שובו של גוי ואבוי
Well-known member
לחווט את המוח מחדש (מאמר ארוך אבל מומלץ)
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=56765344
אם חשבתם ששמחה היא התרחשות ספונטנית, יש לנו חדשות בשבילכם: המוח הוא איבר פלסטי, ואפשר לאמן אותו לחוות שמחה באופן שישנה את חיינו מן הקצה אל הקצה. חוקרי מוח מובילים מגלים ל'ליידי גלובס' מהן האסטרטגיות הביוכימיות שבעזרתן ניתן לייצר שמחה. פרויקט מיוחד
שני פרידן-גפן
במהלך שיטוט בין המדפים בחנות הספרים הקרובה, אפשר למצוא בקלות מדף שלם של ספרים המציעים את השיטה האולטימטיבית למימוש הכיסופים האנושיים האינסופיים לשמחה ולאושר. ספרים בכל הצורות ובכל הגדלים מבטיחים לנו שאם רק נקנה אותם, נוכל לגעת בשמחה המיוחלת בכוחות עצמנו.
פתרונות הקסם הללו נועדו לפתור את המגפה של המאה ה-21, הדיכאון. למרות זאת, ספרי ה'עשה זאת בעצמך' לא נוגעים, לרוב, בשורש המדעי של היכולת לממש שמחה ואושר בחיינו. נברתי בארכיונים אקדמיים בניסיון למצוא מאמרים מדעיים ממקורות בעלי שם ואסמכתא, שעוסקים בשאלה 'איך להיות מאושרים ושמחים', ונותנים תיקוף מדעי ליכולת העצמית שלנו לייצר שמחה. התגלית הייתה מפתיעה; בעוד שקיימים אינספור מחקרים על דיכאון או היעדר אושר על כל סיבותיו, בזירה המחקרית קיימים מעט מאוד מחקרים שמסבירים את שורשי השמחה, ואת הדרך לתרגל אותה בחיינו, ללא סיוע תרופתי. המדע המודרני עסוק בשאלה כיצד לטפל בדיכאון, אבל לאורך השנים לא ניכר שהושקעו משאבים רבים בחקר השמחה, ויסודותיהם של האנשים המאושרים. החשיבה שלנו מתורגלת על דרך השלילה, אנחנו חושבים כיצד לתקן את מה שמקולקל ולרפא את מה שחולה, אבל לא משקיעים משאבים בניסיון ליצור ולשמר משהו בריא וטוב, או להקדים תרופה למכה ולמנוע דיכאון.
הושבנו לשיחה חוקרים המהווים את חוד החנית של חקר המוח בישראל, בכדי לגלות את האסטרטגיות לייצור שמחה. אולי דווקא הם, החוקרים החלוצים, יוכלו לשפוך קצת אור על תחום מחקרי בתולי, ולסייע לנו להבין כיצד אנחנו יכולים להיות שמחים בכוחות עצמנו.
כשמתחילים את הדיון, מבקשת ד"ר נאוה לויט בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי, להתעכב ולהרהר בהגדרה של המושג 'שמחה'. האם אנחנו מתכוונים לתחושה שעולה כשאנחנו עושים משהו מהנה או משעשע? כשאנחנו נהנים מבחינה חושית? מתענגים ממראות וקולות יפים, מטעמים וריחות משובחים, מתחושות גופניות נעימות, מחיבוק של אהובנו?
ד"ר לויט בן נון מציעה ש"אולי, בעצם, הגדרה של שמחה תהיה בחלקה על דרך השלילה - כשאני לא סובל, לא לחוץ, לא מרגיש מועקה, לא מרגיש כעס או דאגה, רואה את החיובי ולא רק את השלילי".
איך את מאבחנת שמחה במדידה מוחית?
