירועים אחרים בהם נפגשים. אם אמו בחרה להזמינך משמע שהיא כן משייכת אותך לשבט, קחי את ההזמנה בברכה. אני הזמנתי השנה את את שלשת ילדיה של האחות ז"ל ואת אחיו התאום של בעלי שנשאר לבד השנה
רכמובן את הורי.
חגשמח!
 

ק א סי

New member
החזרת אותי אחורה...

היינו 4 חודשים יחד ובשבילי זה היה הכי טבעי שנהיה יחד בחג. הייתי מאוד במבוכה ולחץ אבל השתדלתי לא להראות. פשוט השתתפתי. עזרתי להביא אוכל ולפנות, לא הייתי כמו אורחת אלא כמו אחת מהם. והשארתי רושם טוב. שירי, ברור שתהיה לך תחושת זרות בהתחלה, זה טבעי. אבל עם הערב הכל משתחרר. פשוט תהיי את. אל תנסי להרשים ואל תיסגרי בתוך עצמך.
 
נראה לי שאין לי מה להוסיף

חג ראשון אצלו, לא הרגשתי הכי בנוח, אבל עזרתי להגיש לפנות וככה משתלבים יותר טוב, מאשר לשבת בשקט נבוכה. שיהיה לך בהצלחה, בשלווה וברוגע. חג שמח
 
חג שני זה נחשב?

אנחנו החלטנו שלפחות עד שנתחתן, כל אחד עושה את החגים הגדולים במשפחתו הוא. השנה יצא שאת ראש השנה הבנזוג עשה עם הוריי, כי הוא היה חולה מדי כדי לנסוע להוריו. את המשפחה המורחבת הוא כבר מכיר מאירועים אחרים, אז אני לא חושבת שהייתה איזו תחושת זרות, או בכלל תחושה ששונה מאירועים אחרים. מה ששונה זה המנהגים של המשפחה שלנו, יש לנו מנהגים פרסיים וסבא שלי מקפיד לעשות את כל הברכות (ובטח לקרוא את ההגדה מההתחלה עד סופה) בעוד שאצלו האבא מברך קצת בהתחלה ובזה זה נגמר. זה היה כמו ארוחת ערב רגילה של יום שישי, רק עם יותר אורחים, ואת רובם הוא גם ככה מכיר. גם אני כבר מכירה את המשפחה המורחבת שלו, והייתי בכמה מפגשים מרוחבים של כל המשפחה, וגם בשמחות שהגיעו כל המשפחה (שם משום מה אחת הדודות החליטה להציג אותי כאישתו של הבנזוג) וגם התארחתי הרבה פעמים אצל הדודים שלו. אבל בגלל שההורים שלו גרים מאוד רחוק משאר הדודים, במשפחה של הבנזוג מגיעים לארוחות החג בדיוק אותם אנשים שמגיעים לארוחת שישי... ככה שזה ממש אותו דבר. בקיצור...... תנסי לראות את זה כארוחת שישי מורחבת, קצת יותר אנשים, אולי יהיו כאלה שלא תכירי אז זה הזמן להכיר. מי מסוכסך עם מי ואיך להגיב -> תתעלמי, זה לא מעניינך להיכנס לסכסוכים משפחתיים. תהיי נחמדה לכולם, וכמו שכבר כתבו תעזרי לסדר ולפנות. לגביי מתנה לחג - שנה שעברה הכנתי לאמא שלי ולאמא שלו הגדה לפסח. קניתי בחנות יצירה מין כיסוי להגדה שעשוי מעץ, ובפנים הייתה כבר הגדה. צבעתי אותו והדבקתי מפיות יפות. יצא מאוד יפה, ושתי האימהות מאוד התרגשו לקבל מתנה מעשה ידיי, בעוד ששאר האורחים הביאו כל מיני כלים שאין להם שימוש.
 
אנחנו עדיין לא עשינו יחד..

גם אנחנו החלטנו שעד החתונה נעשה כל אחד אצל משפחתו... אבל אני בהחלט מצטרפת לכל מה שאמרו המנסות מאיתנו... תהי את, תעזבי את הסכסוכים שלהם בצד..
 

dudusch

New member
זו הדרך שלה להכניס אותך

למשפחה, אני דווקא הייתי רואה בזה סימן חיובי. לאור המצב הלא נעים בינהם, אולי היא מקווה שבמקום מסויים הם ישמרו על פיהם ועל ההתנהגות בפני החברה של.. ואולי היא רואה בך כבר בת משפחה, כחברתו של הבן שלה. אצלנו לא היתה בעייה, קארין התקבלה אצלנו כבת משפחה לפחות כמו שאני התקבלתי אצלהם (ואני מדבר על המשפחה המורחבת מורחבת - קרובים רחוקים מאוד), כולם פה שמחים שהיא פה (ועל מוקה אין בכלל מה לדבר
).
 

