Oi Vey Zmir
New member
לחצתי על ``הוספת הודעה חדשה``!
כמו שאמרתי למורה שלי(אני לא בטוחה שאני יכולה לקרוא לה ככה) אחריי המתכונת באזרחות: ``אל תקראי את זה``. (זה נאמר מתוך דאגה כנה לשלומה, באמת). אז אני מציעה שלא תקראו את ההודעה שלי. כן, כתבתי אותה. כן, היא תופסת מקום פה. לא, זה לא אומר שצריך להתפשר! אנחנו דורשים מצויינות. בכל אופן, אף אחד פה לא מכיר אותי ואני לא מכירה אף אחד (נדמה לי שהכרתי מישהו אחד בשמו ואני לא זוכרת בדיוק מי זה היה, אבל העיקר הכוונה). במקביל- זה מאוד יפה מצידי לכתוב הודעה שלא תבינו ממנה כלום. So Here We Go: היום יש לי שתי אפשרויות. אחת- להשאר בבית ולהתבאס. השנייה- לצאת ולהתבאס. אתמול יצאתי ואכן התבאסתי. אני למועדון הזה לא הולכת יותר. פעם ראשונה ואחרונה. בכל מקרה, קרו דברים שהצביעו על כך שיהיה יום מוזר- ראיתי כמה אנשים שאני שונאת לפניי, היו לי שיחות טלפון מוזרות, לא רבתי עם אף אחד וחברה שלי שברה את העקב של הנעל (כמה נקבתי מצידה). בכל אופן אנחנו מסתובבות ומחפשות קיוסק שיש בו דבק מהיר, ודווקא מצאנו מישהו אדיב בתל-אביב (``גם אתה היה אדיב בתל-אביב?``) שהסכים להדביק לה את העקב חזרה למקומו הטבעי. זה כוסה, הכל בסדר. שאלה מהירה- מישהו פה מכיר את המנהג של שבועות להשפריץ על אנשים חפים מפשע מים? אני וחברה שלי החלטנו שיותר מדיי חם לנו בתוך המקום שהיינו בו והלכנו לטיילת. אחריי שערס אחד נטפל אלינו והצלחנו להעיף אותו (``תעוף מפה``. ``אני אעוף איתך``. ``לך לבת ים ותשב בים`` ``אז בואי איתי``) חזרנו, נערות תמימות שכמונו. פתאום ספלאש! (חייבים סימן קריאה)- מתז של מים פגע בנו. כמה פרחות ושני ערסים הסבירו לנו ש``שבועות כפרות, זה ידוע ששופכים על אנשים מים``. מרוב ההלם שכחתי להגיד להם שעדיין לא שבועות. ואולי בעצם אני אתייחס לדבר ההוא בצורה אחרת: (זה לא קשור...) למה לך להגיד לאנשים דברים ולתת להם את ההרגשה שאתה אומר את כל מה שאתה מרגיש כשבעצם ברור לשניכם שאתה אומר רק חלק מהאמת, או אפילו בכלל דבר אחר? ואכן זאת זכותך שהוא/היא יחשבו שזה מה שאתה רוצה/מרגיש, כי נפגעת. אבל עדיין- למה לבלבל? בכל אופן, יום טוב שיהיה לכם אני עכשיו הולכת לתכנן איך לעזאזל אני מגיעה לעזריאלי עד עשר וחצי לעוד מסיבה שתיהרס רק בגלל שאני לא מצליחה להשתחרר ולהפסיק לחשוב על מה שמציק לי(זה ממש חוק לשים שיר שיזכיר לך משהו שאתה לא רוצה לזכור. מישהו פעם ניסה לרקוד, לצחוק, לשתות, לעשן ולבכות יחד? זה דיי מסובך). הודעה חסרת תכלית הגיעה לסיומה ואני מקווה שאני לא אכנס לקטע הזה של לכתוב הודעות שוב לטובתי וגם לטובתכם. Itchy Glowbo Blow