"מכניסים אדם למכשיר fMRI שבודק פעילות מוחית, ומבקשים ממנו לעשות פעולות שמסבות שמחה או תסכול. למשל, לשחק משחק שבו אפשר להרוויח או להפסיד כסף, להסתכל על תמונות של חוויות נעימות, כמו תמונה של עוגת שוקולד עשירה, או חוף ים לבן עם מים בצבע טורקיז. מה שרואים במוח במקרים הללו הוא הפעלה של קבוצת אזורים מוחית שנקראת 'מערכת התגמול במוח'. מערכת זו מלאה בקולטנים שמעבירים דופמין וחומרים אחרים (כמו אנדורפינים), שדומים מאוד במבנה שלהם למרכיב הפעיל באופיום ובמריחואנה. כשהאזורים הללו פעילים, אנחנו מרגישים חוויה של עונג והשתוקקות, גם אם אנחנו לא תמיד מודעים לכך. 'אני רוצה את זה', 'זה נעים לי', 'אני רוצה עוד'. המערכת הזו גם מפעילה מערכות אחרות, שגורמות לנו לזכור את מה שגרם לחוויה הנעימה, ולהמשיך לחפש או לחשוב על אותם דברים שוב ושוב. אבל אותה מערכת בדיוק עובדת גם כשאנחנו פוגשים בחוויה לא נעימה, ולכן היא גם מפעילה אצלנו תחושות כמו 'זה לא נעים לי', או 'אני רוצה להתרחק מזה, שזה ייגמר כבר'".
מה קורה כשמערכת התגמול לא תקינה?
"במחקרים על אנשים בדיכאון, למשל, אנחנו מגלים מערכת תגמול לא תקינה. הם יכולים להרגיש עונג ושמחה, אבל מתקשים לתחזק את הרגש הזה. כשמסתכלים על המוח שלהם, רואים שהחלקים הקדמיים שלו לא מצליחים להפעיל את מערכת התגמול לאורך זמן.
"היכולת שלנו לתחזק רגש חיובי (יותר נכון, היכולת של חלקי המוח הקדמיים שלנו לעשות זאת), תקבע אם אנחנו טיפוס שרואה את חצי הכוס המלאה או טיפוס שרואה את חצי הכוס הריקה. כמובן שתכונה זו, שמקורה בהפעלה מתמשכת של מערכת התגמול, קשורה מאוד ליכולת שלנו לחוות אושר ושמחה".
מה לגבי תחושת שמחה שמתעוררת כשאנחנו עוסקים בנתינה, או מגלים נדיבות כלפי האחר?
"מסתבר שחלק משמעותי מה'נדל"ן' המוחי מוקדש לעולמנו החברתי. מנקודת מבט אבולוציונית, הגיוני שהמוח יתפתח באופן שיעודד אותנו לחיות בחברת בני אדם. לכן, לא מפתיעים הממצאים שמראים שכשאנחנו מטפלים באחרים או נותנים לזולת, מתעוררים במוחנו ובגופנו מנגנונים המעודדים אותנו להמשיך, ומעוררים בנו תחושה נעימה ומתמשכת.
"כשאנחנו עוסקים בנתינה או מפעילים רגשות של חמלה ורצון שאנשים, גם אם זרים, ישתחררו מסבל שבו הם נתונים, מתעוררים במוח אזורים שמפעילים תהליכים בריאים. זה יכול להסביר ממצאים שמראים שאנשים שמתחזקים את המעגלים החברתיים שלהם או שמגדלים חיות מחמד, בריאים ושמחים יותר לאורך זמן".
מה לגבי הגדרת שמחה כמצב מוחי שאיננו שלילי?
"מחקרים מראים שיש אזורים שמופעלים כשאנחנו נמצאים במצב של סכנה, כאב או סטרס. הדרכים האינדיבידואליות של אנשים להתמודד עם מצבים אלה תלויה בצורה ניכרת בתפקוד של אזורי שליטה, ויסות ובקרה מוחיים, שנמצאים בחלקים הקדמיים של המוח שלנו. אצל אנשים שמתאוששים מהר יותר ממצבי קיצון, רואים שקיימת יותר פעילות ויסות באזורים הללו. זו גם היכולת של המוח לקבל מידע מהגוף, כדי להתמודד עם מצבים קשים בזמן אמת. למשל, היכולת לשים לב לסימני סטרס בגוף ולקחת חופשה רגע לפני שמתמוטטים, דורשת מודעות עצמית גופנית. אנשים שיכולים לנהל את עצמם בצורה גמישה ומיטבית יותר מדווחים על רווחה נפשית גדולה יותר. מכאן אפשר להבין שהיכולת של המוח להתאושש ממצבים קשים עומדת גם היא בבסיס של חוויית אושר, שמחה ורווחה".
