לידיעת האנושות

[אבח"י]

איזה שרשור מופלא, מלא ידע יערני, היסטוריה וחילוקי דעות כפי שצריך, כשעוסקים בהלבשת הארץ בירוק, ולא בשלמת בטון ומלט.
כשקראתי את הפתיחה של @קלייטון.ש נתמלאתי בזכרונות מילדותי מצל עצי האורן, בפקעות טוואי התהלוכה שהתנדנדו בקצות הענפים, בשיירות שכבר כתינוקות למדנו מהורינו להזהר מהן, וכן התעללנו בהן, מרחוק - זרקנו אבנים, הזננו עם ענפים ארוכים.
החגיגה הכי גדולה היתה כשהגיעו עובדי עיריית ירושליים לשכונה, כרתו את הענפים עם הקינים, ערמו ערימה ושרפו. אז ידענו שאפשר לטפס על העץ ללא חשש.
לגבי האורנים עצמם [ עץ מחטני, בתשבץ - אורן או ארז ] מכיר את הזן הירושלמי עקום הגזע, וכמובן חובב צנוברים ידוע, כי הטורקי הזקן גם אהב אותם ואת האורניות, לאחר הגשם הראשון.