לילה

Minimal Affair

New member
לילה

הציפורים מצייצות ואיש קטן ברחוב הולך. הפרחים נובלים בחושך ובסתר אוניות טובעות במעגן. הירח צוחק ואיש קטן פוגש אישה קטנה שלא הכיר עוד בעבר. הרגליים נשברות באור ובחושך הגפרורים אוזלים כשמנסים לעצור גסיסה. הכוכבים מנצנצים ואיש קטן גורר אישה קטנה לבית קטן ברחוב צדדי עם מדרכה שבורה ועיניים שלא רואות בחושך לאן הרגליים מובילות. ביום, מכוניות אומרות מקרוב שלום מתקלקלות ושוב עובדות. בלילה, שעון בכיס בלב נשבר חומר חשמלי לא עבד גם לא כשגבר בחלוק מזיע, ונותן ברכה. המלאכים מתחבקים ואיש קטן דוחף דחיפה קטנה לאישה קטנה והיא נופלת על מיטה, לא יודעת מה יקרה. אולי היא תקבל מתנה, אולי גם נשיקה. והיא תזכור הרבה שנים, גם אם תקבל אגרוף לבטן או צער מקולקל. הלילה מחייך ואנשים מתים בחושך רק הלילה יודע מי מת, מי חי ומי מחייך. אש לא עושה מספיק אור והפרחים יגדלו ביום. הזריחה כמעט עולה ואיש קטן נותן הבטחה לאישה קטנה שהיא תהיה שקטה. איש קטן בורח, אישה קטנה דומיה. השמש עולה ומצאו אישה קטנה שוכבת במיטה קטנה עם חיוך קטן, מזוייף. ואת אומרת אופטימיות היא רק מתנה שבולעים. אשמח לתגובות\הערות\הארות\ביקורות. יומטוב.
 

קסנדרה*

New member
ברוך הבא לפורום ../images/Emo13.gif

הציפורים מצייצות ואיש קטן ברחוב הולך. * התחלת רעיון. פתיחה מאד מסופרת. הפרחים נובלים בחושך ובסתר אוניות טובעות במעגן.* פתחית רעיון חדש, שוב בלשון מספרת. הירח צוחק ואיש קטן פוגש אישה קטנה שלא הכיר עוד בעבר. * רעיון חדש, אם כי הקטע הזה מובע טוב יותר, למעט הנסוח הפחות טוב בשורה השלישית. האם לא פגש מעודו ? הרגליים נשברות באור ובחושך הגפרורים אוזלים כשמנסים לעצור גסיסה. * רעיון חדש. אני לא ממשיכה כי ההתחלה אינה קוהרנטית ולא מובילה אל רעיון מגובש. ההבעה אינה ממוקדת לכדי אמירה מוצקה. הכוכבים מנצנצים ואיש קטן גורר אישה קטנה לבית קטן ברחוב צדדי עם מדרכה שבורה ועיניים שלא רואות בחושך לאן הרגליים מובילות. ביום, מכוניות אומרות מקרוב שלום מתקלקלות ושוב עובדות. בלילה, שעון בכיס בלב נשבר חומר חשמלי לא עבד גם לא כשגבר בחלוק מזיע, ונותן ברכה. המלאכים מתחבקים ואיש קטן דוחף דחיפה קטנה לאישה קטנה והיא נופלת על מיטה, לא יודעת מה יקרה. אולי היא תקבל מתנה, אולי גם נשיקה. והיא תזכור הרבה שנים, גם אם תקבל אגרוף לבטן או צער מקולקל. הלילה מחייך ואנשים מתים בחושך רק הלילה יודע מי מת, מי חי ומי מחייך. אש לא עושה מספיק אור והפרחים יגדלו ביום. הזריחה כמעט עולה ואיש קטן נותן הבטחה לאישה קטנה שהיא תהיה שקטה. איש קטן בורח, אישה קטנה דומיה. השמש עולה ומצאו אישה קטנה שוכבת במיטה קטנה עם חיוך קטן, מזוייף. ואת אומרת אופטימיות היא רק מתנה שבולעים. אשמח לתגובות\הערות\הארות\ביקורות.
 
למעלה