האם שמחה היא מצב תודעתי של שלווה פנימית?
"ההגדרה הזו מתקשרת לרשת של אזורים מוחיים שמתעוררים כשאנחנו לא עסוקים במשהו ספציפי. הרשת הזו אחראית לכל המחשבות הלא ספציפיות שלנו. למשל, אם נעצום עכשיו את העיניים לכמה דקות ופשוט לא נעשה כלום, סביר שיעלו לנו מחשבות שקשורות לדברים מן העבר, או מחשבות שקשורות לעתיד. דברים שאנחנו צריכים לעשות, תוכניות.
"מחקר ידוע מראה שיש קשר בין כמה אנשים היו מרוכזים במה שהם עושים, לחוויית השמחה והאושר שחוו באותו רגע. במילים אחרות, ככל שאנשים היו יותר מפוזרים במחשבות לא ספציפיות שאינן קשורות למה שהם עושים באותו רגע, כך רמות האושר שלהם היו נמוכות יותר. נדידת מחשבות מובילה לאי שקט פנימי. יש מחקר שמציע לאנשים אפשרות להיות לבד עם עצמם בחדר ריק כרבע שעה, או לקבל מכות חשמל על היד. כמחצית מהאנשים העדיפו מכות חשמל! כנראה שעבור רבים להיות במצב מפוזר של מחשבות לא ספציפיות שעולות באקראי, זה מצב לא נסבל. לעומת זאת, אנשים שמאמנים את כושר הריכוז והיכולת להיות מודעים למחשבות או להשקיט אותן באמצעות יוגה או מדיטציה, מדווחים לעתים על שלווה עמוקה ונעימה".
".
http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=56765344
אם חשבתם ששמחה היא התרחשות ספונטנית, יש לנו חדשות בשבילכם: המוח הוא איבר פלסטי, ואפשר לאמן אותו לחוות שמחה באופן שישנה את חיינו מן הקצה אל הקצה. חוקרי מוח מובילים מגלים ל'ליידי גלובס' מהן האסטרטגיות הביוכימיות שבעזרתן ניתן לייצר שמחה. פרויקט מיוחד
שני פרידן-גפן
במהלך שיטוט בין המדפים בחנות הספרים הקרובה, אפשר למצוא בקלות מדף שלם של ספרים המציעים את השיטה האולטימטיבית למימוש הכיסופים האנושיים האינסופיים לשמחה ולאושר. ספרים בכל הצורות ובכל הגדלים מבטיחים לנו שאם רק נקנה אותם, נוכל לגעת בשמחה המיוחלת בכוחות עצמנו.
פתרונות הקסם הללו נועדו לפתור את המגפה של המאה ה-21, הדיכאון. למרות זאת, ספרי ה'עשה זאת בעצמך' לא נוגעים, לרוב, בשורש המדעי של היכולת לממש שמחה ואושר בחיינו. נברתי בארכיונים אקדמיים בניסיון למצוא מאמרים מדעיים ממקורות בעלי שם ואסמכתא, שעוסקים בשאלה 'איך להיות מאושרים ושמחים', ונותנים תיקוף מדעי ליכולת העצמית שלנו לייצר שמחה. התגלית הייתה מפתיעה; בעוד שקיימים אינספור מחקרים על דיכאון או היעדר אושר על כל סיבותיו, בזירה המחקרית קיימים מעט מאוד מחקרים שמסבירים את שורשי השמחה, ואת הדרך לתרגל אותה בחיינו, ללא סיוע תרופתי. המדע המודרני עסוק בשאלה כיצד לטפל בדיכאון, אבל לאורך השנים לא ניכר שהושקעו משאבים רבים בחקר השמחה, ויסודותיהם של האנשים המאושרים. החשיבה שלנו מתורגלת על דרך השלילה, אנחנו חושבים כיצד לתקן את מה שמקולקל ולרפא את מה שחולה, אבל לא משקיעים משאבים בניסיון ליצור ולשמר משהו בריא וטוב, או להקדים תרופה למכה ולמנוע דיכאון.