T i k t a k i t

New member
מה שמצחיק הוא

זה שאני לא זוכרת איפה חגגנו לראשונה יחד -האם אצל הוריי או אצל הוריו . מאז שעברנו לגור יחד -לפני כמעט שלוש שנים ,שנה וחצי לפני שהתחתנו וכ9 שנים אחרי שהתחלנו לצאת
-היה נראה לנו מוזר לעשות את הסדר או ראש השנה בנפרד -זה התאים לפני כן ,כשגרנו בנפרד מאז כל החגים נחגגים בסבב- או אצל הוריו עם הוריי ואחי ,או אצל הוריי יחד עם הוריו. כיף
 
מסכימה עם מייבי

את לא צריכה לבוא עם מטען לגבי הסכסוכים שלהם. זאת בעיה שלהם ואם יש מתח, אז הוא בינם לבין עצמם ולא מופנה כלפייך. הזמינו אותך- אז תלכי ותהני. אני מאוד נהניתי בפסח הראשון אצל בעלי. לנו אין כ"כ משפחה אז זאת היתה פעם ראשונה שלי בשולחן סדר עם הרבה אנשים וגם קראו בהגדה שזה בשבילי גם היה מאורע מרגש (הרגשתי כמו איזה עולה חדשה
). מאז לצערי זה התדרדר כי חלק מהאנשים נפטרו וחלק עזבו את הארץ ועכשיו זה די ג'יפה. אז שוב חזרתי לתעב את החגים
 

dance of life

New member
../images/Emo24.gif

קודם כל, זה כיף לדעת שהיה להם ברור שתבואי, כי בשבילהם את כבר חלק מהמשפחה. אל תחשבי על המתח ואל תבזבזי על זה משאבים וכוחות. אם יהיה מתח מסביב לשולחן בגלל בעיות משפחתיות, את הרי לא חלק מזה. תחזיקי לבחור שלך את היד מתחת לשולחן בכיף, ותראי שהכל יעבור
החג הראשון שלי אצלהם היה בטעות לגמרי, וזה היה יומיים אחרי שהפכנו לזוג
זה היה סוכות, ואצלי בבית לא עושים חג שני בסוכות (או משהו כזה, אני כבר לא זוכרת מי חוגג מה) בכל אופן באתי אליו ולא היה לי שמץ של מושג שהם עושים ארוחת חג ענקית כל כך באותו יום. אז מצאתי את עצמי יושבת איתם בשולחן בלי לדעת מי זה מי, מי אמא של מי ומי האחיות שלו ואיך קוראים להן. זה היה הדבר הכי הכי מביך בעולם
 

Merlin194

New member
אם כבר העלתם..

אני גם עושה סדר ראשון אצל הבחור שלי יוצא בתשעה חודשים שלנו... זה יוצא אצל ההורים של גיסתו, שאני מכירה אותם, ופגשתי כמה פעמים, אבל לא יותר משלום, שלום.. להביא מתנות? למאחרים? ל"חמותי"? ואם כן, אז מה?
 
לדעתי את מתלווה אליו

ולא צריכה להביא מתנות לחוד, אלא איתו, ומכיון שזו המשפחה שלו הוא בטח יודע מה נהוג אצלם... אז תתיעצי איתו. אם חמותך מצפה למתנה (לפי דעתו, והוא זה שמכיר אותה), אז תביאי. לדעתי צריף תמיד להביא למארחים, אבל שוב, תשאלי אותו ותביאי איתו, אני לא חושבת שאת צריכה להביא לבד.
 
שירי, הכל זה ענין של בטחון

עצמי, שכנעי את עצמך שאת הדבר הכי טוב שקרה לבעלך, ואם זה נכון, אז הם צריכים נורא לשמוח שאת באה. לגבי עצמי, אני לא זוכרת, אני מניחה שהיה בסדר, כי אחרת הייתי זוכרת. המשפחה שלו מאוד נחמדים ואמא שלו עושה הכל שכולם ירגישו נוח, ואני גם לא חששתי לבוא, ככה שאני מניחה שהיה סבבה. בכלל אם את לוקחת דברים בקלות, אז ככה את תיראי. לדבי המתח, תתעלמי לגמרי, לא ענינך, למה להכניס ראש בריא?
 
למעלה