כמו שאמרתי למורה שלי(אני לא בטוחה שאני יכולה לקרוא לה ככה) אחריי המתכונת באזרחות: ``אל תקראי את זה``. (זה נאמר מתוך דאגה כנה לשלומה, באמת). אז אני מציעה שלא תקראו את ההודעה שלי. כן, כתבתי אותה. כן, היא תופסת מקום פה. לא, זה לא אומר שצריך להתפשר! אנחנו דורשים מצויינות. בכל אופן, אף אחד פה לא מכיר אותי ואני לא מכירה אף אחד (נדמה לי שהכרתי מישהו אחד בשמו ואני לא זוכרת בדיוק מי זה היה, אבל העיקר הכוונה). במקביל- זה מאוד יפה מצידי לכתוב הודעה שלא תבינו ממנה כלום. So Here We Go: היום יש לי שתי אפשרויות. אחת- להשאר בבית ולהתבאס. השנייה- לצאת ולהתבאס. אתמול יצאתי ואכן התבאסתי. אני למועדון הזה לא הולכת יותר. פעם ראשונה ואחרונה. בכל מקרה, קרו דברים שהצביעו על כך שיהיה יום מוזר- ראיתי כמה אנשים שאני שונאת לפניי, היו לי שיחות טלפון מוזרות, לא רבתי עם אף אחד וחברה שלי שברה את העקב של הנעל (כמה נקבתי מצידה). בכל אופן אנחנו מסתובבות ומחפשות קיוסק שיש בו דבק מהיר, ודווקא מצאנו מישהו אדיב בתל-אביב (``גם אתה היה אדיב בתל-אביב?``) שהסכים להדביק לה את העקב חזרה למקומו הטבעי. זה כוסה, הכל בסדר. שאלה מהירה- מישהו פה מכיר את המנהג של שבועות להשפריץ על אנשים חפים מפשע מים? אני וחברה שלי החלטנו שיותר מדיי חם לנו בתוך המקום שהיינו בו והלכנו לטיילת. אחריי שערס אחד נטפל אלינו והצלחנו להעיף אותו (``תעוף מפה``. ``אני אעוף איתך``. ``לך לבת ים ותשב בים`` ``אז בואי איתי``) חזרנו, נערות תמימות שכמונו. פתאום ספלאש! (חייבים סימן קריאה)- מתז של מים פגע בנו. כמה פרחות ושני ערסים הסבירו לנו ש``שבועות כפרות, זה ידוע ששופכים על אנשים מים``. מרוב ההלם שכחתי להגיד להם שעדיין לא שבועות. ואולי בעצם אני אתייחס לדבר ההוא בצורה אחרת: (זה לא קשור...) למה לך להגיד לאנשים דברים ולתת להם את ההרגשה שאתה אומר את כל מה שאתה מרגיש כשבעצם ברור לשניכם שאתה אומר רק חלק מהאמת, או אפילו בכלל דבר אחר? ואכן זאת זכותך שהוא/היא יחשבו שזה מה שאתה רוצה/מרגיש, כי נפגעת. אבל עדיין- למה לבלבל? בכל אופן, יום טוב שיהיה לכם אני עכשיו הולכת לתכנן איך לעזאזל אני מגיעה לעזריאלי עד עשר וחצי לעוד מסיבה שתיהרס רק בגלל שאני לא מצליחה להשתחרר ולהפסיק לחשוב על מה שמציק לי(זה ממש חוק לשים שיר שיזכיר לך משהו שאתה לא רוצה לזכור. מישהו פעם ניסה לרקוד, לצחוק, לשתות, לעשן ולבכות יחד? זה דיי מסובך). הודעה חסרת תכלית הגיעה לסיומה ואני מקווה שאני לא אכנס לקטע הזה של לכתוב הודעות שוב לטובתי וגם לטובתכם. Itchy Glowbo Blow
N0 שהולך לחזור בתשובה...