הושבנו לשיחה חוקרים המהווים את חוד החנית של חקר המוח בישראל, בכדי לגלות את האסטרטגיות לייצור שמחה. אולי דווקא הם, החוקרים החלוצים, יוכלו לשפוך קצת אור על תחום מחקרי בתולי, ולסייע לנו להבין כיצד אנחנו יכולים להיות שמחים בכוחות עצמנו.
כשמתחילים את הדיון, מבקשת ד"ר נאוה לויט בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי, להתעכב ולהרהר בהגדרה של המושג 'שמחה'. האם אנחנו מתכוונים לתחושה שעולה כשאנחנו עושים משהו מהנה או משעשע? כשאנחנו נהנים מבחינה חושית? מתענגים ממראות וקולות יפים, מטעמים וריחות משובחים, מתחושות גופניות נעימות, מחיבוק של אהובנו?
ד"ר לויט בן נון מציעה ש"אולי, בעצם, הגדרה של שמחה תהיה בחלקה על דרך השלילה - כשאני לא סובל, לא לחוץ, לא מרגיש מועקה, לא מרגיש כעס או דאגה, רואה את החיובי ולא רק את השלילי".
איך את מאבחנת שמחה במדידה מוחית?
"מכניסים אדם למכשיר fMRI שבודק פעילות מוחית, ומבקשים ממנו לעשות פעולות שמסבות שמחה או תסכול. למשל, לשחק משחק שבו אפשר להרוויח או להפסיד כסף, להסתכל על תמונות של חוויות נעימות, כמו תמונה של עוגת שוקולד עשירה, או חוף ים לבן עם מים בצבע טורקיז. מה שרואים במוח במקרים הללו הוא הפעלה של קבוצת אזורים מוחית שנקראת 'מערכת התגמול במוח'. מערכת זו מלאה בקולטנים שמעבירים דופמין וחומרים אחרים (כמו אנדורפינים), שדומים מאוד במבנה שלהם למרכיב הפעיל באופיום ובמריחואנה. כשהאזורים הללו פעילים, אנחנו מרגישים חוויה של עונג והשתוקקות, גם אם אנחנו לא תמיד מודעים לכך. 'אני רוצה את זה', 'זה נעים לי', 'אני רוצה עוד'. המערכת הזו גם מפעילה מערכות אחרות, שגורמות לנו לזכור את מה שגרם לחוויה הנעימה, ולהמשיך לחפש או לחשוב על אותם דברים שוב ושוב. אבל אותה מערכת בדיוק עובדת גם כשאנחנו פוגשים בחוויה לא נעימה, ולכן היא גם מפעילה אצלנו תחושות כמו 'זה לא נעים לי', או 'אני רוצה להתרחק מזה, שזה ייגמר כבר'".
מה קורה כשמערכת התגמול לא תקינה?
"במחקרים על אנשים בדיכאון, למשל, אנחנו מגלים מערכת תגמול לא תקינה. הם יכולים להרגיש עונג ושמחה, אבל מתקשים לתחזק את הרגש הזה. כשמסתכלים על המוח שלהם, רואים שהחלקים הקדמיים שלו לא מצליחים להפעיל את מערכת התגמול לאורך זמן.
"היכולת שלנו לתחזק רגש חיובי (יותר נכון, היכולת של חלקי המוח הקדמיים שלנו לעשות זאת), תקבע אם אנחנו טיפוס שרואה את חצי הכוס המלאה או טיפוס שרואה את חצי הכוס הריקה. כמובן שתכונה זו, שמקורה בהפעלה מתמשכת של מערכת התגמול, קשורה מאוד ליכולת שלנו לחוות אושר ושמחה".
