לילה במיון...שוב../images/Emo5.gif
כן,שוב "בילינו" כמעט את כל הלילה במיון. חזרנו באחת הביתה. החלטנו לסוע לאחר שהרגשתי שכל כמה צעדים שלי הרחם מתכווץ ואני ממש לא מסוגלת לזוז. האמת היא שההתכווצויות האלה זה לא חדש, כבר כמה שבועות אבל לא בעוצמה כמו שהיתה אתמול שממש חייבה אותי לשבת או לעמוד בלי לזוז. זה לא הרגיש לי כמו צירים. אבל החלטנו בכל זאת לגשת למיון. בנוסף הרגשתי אתמול גם צריבה במתן שתן והחלטתי שהיום בבוקר אגש לעשות תרבית. אקיצר, במיון לקחו שתן לתרבית , ל"ד, בדיקות דם ומוניטור. המוניטור היה תקין מלבד שני צירים שהופיעו במרווח די גדול ולא הטרידו את הרופאים. עד שבדקו את צוואר הרחם וגילו פתיחה של אצבע ומחיקה של 50%
זה כבר קצת יותר הלחיץ והוכנסתי לחדר צירים, קיבלתי עירוי והצוות אמר שיעשו הכל כדי שלא תתפתח לידה כי זה עדיין מוקדם מידי (שבוע 32 היום בדיוק). לאחר העירוי לא נצפו עוד צירים, הצוואר נראה ארוך ופתיחה רק של קצה האצבע. לא ממש יודעת מה זה אומר אבל החליטו לשחרר אותי להמשך מעקב אצל רופאת נשים. אגב, אחת הרופאות אמרה לי שמכיוון שהלידה האחרונה היתה בניתוח , אז צירים עלולים להיות מסוכנים כי הם עלולים לפצוע את הצלקת. די נלחצתי מכיוון שהלידה של בכורתי דווקא התחילה בצירים וחשבתי שאם יתחילו לי צירים בבית, עד שאגיע לבי"ח זה לפחות 20 דקות ואולי זה זמן קריטי. והאם בכלל יש לי סיכוי ללדת שלא בניתוח? מצד אחד רוצה כבר ללדת, קשה לי פיזית וגם רגשית עם הלחץ הזה של לקראת ושל לעבור את הכל בשלום ובידיים מלאות
חמסה
מצד שני רוצה שהיא תמשיך להתבשל לה טוב טוב בפנים עוד לפחות 5-6 שבועות.
כן,שוב "בילינו" כמעט את כל הלילה במיון. חזרנו באחת הביתה. החלטנו לסוע לאחר שהרגשתי שכל כמה צעדים שלי הרחם מתכווץ ואני ממש לא מסוגלת לזוז. האמת היא שההתכווצויות האלה זה לא חדש, כבר כמה שבועות אבל לא בעוצמה כמו שהיתה אתמול שממש חייבה אותי לשבת או לעמוד בלי לזוז. זה לא הרגיש לי כמו צירים. אבל החלטנו בכל זאת לגשת למיון. בנוסף הרגשתי אתמול גם צריבה במתן שתן והחלטתי שהיום בבוקר אגש לעשות תרבית. אקיצר, במיון לקחו שתן לתרבית , ל"ד, בדיקות דם ומוניטור. המוניטור היה תקין מלבד שני צירים שהופיעו במרווח די גדול ולא הטרידו את הרופאים. עד שבדקו את צוואר הרחם וגילו פתיחה של אצבע ומחיקה של 50%