מה לגבי תחושת שמחה שמתעוררת כשאנחנו עוסקים בנתינה, או מגלים נדיבות כלפי האחר?
"מסתבר שחלק משמעותי מה'נדל"ן' המוחי מוקדש לעולמנו החברתי. מנקודת מבט אבולוציונית, הגיוני שהמוח יתפתח באופן שיעודד אותנו לחיות בחברת בני אדם. לכן, לא מפתיעים הממצאים שמראים שכשאנחנו מטפלים באחרים או נותנים לזולת, מתעוררים במוחנו ובגופנו מנגנונים המעודדים אותנו להמשיך, ומעוררים בנו תחושה נעימה ומתמשכת.
"כשאנחנו עוסקים בנתינה או מפעילים רגשות של חמלה ורצון שאנשים, גם אם זרים, ישתחררו מסבל שבו הם נתונים, מתעוררים במוח אזורים שמפעילים תהליכים בריאים. זה יכול להסביר ממצאים שמראים שאנשים שמתחזקים את המעגלים החברתיים שלהם או שמגדלים חיות מחמד, בריאים ושמחים יותר לאורך זמן".
מה לגבי הגדרת שמחה כמצב מוחי שאיננו שלילי?
"מחקרים מראים שיש אזורים שמופעלים כשאנחנו נמצאים במצב של סכנה, כאב או סטרס. הדרכים האינדיבידואליות של אנשים להתמודד עם מצבים אלה תלויה בצורה ניכרת בתפקוד של אזורי שליטה, ויסות ובקרה מוחיים, שנמצאים בחלקים הקדמיים של המוח שלנו. אצל אנשים שמתאוששים מהר יותר ממצבי קיצון, רואים שקיימת יותר פעילות ויסות באזורים הללו. זו גם היכולת של המוח לקבל מידע מהגוף, כדי להתמודד עם מצבים קשים בזמן אמת. למשל, היכולת לשים לב לסימני סטרס בגוף ולקחת חופשה רגע לפני שמתמוטטים, דורשת מודעות עצמית גופנית. אנשים שיכולים לנהל את עצמם בצורה גמישה ומיטבית יותר מדווחים על רווחה נפשית גדולה יותר. מכאן אפשר להבין שהיכולת של המוח להתאושש ממצבים קשים עומדת גם היא בבסיס של חוויית אושר, שמחה ורווחה".
האם שמחה היא מצב תודעתי של שלווה פנימית?
"ההגדרה הזו מתקשרת לרשת של אזורים מוחיים שמתעוררים כשאנחנו לא עסוקים במשהו ספציפי. הרשת הזו אחראית לכל המחשבות הלא ספציפיות שלנו. למשל, אם נעצום עכשיו את העיניים לכמה דקות ופשוט לא נעשה כלום, סביר שיעלו לנו מחשבות שקשורות לדברים מן העבר, או מחשבות שקשורות לעתיד. דברים שאנחנו צריכים לעשות, תוכניות.
"מחקר ידוע מראה שיש קשר בין כמה אנשים היו מרוכזים במה שהם עושים, לחוויית השמחה והאושר שחוו באותו רגע. במילים אחרות, ככל שאנשים היו יותר מפוזרים במחשבות לא ספציפיות שאינן קשורות למה שהם עושים באותו רגע, כך רמות האושר שלהם היו נמוכות יותר. נדידת מחשבות מובילה לאי שקט פנימי. יש מחקר שמציע לאנשים אפשרות להיות לבד עם עצמם בחדר ריק כרבע שעה, או לקבל מכות חשמל על היד. כמחצית מהאנשים העדיפו מכות חשמל! כנראה שעבור רבים להיות במצב מפוזר של מחשבות לא ספציפיות שעולות באקראי, זה מצב לא נסבל. לעומת זאת, אנשים שמאמנים את כושר הריכוז והיכולת להיות מודעים למחשבות או להשקיט אותן באמצעות יוגה או מדיטציה, מדווחים לעתים על שלווה עמוקה ונעימה".
".